מאזיני "דין ודברים", המגזין לענייני משפט של רשת ב' בהגשת משה נגבי ואילנה השכל ובעריכת אורית ברקאי, שמחו בוודאי להיווכח כי אף ששבועות ספורים לפני עליית תאגיד השידור הישראלי עדיין לא היה ברור מה יעלה בגורלו, בסופו של דבר התוכנית מצאה לעצמה מקום גם בלוח השידורים של כאן ב' מבית התאגיד.

ואולם, מתברר כי עצם שיבוצה של תוכנית בלוח השידורים של כאן ב' עדיין לא מבטיח את שידורה. מהדורת "דין ודברים" שהיתה אמורה להיות משודרת ביום שבת 24.6 לא שודרה, אף שהוקלטה. למרות שלתאגיד אולפן חדש וציוד משוכלל, תקלה טכנית גרמה לכך שהתוכנית כולה נמחקה זמן קצר לאחר סיום הקלטתה, ולא ניתן היה לשחזרה.

ביום שישי, כיממה לפני מועד שידור התוכנית, התכנסו באולפן במודיעין המגיש נגבי ועמיתתו להגשה אילנה השכל, וקיבלו את פני האורחים שעשו את הדרך לאולפן כדי להקליט עמם את המגזין, ביניהם פרופ' רובי סיבל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לשעבר היועץ המשפטי למשרד החוץ; והמומחה לדיני פרטיות עו"ד דן חי. בשעה תשע בבוקר החלה הקלטת התוכנית (פרופ' סיבל דיבר בין היתר על ההשלכות המשפטיות של משבר החשמל בעזה), וכעבור כשעה התפזרו הנוכחים. אך זמן קצר לאחר מכן נודע למגישי התוכנית כי ההקלטה אבדה וכי לא ניתן לשחזרה.

בעקבות התקלה סיפר נגבי לחבריו כי נכנס לטראומה של ממש, שממנה לקח לו יממה להתאושש. קודם לשידורי התאגיד עבד נגבי קרוב לחמישים שנה ברשות השידור ומעולם לא אירע שתוכנית שהקליט נמחקה. גם לא בתקופה הקשה של סוף עידן רשות השידור, כשגוף התקשורת פעל בתת-תנאים, סבל ממחסור בכוח אדם והאנשים עבדו תחת איום סגירה מתמיד.

לא זו אף זו, במקרים שבהם היתה מתרחשת ברשת ב' תקלה טכנית חמורה, המנהלים היו פותחים בבדיקה כדי למצוא את האחראים לתקלה, ואף נוקטים בצעדים – משגרים מכתב נזיפה, או משעים אותו לזמן מה. בתאגיד השידור מסרו בתגובה לפניית "העין השביעית": "אנו מודעים לתקלות ומקיימים בירור ובדיקה לגבי כל תקלה, קטנה כגדולה, אך גם לעובדה כי אנחנו בהרצה, עדיין לא מספקים מוצר מושלם ומתחייבים כי בתוך ארבע שנים 'כאן' יהיה גוף התוכן המוביל בישראל, ברדיו, בדיגיטל ובטלוויזיה".

דווקא מענה שכזה, שכמותו השמיע התאגיד גם בתגובה לתקלות קודמות, מעלה דאגה אצל מי שחרד לגורל השידור הציבורי. ראשית, בתאגיד הצהירו כבר בשנה שעברה כי הם מוכנים לשידור. שנית, ההבטחה כי בעוד ארבע שנים יהיה התאגיד גוף התוכן המוביל בישראל, וההקפדה להדגיש כי נכון לעכשיו התאגיד נמצא "בהרצה", נדמית כהיתר שמנהליו נותנים לעצמם לכל תקלה ושיבוש בשידורים, קטנים כגדולים.

מותר להעריך כי לו תוכנית מגזין בת שעה היתה נמחקת ונעלמת במהלך החודשים האחרונים לפעילות רשות השידור, היתה הרשות סופגת ביקורת רבה, קולנית ומוצדקת, והאירוע היה מגויס להצדיק את הצורך בסגירתה. בתאגיד "כאן" בהרצה, תקלה שכזו ותקלות אחרות עוברות כמעט בשקט גמור.