העיתונאית אימאן קאסם-סלימאן, עורכת ומגישת תוכניות אקטואליה ב"כאן מכאן", גלגולה הנוכחי של קול-ישראל בערבית, התראיינה לתוכנית "קול העין" וסיפרה על עבודתה ועל השלכות המעבר מרשות השידור לתאגיד. להלן גרסה ערוכה של הראיון שקיימה עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל.

לצד תוכניות אחרות, קאסם-סלימאן מגישה פעמיים בשבוע את תוכנית האקטואליה המרכזית "על האג'נדה" ופעם בשבוע את התוכנית "במחלוקת", שמוקדשת כל פעם לנושא אחר המעסיק את החברה הערבית בישראל. התוכנית הראשונה של "במחלוקת", לדוגמה, עסקה בשאלה האם יש לפתוח תחנות משטרה ביישובים הערבים בישראל. "זה נושא ממש בוער", היא אומרת.

איך היה המעבר למשרדים החדשים?

"אני כמובן שמחה שאני נמצאת בתאגיד, ובאמת קיבלתי יחס מאוד טוב, גם מההנהלה שלי. המנהל שלנו יאסר עטילה דאג לנו, לכל עובד, ועשה את מיטב יכולתו כדי שכולנו נעבור, והאמת היא שכמעט כולנו עברנו. מעט מאוד עזבו, היו חלק שלא רצו להמשיך".

כלומר בשונה ממה שקרה במחלקה בעברית, שם היו הרבה תלונות על היחס והרבה שנאלצו לאבד את עבודתם, במחלקה בערבית התהליך עבר אחרת?

"נכון, ואגיד לך גם למה. אצלנו, למשל, בתוכנית 'על האג'נדה', שהיא תוכנית אקטואליה של שעתיים, הצוות הוא אני ועוזר הפקה. אז אין לנו עודף כוח אדם כדי להתחיל לפטר אנשים. אני גם עורכת וגם מגישה, ואי-אפשר לפטר חצי ממני, חייבים לקחת את הכל.

אימאן קאסם סלימאן (צילום: A-list)

"כך שמבחינת היחס מההנהלה שלנו, קיבלנו יחס טוב וידענו שהמנהל שלנו תמיד נלחם כדי שהרדיו בערבית יישאר חזק ושנקבל את כל התנאים שנוחים לנו כדי שנוכל להמשיך לעבוד. אבל יש כאן משהו שאף אחד לא שם לב אליו, וזה הצד הנפשי של כולנו. אנחנו שלוש שנים מגיעים לעבודה, נותנים את המיטב ומבחינה נפשית התעייפנו. כן, לא, סוגרים, לא סוגרים, עוברים, נשארים. אנחנו ישבנו ברחוב הלני המלכה בירושלים, מקום מרכזי, שקרוב לעירייה, לבית-משפט השלום, קרוב לרחוב יפו ולכנסת ולבית-המשפט העליון, היינו בלב העניינים. אתה לא יכול לקחת עיתונאי, לשים אותו אי שם באזור תעשייה במודיעין ולהגיד לו 'תמשיך עם הרוח שלך התוססת'. אני מקווה שנחזור ללב ירושלים כמה שיותר מהר".

בנימין נתניהו היה חותם על זה. אגב, נתנו לכם להיפרד מהמאזינים?

"אני הייתי בשידור, היתה לי תוכנית ביום שלישי בערב, וקיבלתי סמס שאנחנו מפסיקים לשדר. היה לי אורח באולפן, ולא ידעתי מה להגיד למאזינים, הופתעתי. לא היה לנו מספיק זמן להיפרד בצורה מסודרת, וזו היתה בעיה לכולם. חבל שעשו את זה כך. אני נפרדתי מהמאזינים בפייסבוק, והאמת, מה שמחזיק אותי זה התגובות שאני מקבלת בפייסבוק, איך שליוו אותי במעבר הזה מרשות השידור לתאגיד, והשינויים של התוכניות, זה היה אדיר. תאמינו לי, זה מה שנותן לי את הכוח להמשיך".

גם קול-ישראל בערבית וגם "כאן מכאן" הם חלק מהממסד הישראלי. איך את מגיבה לטענה כי בשל כך רמת הביקורתיות שלכם נמוכה?

"זה אולי היה נכון בשנות ה-70 וה-80. אנחנו עכשיו בתקופה אחרת, במיוחד בשנים האחרונות. יש לנו אינסוף כלי תקשורת בערבית מסביב, כך שמבחינת אמינות אין פה מה להסתיר ולשנות עובדות. מה שקיים הוא מה שמתפרסם. השידורים שלי הם בשידור חי, וכשאני מראיינת חברי-כנסת, פעילים פוליטיים וכל מיני אנשים מהחברה הערבית אין לא צנזורה ולא עיוות המציאות".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.