עיריית ירושלים תיאלץ להעביר לעיתונאי בן כספית מידע על עבודתה של שרה נתניהו כפסיכולוגית חינוכית בעירייה, כך פסק היום השופט ארנון דראל מבית-המשפט המחוזי בעיר. אחת הסיבות שהובילו את השופט להחלטתו היתה העובדה כי נתניהו עצמה מרבה לדבר על עבודתה כפסיכולוגית בעיריית ירושלים. במצב כזה, פסק, לא מספקת לה הזכות לפרטיות מחסה מפני מסירת מידע.

על-פי פסק הדין, על העירייה להעביר לכספית בתוך 30 יום מידע על מועד תחילת העסקתה של נתניהו בעירייה, על היקף משרתה בשנה שקדמה להגשת העתירה, על המספר הכולל של שעות העבודה שלה בעירייה בכל אחד מ-12 החודשים שקדמו להגשת העתירה (ללא פירוט השעות והמוסד שבו ניתנו), ועל מספר ההפסקות בעבודתה של נתניהו, ככל שארכו למעלה מ-30 יום, בשנה שקדמה לעתירה.

בקשת חופש המידע המקורית, שהוגשה בשלהי שנת 2016, דרשה לקבל בנוסף גם מידע על תחומי אחריותה של נתניהו במסגרת תפקידה, על זהות האחראי עליה בעירייה, על זהות המוסדות החינוכיים שלהם היא נותנת שירותים, מידע מפורט יותר לגבי שעות עבודתה ופירוט שעות הנוכחות שלה בעבודה במהלך השנתיים האחרונות, מידע על היקף המשרה שלה מאז שהתקבלה לעבודה בעירייה ומידע על תלונות ופניות בקשר לתפקודה שהתקבלו בעירייה.

כספית טען בעתירתו, באמצעות עו"ד אלעד מן (גילוי נאות: מן הוא גם יו"ר עמותת "העין השביעית"), כי סירובה של העירייה לספק לו את המידע המפורט בבקשתו אינו עומד במבחן חוק חופש המידע. המידע על נתניהו, כך טען, ראוי להימסר בין היתר כדי לאפשר את בחינת המסוגלות שלה לבצע את תפקידה לאור התחייבויותיה כרעיית ראש ממשלה, וכדי לעמוד על התגמול המשולם לה מהקופה הציבורית.

עיריית ירושלים והממונה על חופש המידע בעירייה טענו באמצעות, עו"ד אשר עמרם, כי חשיפת המידע תביא לפגיעה בפרטיותה של נתניהו ואף עלולה לסכן את בטחונה האישי. נתניהו עצמה התנגדה אף היא למסירת המידע. באמצעות עו"ד יוסי כהן טענה כי העתירה באה לעולם ממניעים זרים, וכי כל רצונו של כספית הוא להשתמש במידע שיקבל כדי להתנכל לה. כספית הכחיש זאת.

בדיון שנערך לפני שבועות אחדים הציע השופט דראל מעין פשרה שלפיה העירייה תעביר לכספית מידע על מועד תחילת העסקתה של נתניהו כפסיכולוגית חינוכית, על פרקי הזמן שבהם לא הועסקה בעירייה למשך שלושה חודשים ויותר, על תחומי האחריות שלה בעבודתה בעירייה (ללא פירוט המקומות שבהם היא עובדת) ועל ההיקף הכולל של שעות העבודה שלה בחודש – ללא פירוט השעות, אלא רק סכום כולל של שעות חודשיות, וזאת לתקופה של שנה טרם הגשת הבקשה.

נתניהו התנגדה לכך מכל וכל. גם העירייה התנגדה, בטענה לפגיעה בפרטיותה של נתניהו. הבוקר, טרם פסיקת הדין, הגיש כספית את תגובתו להתנגדויות נתניהו והעירייה וטען בין היתר כי נפלו פגמים באופן שבו טיפלה העירייה והממונה על חופש המידע בעירייה בבקשת חופש המידע שהגיש. בנוסף טען כי נתניהו אינה יכולה לצפות לפרטיות בנוגע לעבודתה כפסיכולוגית חינוכית משום שהיא עצמה מעלה את הנושא דרך קבע בראיונות שהיא מעניקה לתקשורת.

