בשבוע שעבר התקיים בכנסת כנס שנשא את הכותרת "הסתה פוליטית ותפקיד התקשורת". הכנס, שנערך ביוזמת חברי-הכנסת קסניה סבטלובה, עיסאווי פריג' וג'מעה אזברגה, תוך שיתוף פעולה עם מרכז מוסאוא, הקרן החדשה לישראל וקרן פרידריך אברט, ביקש לעמוד על התפקיד אותו ממלאת התקשורת בהסתה נגד ציבורים שונים בישראל. עיקר הדיון, מטבע הדברים, עסק בציבור נגדו קיימת ההסתה הרבה ביותר בישראל, הציבור הערבי.

מלבד הביקורת הצפויה על המנהיגות הפוליטית הימנית בישראל והאשמתה בליבוי ההסתה נגד הציבור הערבי, ומלבד הביקורת על תקשורת הזרם המרכזי בישראל, שנותנת לגיטמיציה לפוליטיקאים מסיתים, נשמעה בכנס פעם אחר פעם ביקורת גם על ההתנהלות של החברה הערבית עצמה ועל חוסר היכולת שלה לפרוץ את מחסום השפה ולתקשר עם הציבור היהודי בישראל כדי להעמיד משקל נגד להסתה.

ח"כ סבטלובה, יושבת ראש השדולה לחופש העיתונות וחופש הביטוי, פתחה את האירוע באזהרה מפני הנתק השורר בין תקשורת הזרם המרכזי לבין ציבורים רחבים בישראל. "כיוון שפוליטיקאים משתמשים כמגביר קול בתקשורת לאמירות השליליות שלהם, לעלילות דם ממש כלפי ציבורים שונים, אנחנו מתרחקים מהאידיאל של התקשורת ככלב השמירה של הדמוקרטיה", אמרה.

ג'עפר פרח, מנכ"ל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, כיוון את הביקורת פנימה, אל החברה הערבית. "אם יש 13 חברי כנסת ברשימה המשותפת ועוד מספר חברי כנסת ערבים מחוץ לרשימה המשותפת, צר לי לראות שיש לנו פחות מארבעה דוברים שהעיסוק המרכזי שלהם זה לפנות לתקשורת הישראלית", אמר. "אנחנו צריכים לבנות אסטרטגיה ולעשות out reach. חלק מהפתרון זה שהאוכלוסיה הערבית תיקח אחריות ותבנה אסטרטגיה".

ח"כ פריג': "אני רוצה לדבר לתקשורת העברית, שיהיו לנו הרבה סייד קשועים, ב'ידיעות אחרונות' וב'הארץ'. אם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו מפקירים את הזירה"

ח"כ פריג' החרה החזיק אחריו. "אנחנו, הערבים, לא מצליחים לחדור מספיק לתקשורת העברית", אמר. "אנחנו לא מדברים אליה מספיק. לכמה מהמועצות המקומיות יש דובר שפונה לתקשורת העברית על העשייה של היישוב? למשל המשבר שהיה בכפר קאסם לפני כמה חודשים, כשהיתה אלימות עם המשטרה. כפר קאסם זה יישוב עם שני אזורי תעשייה, יחסי היהודים-ערבים ביישוב חזקים מאוד. למה עיריית כפר קאסם לא עושה עבודת דוברות לתקשורת העברית שתסביר את הדברים שהיו שם, שאנחנו מוחים על אזלת ידה של המשטרה ושאין לנו שום בעיה עם אחינו היהודים, שהם שותפים ושכנים? העובדה שאנחנו לא עשינו את זה משחקת לידיים של מי שרצה לראות בחברה הערבית את הגורם המאיים. אני רוצה לדבר לתקשורת העברית, שיהיו לנו הרבה סייד קשועים, ב'ידיעות אחרונות' וב'הארץ'. אם אנחנו לא נעשה את זה אנחנו מפקירים את הזירה ויעשו בנו מה שרוצים".

בהמשך הודה גם ח"כ אזברגה: "אולי צריך לקחת יועץ על מנת לחדור לציבור הישראלי. אולי בזה נכשלנו. בוא נגיד את האמת גם כפוליטיקאים, גם כמעצבי מדיניות וגם ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, לא הצלחנו לחדור לתקשורת הישראלית ולדעת הקהל הישראלית בעברית".

יואב איתיאל: "היה עכשיו נתק בין חברי הכנסת הערבים לתקשורת בעברית. אל תעשו את זה, בדיוק ההיפך נדרש, גם בזמנים קשים"

ריאד אבו-אלקיעאן, קרוב משפחתו של יעקוב אבו-אלקיעאן שנהרג מירי שוטרים במהלך פינוי אום אל-חיראן, השתתף גם הוא בכנס שנערך בכנסת וגם לו היתה ביקורת על ההתנהלות התקשורתית של החברה הערבית בישראל. "אני רוצה לשאול את המנהיגות של האוכלוסיה הערבית, מה עשינו עד היום במרחב התקשורתי?", אמר. "לפעמים קורית טרגדיה וממנה נלמדים הלקחים ויוצאים לנקודת מפנה חדשה. חשבתי לעצמי שהאסון של אום אל-חיראן יביא לשינוי בהתנהלות המדינה ושל כלי התקשורת ותהיה באמת נקודת מפנה, אבל לצערי יש אותו הסיפור של רשויות חוק שעוסקות באלימות ויש עוד רצח בכפר קאסם על ידי המשטרה. ולא מספיק שנרצחים אנשים, יותר גרוע הרצח המתמשך בהסתה התקשורתית והפוליטית. כפי שאמר ח"כ פריג', לא חדרנו לכלי התקשורת טוב כי השיח שלנו לא נוהל טוב. צריך לא להיות בכיינים ולא אגרסיביים, צריך לנהל שיח מתון".

העיתונאי יואב איתיאל ביקש להעביר את נושא הדיון לאירוע שהתרחש ממש בימים שבהם התארגן הכנס, המהומות בהר-הבית. איתיאל מתח ביקורת על כך שבסוף השבוע שבו פרצו המהומות החליטו חברי הכנסת הערבים שלא להתראיין לכלי התקשורת בשפה העברית. "אל תפקירו אותנו בזמן שאנחנו זקוקים לשמוע את קולכם, גם בעברית", אמר לחברי הכנסת הערבים. "אל תדירו אותנו ואל תעזבו אותנו באותו רגע. היה עכשיו נתק בין חברי הכנסת הערבים לתקשורת בעברית. אל תעשו את זה, בדיוק ההיפך נדרש, גם בזמנים קשים".