התוכנית ה-106 של "קול העין", הפעם בהנחיית אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם עיתונאי "הארץ" ורדיו א-שמס ג'קי חורי. בימים האחרונים דיווח חורי על המחיר שמשלמים עיתונאים בשטחי הרשות הפלסטינית בשל מאבקי הכוחות בין הרשות לממשלת חמאס בעזה. צו נשיאותי שהוציא לאחרונה יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו-מאזן) העניק לכוחות הביטחון ברשות מרחב פעולה גדול יותר לדיכוי חופש הביטוי של עיתונאים, והם ניצלו זאת. חמישה עיתונאים המזוהים עם חמאס נעצרו בזה אחר זה בטענה שהפרו את הוראות הצו החדש.

"הצו הנשיאותי הוא צו רחב שמתייחס להרבה סוגיות", מבהיר חורי. "מספר סעיפים מתוכו בעייתים עבור עיתונאים. בסעיף מספר 20 למשל נכתב שמי שמקים אתר אינטרנט או אפליקציה ומפרסם משהו שיפגע בבטחון הציבור, בבטחון המדינה, הביטחון הלאומי, מרקם היחסים החברתי או מערכת היחסים הדתית – צפוי לעמוד למשפט ועלול לקבל שנת מאסר וקנס של כמה אלפי דינרים. מה זה ביטחון לאומי? מה זה מסכן את בטחון הציבור? יש פה ניסוחים מאוד כלליים, ומבחינת התובע הכללי הפלסטיני יש מרחב די גדול לפרשנות".

מחמוד עבאס (אבו-מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, 25.7.17 (צילום: פלאש 90)

מחמוד עבאס (אבו-מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית, 25.7.17 (צילום: פלאש 90)

בשבועיים האחרונים התברר שמדובר בהחלטה פוליטית, מוסיף חורי. "בעזה נעצר עיתונאי שעובד עבור הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית, שמזוהה עם הרשות הפלסטינית, והועמד לדין על הדלפת מידע על חמאס למנגנוני הביטחון של הרשות. הרשות הגיבה במעצר של חמישה עיתונאים שעובדים ברשתות או בערוצים שמזוהים עם החמאס. ברגע שבית-המשפט בעזה שיחרר את אותו עיתונאי בערבות, למחרת חמשת העיתונאים שוחררו וכל החשדות, שהיו על-פי סעיף 20, נזרקו לפח. לא חוק, לא ראיות, לא חשדות אמיתיים, אלא עוד סממן למאבק הפוליטי בין החמאס לבין הרשות הפלסטינית, ועל זה היתה הזעקה והדאגה".

בהמשך השיחה מספר חורי כי ביקורת חריפה נמתחה על עבאס בשל החשאיות שבה הוצא הצו. "ההצעה הזו הובאה לאישורו בלי להציג אותה ברבים, בלי שיהיה דיון. לאו דווקא בפרלמנט, גם בקרב ארגוני חברה אזרחית, משפטנים ומי שמתעסקים בסוגיות הללו. זה נחתם בשקט עוד בתחילת יולי, לפני המעצר של העיתונאי בעזה, והתפוצץ כשהתחילו לעצור את העיתונאים ברשות".

כעת יש מהלך לביטול הצו או לשינוי הסעיפים?

"הרשות הפלסטינית מגיבה ללחצים, בצורה כזו או אחרת. זה לא שמשהו נחתם וזהו. היו פניות לכל מיני גופים, גם לנציב האו"ם למען חופש הביטוי. אולי לא יהיה שינוי בחוק, אבל נראה פחות מעצרים על סמך החוק כדי להרגיע את הביקורת, גם ביקורת בינלאומית. בסופו של דבר הרבה ארגונים שתורמים לפרויקטים בגדה המערבית הם ממדינות מערביות, והסוגיה הזו מאוד חשובה להם".

ערוץ 20 – סיפור אחר לגמרי

בהמשך התוכנית עולה לשידור הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ומספר על מאבקה של התנועה בערוץ 20 וברגולטור שמפקח עליו, המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כדי להבטיח מתן זכות ביטוי בערוץ גם ליהודים שאינם אורתודוקסים (או חילונים). לאחרונה, בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה התנועה הרפורמית, הטילה המועצה קנס בסך 100 אלף שקל על הערוץ בגין הדרת רפורמים וקונסרבטיבים משידוריו.

