אפליקציית תעמולה חדשה שמקודמת על-ידי ממשלת ישראל ושורה של ארגונים ציוניים חשפה פרטים אישיים של משתמשיה וחשפה אותם לאיומים – כך עולה מדיווח שפורסם אתמול (30.6) באתר התחקירים The Intercept. על-פי הדיווח, חוקר בטיחות דיגיטלית גילה כי האפליקציה חשפה את כתובות האימייל של משתמשיה – ובכך איפשרה להאקרים עוינים לטווח אותם ולפרוץ לחשבונותיהם, בדומה לאופן שבו נפרץ חשבונו של ג'ון פודסטה, מנהל הקמפיין של הילרי קלינטון בבחירות לנשיאות ארצות-הברית.

האפליקציה, ששמה Act.il, מקודמת לאחרונה באמצעות קמפיין תקשורתי נרחב שמממן המשרד לעניינים אסטרטגיים והסברה בראשות השר גלעד ארדן. עם זאת, באתר האינטרנט שלה היא מוצגת כמוצר שמאחוריו עומדים שלושה ארגונים חוץ-ממשלתיים: המרכז הבינתחומי הרצליה והארגונים האמריקאים Maccabee Task Force והמועצה הישראלית-אמריקאית (IAC). כפי שצוין ב"אינטרספט", שלושת הגופים מקבלים מימון נרחב מהמיליארדר האמריקאי שלדון אדלסון.

משרדו של השר ארדן רכש לאחרונה כתבות מערכתיות בעיתון "ידיעות אחרונות", באתרים ynet ו-mako ובתוכניות הטלוויזיה "חי בלילה" ו"אנשים" בערוץ 2, וזאת כחלק מהניסיון לשכנע ישראלים ויהודים מהעולם להוריד את האפליקציה ולהפיץ מסרים שלטוניים באמצעות הפרופילים הפרטיים שלהם. מסרים לדוגמה מופיעים באתר האינטרנט הממשלתי 4il.org.il, שמתריע כי "מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפת שקרים שמטרתה לקעקע את הלגיטימיות שלה כמדינת הלאום של העם היהודי", ועל רקע זה קורא לציבור הרחב להוריד את אפליקציית Act.il, המוגדרת כ"אפליקציה אזרחית סטודנטיאלית".

סרטון של המשרד לעניינים אסטרטגיים באפליקציית Act.il (צילום מסך)

חרף אופיים הממשלתי של התכנים שבמשרד של ארדן מעוניינים בהפצתם, רובם אינם מזוהים ככאלה: בחלק מהמקרים מדובר בכתבות עיתונאיות שפורסמו באתרים שונים, שככל הידוע לא מומנו על-ידי המשרד, ובמקרים אחרים מדובר בסרטונים תזזיתיים ועוקצניים שאינם כוללים שום חיווי לגבי היותם תוצר של גוף ממשלתי.

חוץ מהמסרים הממשלתיים המוסווים, משתמשי האפליקציה מתבקשים גם לחזק את נוכחות הרשת של גופים שמנהלי האפליקציה בחרו עבורם: אחת המשימות הנפוצות באפליקציה היא הענקת לייקים לחשבונות פרו-ישראליים ושיתוף של תכנים שפורסמו בהם. כך מנסים מפעילי המיזם לנפח את האהדה הציבורית של יחידים וארגונים המקיימים איתם שיתופי פעולה. לצד זה, המנהלים דוחקים במשתמשי האפליקציה לסמן תכנים "אנטי-ישראליים" ו"אנטישמיים" כדי שרשתות חברתיות דוגמת פייסבוק וטוויטר יסירו אותם מהרשת. תכנים מסוג זה שהרשתות אינן מסירות מטופלים על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

הממשק עצמו מעוצב כמעין משחק אתגרי: כל משתמש מקבל רשימה של "משימות" שהשלמתן מעניקה לו נקודות – עשר נקודות על לייק למשתמש שמתח ביקורת על רשת אל-ג'זירה בפייסבוק, עשרים נקודות על שיתוף סרטון של המשרד לעניינים אסטרטגיים ושלושים נקודות עבור חתימה על עצומה נגד המוזיקאי רוג'ר ווטרס, ממובילי קמפיין החרם התרבותי על ישראל. המשתמשים בעלי הניקוד הגבוה ביותר מדורגים בטבלה מתעדכנת שבה מככבים המסבירנים/תועמלנים המוצלחים ביותר. נכון להיום עומד בראשה משתמש בשם משה מאינדיאנפוליס, שכבר הצליח לצבור 6,665 נקודות.

שלדון אדלסון וגלעד ארדן (צילומים: פלאש 90)

לאחר גילוי הפרצה באפליקציה פנתה מערכת The Intercept לחברה שפיתחה את Act.il והצביעה בפני אנשיה על התקלה, וכעבור כמה ימים היא תוקנה. לפני כן הספיק צוות האתר לעיין ברשימת כתובות האימייל של משתמשיה הוותיקים ביותר של האפליקציה, וגילה כי עשרות מתוכם קשורים לארגונים שמימנו ופיתחו אותה. "המשמעות היא כי Act.il, שמתיימרת להוביל קמפיין עצמאי שמגיע מהשטח, הוקמה ופותחה על-ידי אקטיביסטים בתשלום", ציין כתב האתר, מטתיאס שוורץ.

בימים אלה מנסים אנשי המשרד לעניינים אסטרטגיים להחריג אותו מחוק חופש המידע, יוזמה שאם תושלם תמנע מהציבור להיחשף לנתונים בסיסיים לגבי פעילותו של המשרד והשימושים שהוא עושה במשאבים ציבוריים – למשל, בכל הנוגע לקמפיין המסתייע באפליקציה האזרחית לכאורה. המידע המשוגר למשתמשי Act.il מוצג גם הוא ככזה שיש להחיל עליו חשאיות: בתנאי השימוש, שאותם נדרש כל משתמש לאשר לפני שהוא מורשה להיכנס לראשונה לאפליקציה, מובהר כי המידע שמתקבל באמצעותה הוא "מידע סודי", ועל כן אין לחשוף אותו ברבים.