בפסק דינו קיבל השופט דראל את העתירה באופן חלקי. השופט דחה את טענת העירייה שלפיה ייתכן שחשיפת המידע תביא לפגיעה בבטחונה של נתניהו, אך קיבל את ההנחה שחשיפת מידע שיאפשר לעקוב אחר תנועותיה עלול לפגוע בה. על כן פסק שאין למסור לכספית מידע על מקום עבודתה המדויק ועל הימים והשעות שבהן היא נמצאת בו.

לגבי הטענות לפגיעה בפרטיות, השופט דראל קיבל את עמדת כספית ופסק כי בעירייה טעו כאשר החליטו לסרב למסירת המידע באופן גורף. "על העירייה והממונה היה לבחון אפשרות למסירת מידע חלקי, ולנסות ולמצוא איזון שיאפשר מתן מענה מסוים לפנייה, ולא לדחותה כפי שעשו", כתב השופט דראל בפסיקתו. "משנמנעו מלעשות כן, ומבלי שפירטו מה השיקולים שעמדו בבסיס החלטתם, הקימו אפוא העירייה והממונה עילה להתערבות בשיקול דעתם".

בהמשך פירט השופט דראל אילו פרטי מידע יימסרו לכספית. לגבי הטענה לפגיעה בפרטיות כתב: "את יהבם תלו העירייה והממונה ברצון שלא לחשוף את שכרה של המשיבה. מצאתי כי אין בפירוט שלעיל כדי ללמד על השכר או לאפשר את החישוב שלו, ולכן הפגיעה בלבת הזכות של המשיבה לפרטיות היא מתונה יותר. המידע הנמסר הוא מצומצם יחסית".

עוד הוסיף השופט "אין להתעלם מכך שאין מדובר בעובדת 'רגילה', הדומה לאלפי העובדים האחרים בעירייה, אלא למי שהיא לצד עבודתה גם דמות ציבורית מוכרת. אכן, אין בכך שאדם הוא בן או בת זוג של מי שממלא תפקיד ציבורי בכיר, ראש ממשלה, שר או נושא משרה בכיר אחר, כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיותו, אך בעניינה של המשיבה הדברים שונים, ונקודת האיזון מצויה במקום המחייב מסירת מידע חלקי".

"העותר הצליח להניח תשתית לקיומו של עניין ציבורי בפרסום, שאינו נובע מעצם היותה של המשיבה בת זוג של אישיות ציבורית רמת מעלה, אלא מהפרסום היזום שנעשה על אודות עיסוקה"

את החלטתו ביסס השופט בין היתר על העובדה כי נתניהו חושפת דרך קבע בפני הציבור את עובדת היותה פסיכולוגית חינוכית בעיריית ירושלים. "במצב דברים זה, שבו נעשה שימוש פומבי מצד המשיבה ומצד ראש הממשלה בעיסוקה המקצועי, הרי שקמה ההצדקה, הנובעת מהעניין הציבורי שהמשיבה וראש הממשלה מעוררים, למסירת מידע גם אם הדבר גורם לפגיעה בפרטיות", כתב השופט. "העותר הצליח להניח תשתית לקיומו של עניין ציבורי בפרסום, שאינו נובע מעצם היותה של המשיבה בת זוג של אישיות ציבורית רמת מעלה, אלא מהפרסום היזום שנעשה על אודות עיסוקה כאמור לעיל. בכך שונים פני הדברים מכל בן או בת זוג של איש ציבור שדבר עיסוקיו האחרים אינו הופך נחלת הכלל ואינו מתפרסם. הוצג אפוא נימוק שיש בו להטות את כפות המאזניים לטובת גילוי המידע למרות הפגיעה בפרטיות, וזאת תוך הפעלת מבחני סבירות ומידתיות".

בנוסף דחה השופט דראל את טענותיה של נתניהו בדבר מניעים זרים, כביכול, שהביאו את כספית לעתור לקבלת המידע. "לא מצאתי כי הונחה תשתית עובדתית לקבוע כך, ולבד מטענות כלליות לא הונח כל יסוד לקבוע שיקול זר ופסול ביסוד הבקשה", כתב, וחייב את העירייה למסור את המידע כפי שהגדיר ולשלם לכספית שכר טרחת עורך-דין בסך 7,500 שקל.

43334-02-17

לקריאת פסק הדין

להורדת הקובץ (PDF, 574KB)