"הגשנו את העתירה משום שמועצת הכבלים והלווייין התעלמה במשך כמה שנים טובות מהפניות שלנו, שנגעו להפרת תנאי הזיכיון על-ידי ערוץ 20", אומר הרב קריב. "ערוץ 20 עלה על מרקע הטלוויזיה כערוץ של שידורי מורשת. מועצת הכבלים והלוויין פרסמה מכרז לקבלת הזיכיון, ובמכרז הזה, בצורה ברורה וחד-משמעית, שמפורטת במספר גדול מאוד של סעיפים, דובר על כך שהערוץ צריך לשקף את המורשת היהודית על כל גווניה, זרמיה וחוגיה.

"זה לא עניין של פרשנות, אבל הערוץ אימץ מדיניות ברורה שלפיה יהודים חילונים מוזמנים לאולפן ויהודים אורתודוקסים מוזמנים לאולפן, אבל יהודים רפורמים וקונסרבטיבים הם לא חלק מהשיחה, גם כאשר מדברים על יהדות רפורמית וקונסרבטיבית. אתן לכם דוגמה. לפני חודש וחצי כל ערוצי התקשורת בישראל עסקו במשבר הכותל ובפרשת הגיור. אני התראיינתי בערוצי רדיו חרדים. ערוץ התקשורת היחיד במדינת ישראל שלא ריאיין אף דמות רפורמית וקונסרבטיבית בנושא הזה היה ערוץ 20".

אבי בר, מנכ"ל ערוץ 20 (צילום: משה שי)

אבי בר, מנכ"ל ערוץ 20 (צילום: משה שי)

בשנים שבהן פועל הערוץ לא הופיעו בערוץ בכלל יהודים רפורמים וקונסרבטיבים?

"פעם אחת, נדמה לי, הוזמן רב קונסרבטיבי והושפל באולפן, אם אני לא טועה, אבל היו אפס דמויות מהיהדות הרפורמית. חשוב לי להדגיש, מקובל עלי שיש קו מערכתי לערוץ תקשורת. מותר שיהיו ערוצים חרדים ושל הציונות הדתית. אבל כשאדם מתחיב בתנאי זיכיון ומקבל את הערוץ היחיד שיש כרגע בתחום המורשת היהודית, דורש מכוח זה לעלות לעידן-פלוס, לשידורים החינמיים, מבקש רשות לשידורי חדשות, כשבעל הערוץ מתמודד על שידורי ערוץ הכנסת – ולא עומד בקריטריונים בסיסיים של דיווח הגון, משקף ומייצג, הרגולטור צריך להתערב".

האם הקנס הנכבד שהטילה מועצת הכבלים והלוויין מייתר את העתירה שלכם?

"לא. מכיוון שהעיצום הכספי הזה מגיע אחרי כמה שנים טובות של גרירת רגליים ועצימת עיניים. אתם אומרים שמדובר בעיצום כספי נכבד, אני אומר שאחרי שהוכחנו הפרה מתמשכת של ארבע שנים זו טיפה בים אל מול המחזור הכספי של הערוץ. עבור הבעלים של הערוץ, 100 אלף שקלים הם דמי כיס. הערוץ, למיטב הבנתי, מפסיד הרבה יותר כספים מדי חודש".

מה עוד אתם מצפים מהמועצה לעשות?

"יש בחוק ובתנאי הרישיון שורה ארוכה של סנקציות שמגיעות בסופו של דבר גם לנטילת הזיכיון. שימו רגע בצד את העניין הפלורליסטי. האם אנחנו יכולים לקבל מצב שערוץ תקשורת שמפר באופן סדרתי את תנאי הזיכיון ימשיך לשדר? יש הבדל מסוים בין המקרה של ערוץ 10 לבין ערוץ 20. יש הבדל בין היבטים כלכליים, כשלערוץ יש חוב כלפי המדינה והוא מבקש פריסה ומתקשה לעמוד בה, לבין עניינים שנוגעים לאופיו של השידור. כשמדובר בעניינים כלכליים אפשר לשבת ולהגיע להסדר פריסה והסדר תשלומים. כשערוץ בעצם משקר לגבי כוונותיו כשהוא מתמודד על ערוץ ייעודי, זה סיפור אחר לגמרי.

