פרופ' אבי דגני, העומד בראש מכון הסקרים גיאוקרטוגרפיה, מסרב להבהיר האם סקר שערך המכון התבצע בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל או בקרב מדגם מייצג של יהודים בלבד. לדבריו, הביקורת שמפנה אתר "העין השביעית" כלפי מכוני סקרים שמבצעים סקרים בנושאים הרלבנטיים לכלל האוכלוסייה בקרב האוכלוסייה היהודית בלבד, וכלפי כלי תקשורת שמפרסמים סקרים שכאלה, אינה מועילה ואף מזיקה.

בחודש שעבר פרסם תומר ורון, כתב גלי-צה"ל לענייני כלכלה, את ממצאיו של סקר שנערך על-ידי מכון גיאוקרטוגרפיה ולפיו "שליש מהישראלים במינוס". בשידור בגלי-צה"ל סיפק ורון נתונים מתוך הסקר, ופרופ' דגני נשמע מנתח חלק מממצאיו. אולם לאורך כל הראיון, וגם בגרסה הטקסטואלית של הידיעה, לא נמסר בקרב איזה מדגם בוצע הסקר – מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, או מדגם של האוכלוסייה היהודית בלבד. סקר העוסק בסוגיה כמו החובות שצוברים אזרחי מדינת ישראל ראוי שיבוצע בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה, ולא בקרב מדגם מייצג של כ-80% ממנה בלבד.

בתשובה לפניית "העין השביעית" מסר העיתונאי ורון כי למיטב ידיעתו הסקר נעשה בקרב כלל האוכלוסייה בגילאי 18 ומעלה, אך הוא אינו בטוח. ורון מסר כי ינסה לברר את הסוגיה עם אנשי גיאוקרטוגרפיה, אך לא חזר עם תשובה.

פרופ' דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה, השיב לפניית "העין השביעית" כי אינו יודע על איזה מדגם בדיוק נעשה הסקר כיוון שלא פיקח על הסקר באופן אישי. מעבר לכך, הוסיף, הוא לא שבע נחת מאייטם שפורסם באתר בשנה שעברה, על אודות סקר בקרב יהודים בלבד שערך המכון שלו ושממצאיו שודרו בערוץ 1 של רשות השידור.

"כתבתם כאילו אני מפלה ערבים וכן הלאה, אבל אני עובד המון עם המגזר הערבי", אמר פרופ' דגני. "רוב הסקרים שעושים בישראל לא נעשים בהכרח גם על הציבור הערבי וגם על הציבור היהודי, בגלל שמבחינה מסחרית, ואנחנו עובדים הרבה בשביל גופים מסחריים, לא תמיד הם פונים גם למגזר הערבי, אז אין צורך ואין טעם לעשות את זה. אם וכאשר, אנחנו עושים גם וגם. בסקרים פוליטיים אני עושה גם וגם, אבל לא בהכרח באותו יום. לפעמים אני עושה היום את המגזר היהודי ומחר את הערבי, מסיבות טכניות של ניהול המחקרים, ואני מחבר את התוצאות".

פרופ' דגני הוסיף כי מכוני הסקרים, שמרבים לערוך בשנים האחרונות סקרים מקוונים, מתקשים להגיע למספר משיבים ערבים מספק באמצעי זה. השלמות טלפוניות לקבלת ייצוג הולם של החברה הערבית בישראל, הוסיף, עולות סכום כסף ניכר.

כשנשאל פעם נוספת על זהות המדגם בסקר שפורסם בגלי-צה"ל אמר פרופ' דגני כי ייתכן שהסקר בוצע בקרב יהודים בלבד, אם כי הוא אינו בטוח בכך. כשנשאל האם יוכל להפנות לגורם בקבוצת גיאוקרטוגרפיה כדי שייתן תשובה מוסמכת לשאלה, סירב נשיא הקבוצה. "אני לא רוצה לשתף פעולה בעיקרון", אמר פרופ' דגני, "אני מחפש לשתף פעולה ברצון ואני משתף פעולה עם כל אחד בדרך כלל, אבל מישהו שכל סקר ישאל אותי אם גם היו ערבים בפנים ואם לא – הוא יפרסם את זה ואני אהיה עוכר ישראל, אני לא אוהב את זה".

האם מכוני סקרים לא מחויבים לפרסם את זהות המדגם שעליו בוצע הסקר?

"אנחנו לא מחויבים לכלום חוץ מלאמת. אנחנו צריכים לעשות בכל רגע את המיטב בשביל לראיין נכון ולייצג נכון את מדינת ישראל. לא תמיד יש חשיבות, או אפילו אפשרות, לעשות את זה. לפעמים המדיה מבקשת ממני ביום רביעי לקבל תוצאות ביום חמישי, ואז עושים את זה באינטרנט. זה מתקבל יותר מהר, אבל כפי שאתה יודע יש גם קשיים בסקרי אינטרנט מפני שיש לך מאה אלף איש שמוכנים להשיב, מתוכם בפועל משיבים נגיד 20 אלף, ומתוכם למצוא מדגם מייצג של יהודים ו/או ערבים זה קשה מאוד".

האם לא ראוי בכל זאת לעשות את המאמץ או לסרב לכלי התקשורת שדורש סקר ליהודים בלבד?

"אני חושב שאתם לא עושים טוב לאף אחד. יש גם הרבה סקרים שאני עושה רק לערבים, ואף אחד לא שואל אותי למה אתה עושה את זה רק לערבים".

בוודאי תסכים שיש הבדל בין עריכת סקר על קבוצה מסוימת באוכלוסייה, יהיו אלה יוצאי ברית-המועצות לשעבר, חרדים או ערבים, לבין סקר על המצב הכלכלי והחובות של "הישראלים" המתייחס רק ל-80% מהאוכלוסייה.

"אני, למשל, יודע על המגזר הערבי, באופן פיננסי, שהוא משתמש מעט מאוד בבנקים, משתמש מעט מאוד בכרטיסי אשראי, משתמש בדרך כלל במזומן, כמה שיש לו. גם כשיש לו אפשרות הוא לא משתמש הרבה בכרטיסי אשראי, כך שאפילו המידע עליהם לא מייצג נכון את הדבר הזה".

אם כך, היה יכול להיות מעניין להצביע על ההבדלים בין הציבור היהודי לערבי בסקר הזה.

"אני לא חושב שאני צריך בכל סקר שאני עושה לדווח ל'עין השביעית' כדי שאתם תגידו שכן עשיתי או לא עשיתי. אני חושב שאתם רק יוצרים גל לא טוב. אתם לא עוזרים לפי דעתי לעניין שאתם חושבים שאתם עושים צדק, אתם עושים אי-צדק".

ובחזרה לשאלת זהות המדגם: דווקא בדבריו של דגני בידיעה שפורסמה בגלי-צה"ל נכלל רמז. דגני אמר כך: "30% נמצאים במינוס, אנחנו מדברים פה על בין חצי מיליון ל-600 אלף משקי בית, זה הרבה מאוד". על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 היו בישראל 2.4 מיליון משקי בית, מתוכם 1.9 מיליון משקי בית יהודים. החישוב של דגני, לפיו 30% ממשקי הבית שווי ערך לבין חצי מיליון ל-600 אלף משקים, תואם את מספר משקי הבית של היהודים בלבד.