הקריאה ראשונה של הקוד האתי שניסח אסא כשר לאקדמיה בישראל מעוררת (כך לפחות אצלי) צחוק רם, כמובן מבלי לגרוע מחומרת העניין. מבחינת הניסוח המגוחך שלו, המסמך הזה נראה כמו ניסיון של כותבו לייצר עותק חיוור של כתיבתו המופלאה של דאגלס אדמס עליו השלום ברחבי המסעדות האחרונות בגלקסיה.

המשפט שהצחיק אותי ביותר היה זה: "חבר הסגל האקדמי ביחידה אקדמית יקפיד על הוראה בהתאם לסילבוס [...] ולא ירשה לעצמו לסטות מן הסילבוס [...] לא לשם פעילות פוליטית ולא לשם הטפה דומה מעבר לסטייה רגעית של מה בכך". אני מתאר לעצמי את הסיטואציה של מרצה העומדת מול הכיתה ואומרת : "אופס... סטיתי מהסילבוס אבל זו היתה סטייה רגעית של מה בכך תלמידים, אני מיד מתעשתת...".

ים של לעג, מוצדק לחלוטין, נשפך על הקוד האתי ועל כשר עצמו ברחבי הרשתות החברתיות. ואכן, העובדה כי מי שמחזיק בתעודה של פילוסוף רשמי טוען שיש להפריד בין פוליטיקה לבין אקדמיה היא עלבון כללי ומוחלט לכל תחום הדעת הנקרא פילוסופיה. לו היינו יכולים להקים לתחייה את סוקרטס, אפלטון ואריסטו ומספרים להם שבמאה ה-21 יש פילוסוף הטוען שיש להפריד אקדמיה מפוליטיקה, הם היו בוודאי מתאבדים על המקום.

קל לתקוף (ובצדק) את מר כשר והקוד החדש שלו מנקודת המבט של מדעי החברה, כפי שמסביר כאן למשל אבנר הופשטיין. אולם גם מנקודת המבט של מדעי החיים מדובר במהלך מופרך. מסמך ההמלצות של מר כשר מקביל בעיני למשפט הקופים המפורסם בארצות-הברית של תחילת המאה הקודמת, שבו ניצח התובע ויליאם ג'נינגס-בריאן במשפט נגד מורה שהעז ללמד את תורת האבולוציה בניגוד לחוק. חברו להם כאן יחד הקוף ממשפט הקופים והאתיקן המלומד, והם הולכים יד ביד אל עבר השמש השוקעת של הבורות נוסח המאה ה-21.

בקוד האתי של מר כשר, פעילות פוליטית מוגדרת כ"תמיכה ישירה בעמדה מסוימת הנמצאת במחלקת ציבורית מוכרת, בזיקה ברורה למפלגה או מפלגות". הוא אף טורח לציין כי לצורכי המסמך שלו, רק הגדרה זו הינה בגדר פעילות פוליטית.

וכעת נעבור לקוף, כלומר לתיאוריית האבולוציה. בישראל ישנן מספר מפלגות השוללות את תיאוריית האבולוציה. בסקר שערך עיתון "הארץ" בסמוך לבחירות האחרונות הצהירו מספר רב של פוליטיקאים שהם מתנגדים ללימוד בלעדי של תיאוריית האבולוציה מבלי להצמיד אליה את סיפורי הבריאה. אפילו יעקב פרי, חבר במפלגת יש-עתיד, המתיימרת להיות מפלגת מרכז ליברלית, טען שיש ללמד את האבולוציה לא כתיאוריה יחידה.

המסקנה מדברים אלו היא ברורה – לפי הניסוחים של מר כשר, תיאוריית האבולוציה היא "עמדה מסוימת הנמצאת במחלקת ציבורית מוכרת, בזיקה ברורה למפלגה או מפלגות". אם כן, לפי הקוד של מר כשר, איך ללמד את תיאוריית האבולוציה? למעשה אין (עד שלא תנוסח במסגרת כללי מדעי החיים) כל תיאוריה מדעית אחרת המסבירה את התפתחות המינים. לכן, המרצה הכבול בקוד של מר כשר, כשהוא מלמד על תיאוריית האבולוציה, נדרש בהגדרה לומר שהרעיונות המתחרים כביכול אינם בגדר מדע כלל וכלל אלא בגדר תפיסות פוליטיות של חוגים ומפלגות שמרניות ודתיות ברחבי העולם, שממציאות לעצמן תיאוריות מופרכות כדי להתחמק, מבחינה פוליטית ודתית, מהמסקנה המדעית היחידה האפשרית, שהאדם אינו "נזר הבריאה" אלא שלב מסוים בהתפתחות מגוון בעלי החיים על כדור הארץ.

ובקיצור, כדי ללמד באמת וברצינות את תיאוריית האבולוציה ואת מקומה בעולם אתה נדרש בהגדרה להסביר מדוע העמדות ה"מנוגדות" לה הן עמדות פוליטיות ולא עמדות מדעיות. והנה לך הכשל הכפול אליבא דקוד של מר כשר. אתה גם מלמד תיאוריה שיש לגביה מחלוקת ציבורית, ואתה גם נדרש, אם ברצונך ללמד אותה ברצינות, להסביר מדוע העמדות שמתנגדות לה הן עמדות פוליטיות לחלוטין וכלל אינן עמדות מדעיות.

וכך הקוף הזה, שהתעורר לו משינה ארוכה מאז משפט הקופים בטנסי של 1925, ראה לפתע פתאום, במעין מטמורפוזה מוזרה, שהוא הלך לישון בתור קוף, אבל התעורר כאתיקן בשנת 2017. ואולי עוד יפנה הקוף למר ברייאן, התובע במשפט, ויבקש לאסור בשנית את לימוד תיאוריית האבולוציה, משום שהדבר "מזהם בפוליטיקה את האקדמיה".