יצחק מירילשוילי (צילום מסך)

יצחק מירילשוילי, בעל השליטה בערוץ 20 (צילום מסך)

"אותו בעל שליטה בערוץ 20 הקים חברה אחרת שהתחרתה במכרז לערוץ הכנסת וזכה במכרז. עכשיו אנחנו מדברים לא רק על ערוץ פרטי, אלא על ערוץ שידור ייעודי שממומן גם מהכספים שאני משלם למדינה. האם הגיוני שחברה שנמצאת בשליטתו של בעל שליטה בחברה אחרת, שמפרה תנאי זיכיון, שבכוונה לא משלבת חוגים וזרמים מסוימים בעם היהודי, תקבל זיכיון להפעלת ערוץ שידור ציבורי שעוסק בדמוקרטיה? הנושא של ערוץ הכנסת תלוי ועומד היום בבג"ץ, ואני יכול גם להגיד שמוגשת היום עתירה שלנו נגד הזכייה של אותה חברה במשדרי ערוץ הכנסת. אנחנו טוענים שצריך להרים מסך, ובעל שליטה שנכשל במקום אחד לא צריך לקבל הזדמנות במקום אחר".

התקבלה כבר החלטה כלשהי בבג"ץ הראשון שהגשתם?

"עדיין לא, נקבע דיון לאוקטובר. לפני הדיון תימסר תגובת הערוץ. תחושת הבטן שלי היא שערוץ 20 לא יעשה דבר וחצי דבר עד לדיון כדי לשנות ממנהגו. שנאתו ליהדות הרפורמית עולה על חסרון הכיס של המיליארדר שמפעיל אותם".

"ידיעות אחרונות" – רעידת אדמה

לסיום התוכנית משוחחים פרסיקו והלברטל עם נתי טוקר, כתב המדיה של "דה-מרקר", בעקבות דיווחו על האפשרות שארנון (נוני) מוזס ימכור את השליטה ב"ידיעות אחרונות" לפטריק דרהי. אף שלמחרת פרסום הידיעה יצאה הכחשה רשמית מטעם חברת אלטיס של דרהי, טוקר עומד מאחורי המידע שפרסם וטוען כי אכן התרחש משא-ומתן מתקדם לעסקת מכירה.

"בשלב הראשון מדובר על רכישת המניות של פישמן, שמוחזקות בבנק הפועלים, ושל שותפים נוספים, בין השאר של ג'ודי שלום-ניר-מוזס ושל חלק מהמניות של משפחת יודקובסקי. מי שמוביל את העסקה הוא נוני מוזס עצמו, השותפים האחרים כמו בנק הפועלים לא מעורבים במשא-ומתן הזה, רק אנשי נוני מוזס עצמו, בסיוע בנקאי השקעות הבקיאים במהלכים כאלה".

פטריק דרהי (צילום: פלאש 90)

פטריק דרהי (צילום: פלאש 90)

על פניו נראה שאין היתכנות לעסקה כזו, בגלל האיסור על בעלויות צולבות. הרי לדרהי יש גם את הוט.

"פטריק דרהי יכול לרכוש 49% ממניות 'ידיעות אחרונות' כבר כעת. בהמשך, זה תלוי בהמון התפתחויות. יכולים להיות גם שינויים רגולטוריים. רק לפני כמה חודשים דרהי הצליח להוביל חקיקה בכנסת בחתימת למעלה מ-40 חברי כנסת שאישרו לו להעלות ערוץ שלו, i24news, על הפלטפורמה שלו, למרות שאמורה להיות הפרדה מוחלטת בין בעלים של תשתית לבעלים של תוכן. גם כשאני שמעתי על זה לראשונה זה נשמע לי מוזר, כי דרהי הוא אדם שרוצה שליטה בחברות שהוא רוכש. אולי זה אחד החסמים לעסקה הזו, אבל זה בר פתרון".

כאחד המבקרים החריפים ביותר של מוזס, אתה חושב שמהלך שבו דרהי מחליף אותו כבעל השליטה יהיה מהלך לטובה?

"יציאה של מוזס היא רעידת אדמה שתאפשר לסדר את הקלפים מחדש, וזה כבר טוב. שיטת נוני מוזס היתה כל-כך נוראית ובמשך עשרות שנים גרמה לאנשים לשיתוק וחוסר יכולת אפילו להזכיר את השם נוני מוזס, כך שכל מה שיחליף את המצב הקיים הוא כבר שינוי לטובה".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.