ביום חמישי האחרון, כשנחשפו תוצאות האמת של הבחירות המקדימות במפלגת קדימה, התברר שמדינת ישראל התעוררה לעוד "יום כיפורים" של הסוקרים. כל סקרי דעת הקהל שפורסמו בימים שהובילו לבחירות במטרה לחזות את תוצאתן, כולל שלושת הסקרים שפירסמו ערוצי הטלוויזיה מעט לפני סגירת הקלפיות, שגו במידה ניכרת. בעוד הסקרים צפו ניצחון סוחף של ציפי לבני, בפועל זכתה שרת החוץ בניצחון דחוק של 431 קולות בלבד.

לדברי פרופ' תמר הרמן, דיקן הלימודים של האוניברסיטה הפתוחה ועמיתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, לא ניתן כלל לצפות לתוצאות מהימנות בסקרי בחירות מקדימות. "יש בעיה אינהרנטית בסקרים הללו", היא אומרת. "סקר זה כלי טוב כדי לאתר מגמות בדעת קהל; הוא הרבה פחות טוב בניבוי של נתון נקודתי כמו שיעור הצבעה עבור מועמד מסוים. בסקרי בחירות יש בעיה, ובסקרים של פריימריז יש בעיה עוד יותר גדולה".

הבעיה בסקרים של בחירות מקדימות, מסבירה הרמן, היא שקשה לבנות מדגם ארצי מייצג של המצביעים, מפני שנתוני אוכלוסיית המצביעים אינה נתונה בידי הסוקרים באופן ברור, ומשום שבמפלגות שבהן פועלים קבלני קולות, המצביעים "הם לא באמת בעלי דעה על מה שקורה". כתוצאה מכך עולה שיעור הנסקרים שמסרבים לשתף פעולה עם הסוקרים, ופילוח התוצאות הוא כמעט בלתי אפשרי.

"יש בעיה אינהרנטית". פרופ' תמר הרמן (צילום: דובר צה"ל)

גם הסוקרים עצמם הודו בבעייתיות הסקרים שביצעו, וחלקם תלו את האשמה בנסקרים שאינם אומרים אמת. הרמן דוחה טענה זו על הסף. "זו טענה כפוית טובה כלפי הציבור ששיתף איתם פעולה וראיה לחוסר מקצועיות. סוקר מיומן אמור להיות בעל אינדיקציות כדי לזהות כשמשקרים לו. תאר לך שחוקר משטרתי יבוא לבית-המשפט ויגיד, 'מה אני אשם, בחקירה הוא שיקר לי'".

הרמן, המנהלת בין היתר, יחד עם פרופ' אפרים יער, את מיזם "מדד השלום" של מרכז שטינמץ באוניברסיטת תל-אביב, טוענת גם כי שילוב סקרים בתקשורת המסחרית הוא בבחינת "הזניה של המקצוע", הגורמת ל"השתעבדות לשיקולי רייטינג". על הסוקרים המשתפים פעולה עם כלי התקשורת היא אומרת: "צר לי עליהם שנקלעו למערכת דרישות כזאת, שבה לא יכלו לעמוד ברמה המקצועית".

פרופ' קמיל פוקס מבית-הספר למדעי המתימטיקה באוניברסיטת תל-אביב, שפיקח בבחירות האחרונות על הסקר שפורסם בערוץ 10, אינו מסכים לטענה כי הכללים שמכתיבים כלי התקשורת פוגמים במקצועיות הסקרים. "בדיוק הפוך", אומר פוקס. "התקשורת, כל מה שהיא מעוניינת זה שהתוצאה תהיה צודקת, ולא אכפת לה לכיוון זה או אחר. מהבחינה הזו איזו הזניה זו? הזניה, אם בכלל היא קיימת, היא כשעובדים עבור גורם בעל אינטרסים, ואז הוא מנסח את הסקר כך שהתוצאה תעזור לו במסגרת הקמפיין".

פוקס מודה כי לא יקבל בשידור את הזמן הדרוש להבהיר את כל ההסתייגויות הנחוצות מתוצאות הסקר, ולהסביר את ההבדלים בין טעות מקרית ובין הטיה, אך לדבריו, יש טעם להמשיך בסקרים, גם במקרים של בחירות מקדימות, תוך התייחסות למגמות ולא לתוצאות נקודתיות, ובלי להדגיש את התוצאה המספרית.

אבל בעיתונים ובמהדורות החדשות התוצאה המספרית היא הכותרת הראשית.
פוקס: "אם התוצאה היא תוצאה מוטה, ואם זו השורה התחתונה היחידה, אז אולי מוטב לא לתת אותה".

לדעת פרופ' הרמן, הצעות חוק כמו זו הקוראת לאסור פרסום תוצאות סקרים בשבוע שלפני הבחירות לא יועילו כלל, משום שלא יוכלו לחול על האינטרנט, שם הנתונים יפורסמו באופן חופשי. תחת זאת ממליצה הרמן על מהלך חינוכי שינתק את הסקרים ממרכז מהדורות החדשות בערבי בחירות, ובמקביל היא קוראת ליצירת קוד אתי של סוקרים, בדומה לקודים הקיימים בארה"ב ומדינות אחרות. קוד שכזה יחייב, בין היתר, את פרסום כל השאלות שנשאלו במהלך הסקר, את פרסום שיעור ההיענות לסקר, ואת מספר החילופים שנעשו במדגם המקורי.

הרמן: "יש לנו צורך ילדותי בניבוי עתיד כשאחרי 12 שעות אנחנו יכולים לקבל את תוצאות האמת. צריך לקחת את הלקח מהבחירות המקדימות גם לבחירות הכלליות, ולהיות הרבה יותר צנועים. כל עוד אתה לוקח את זה כמשחק של ניחוש מושכל זה בסדר, אבל ברגע שמתחילים לבנות על זה את הקואליציה והסוקר לא עומד על המשמר ולא נותן צליל אזהרה, זו בעיני בעיה קשה".