משרד החוץ בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתיר נתונים לגבי ניטור וחסימה של אתרי אינטרנט אנטישמיים. בשנים האחרונות מנהל משרד החוץ מגעים עם גופי תקשורת בינלאומיים, בהם ענקית הרשת פייסבוק, כחלק ממאמץ לחסום ולמחוק פרסומים שהמשרד הממשלתי מגדיר כאנטישמיים. עם זאת, המשרד מסרב לחשוף אילו אתרים נמחקו בעקבות פעולותיו ומה הם העקרונות המנחים את נסיונות המחיקה.

לפני כחצי שנה, בהמשך לפרסומים עיתונאיים על מאמציהם של אנשי משרד החוץ לחסום אתרי ופרסומי שטנה מקוונים, הגישה עמותת "הצלחה" בשיתוף עם "העין השביעית" בקשת חופש מידע שבה התבקש המשרד למסור נתונים ומסמכים על הפעולות שהוא מבצע כדי להיאבק בתופעה. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד, אריה זיני, דחה את הבקשה באופן גורף בטענה שלפיה מסירת המידע עלולה "לשבש את התפקוד התקין" של משרד החוץ או את יכולתו לבצע את תפקידיו.

על-פי מידע שמסר משרד החוץ לאתר ynet בחודש דצמבר 2016, "צוות הלוחמה הדיגיטלית" של המשרד טיפל מתחילת אותה שנה ב-21,957 התראות על פרסומים "מסיתים או אנטישמיים" בפייסבוק, אך לא זכה לשיתוף פעולה מספק מצד מנהלי הרשת החברתית. במשרד החוץ, נכתב בדיווח, פותחה "מערכת טכנולוגית ייחודית המאפשרת ניהול מעקב אחר האופן שבו מגיבה פייסבוק לדיווחי הגולשים".

אילו עוד אתרים מנטר משרד החוץ מלבד פייסבוק? היכן, לדעת אנשי המשרד, עובר הקו בין ביקורת לגיטימית ובין ביטויים אנטישמיים שראוי למחוק מהרשת? האם, כפי שנעשה במקרים של הפרת איסורי פרסום, משרד החוץ מסתפק בחסימה של הפרסומים הבעייתיים בפני גולשים המזוהים כישראלים – או שהוא דורש את מחיקתם המוחלטת מהרשת? והאם המשרד פועל נגד אתרים שמפרסמים תוכן בעייתי גם אם אינו אנטישמי?

עקיבא תור, ראש חטיבת דתות ותפוצות במשרד החוץ (צילום מסך)

כדי לברר את הסוגיות העקרוניות האלה פנינו למשרד החוץ וביקשנו, בין היתר, רשימה של האתרים שנחסמו או הוסרו מהרשת לבקשת המשרד ונתונים כלליים על המאבק באנטישמיות מקוונת: האם המשרד הביא למחיקתם של שלושה אתרים? שלושים? שלושת-אלפים? "זו פעילות דיסקרטית, אין לנו עניין לדבר עליה בתקשורת", השיב עקיבא תור, ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ, האחראי על המחלקה למאבק באנטישמיות, שעליה הוטל הטיפול בתופעה.

"אנחנו עוסקים בעיקר בנושא של ניטור שיח שטנה בפייסבוק, בצ'אטים ובשאר המדיה החברתית", אמר תור. לדבריו, במשרד החוץ לא פועלים להסרה של כל אמירה אנטישמית המופיעה במרחב המקוון, אלא רק כזו שמוגדרת כחלק מ"שיח שטנה מסוכן". תור סירב להרחיב או לענות על שאלות, וכך גם אנשי מחלקת הדוברות של משרד החוץ.

אופן הטיפול של משרד החוץ באתרים שאנשיו מגדירים אנטישמיים עלה בדו"ח שפרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, במאי 2016. בדו"ח נכתב כי "חטיבת תפוצות ודתות מתקשה ליישם את יעדי העל של משרד החוץ בניהול המאבק באנטישמיות בחו"ל, ובכלל זה היא מתקשה להתמודד עם שיח השנאה במרחב הציבורי העולמי, בתקשורת לענפיה ובמרשתת".

בין היתר הזכיר המבקר אירוע רב-משתתפים שקיים המשרד ב-2015, "הפורום הגלובלי החמישי למאבק באנטישמיות" (GFCA), שבו נדון הצורך בניטור ומחיקה של תכנים אנטישמיים מהאינטרנט. בכנס לקחו חלק בין היתר ראש הממשלה ושר החוץ נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, השר נפתלי בנט (שמשרד התפוצות בראשותו השתתף בארגון האירוע), פוליטיקאים מחו"ל, נציגים של ארגונים יהודיים וגם נציגים מטעם פייסבוק וגוגל.

בסיום הכנס, ציין מבקר המדינה, אימצו משתתפיו "תוכניות עבודה מפורטות להגברת המאבק באנטישמיות באירופה ובמרחב המקוון", הכוללת "כמה וכמה פעולות אשר משרד החוץ וארגונים חוץ-ממשלתיים תכננו לבצען במדינות אירופה בתיאום עם המשרד" – ובכלל זה "חקיקה מדינתית ועל-מדינתית בנושא זה, הגברת האכיפה של האיסורים שנקבעו בחוק, ניטור המרחב המקוון, שיתוף פעולה עם החברות הטכנולוגיות הגדולות – מפעילות מנועי החיפוש וספקיות השירות".

גם כעת, שנתיים לאחר קיום הכנס, מסרבים במשרד החוץ למסור כיצד והאם מיישמים אנשיו את תוכנית הפעולה שהוצגה בו, מתוקף איזו סמכות מיישמים (אם בכלל) נציגים של גורמים חוץ-ממשלתיים את מדיניות הממשלה בעניין מאבק באנטישמיות מקוונת ואילו תקציבים מופנים לסוגיה. במשרד גם לא השיבו לשאלה האם וכיצד טופלו הכשלים שעליהם הצביע מבקר המדינה.