"בשנה שעברה עמדתי כאן על הבמה הזאת בכנס, בשעה הזאת, ודיברתי על זה שבשנה הבאה חייבים להיות כאן צעירים, ואם לא יהיו צעירים, אני אראה בזה כישלון. מבחינתי – זה היה כישלון". את הקביעה החד-משמעית הזו ביטא הבוקר כתב ערוץ 1 רותם אברוצקי, במסגרת מושב הסיכום של כנס אילת לעיתונות 2008.

אברוצקי התנסח בחריפות כה רבה גם מפני שהוא חובב אמירות חריפות (על האמירה החריפה האחרונה שלו, בדבר חוסר כשרונם של העורכים שמולם הוא נדרש לעבוד בערוץ 1, הספיק להתנצל באותו מושב סיכום), אך גם מפני שהוא רואה את המציאות נכוחה. למרות מאמצים רבים שהושקעו מטעם המארגנים, מעט מאוד עיתונאים צעירים הסתובבו בין הפאנלים השונים בכנס הנוכחי, הן כקהל והן כמשתתפים, ואם המצב לא ישתנה בשנים הבאות, עתיד הכנס לשקוע עוד ועוד אלי חוסר רלבנטיות.

בדבריו אמנם הצביע אברוצקי על הבעיה העיקרית שמולה עתיד להתמודד יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים תל-אביב ויושב-ראש כנס אילת לעיתונות, אך לא הציע פתרונות. אולי משום שאין. זהו, למרבה הצער, הפרדוקס שנמצא בבסיס הכנס. מצד אחד, כנס אילת לעיתונות מעלה לדיון נושאים חשובים ביותר מבחינת מקצוע העיתונאות (אתיקה, דמוקרטיה, שחיתות, פרסום סמוי, בידוריזציה, מעמד העיתונאי), מצד אחר – מקצוע העיתונאות, כפי שהוא נתפס על-ידי מארגני הכנס, שונה מרחק שנות אור מכפי שהוא נתפס על-ידי עיתונאים צעירים רבים.

הרי אם באמת היו מארגני הכנס רוצים למשוך את הצעירים לאילת, הם היו יכולים להעמיד תוכנית שונה לחלוטין לארבעת ימי הכנס. כזו שתציע לעיתונאים צעירים נושאים הרלבנטיים לעיתונאות כפי שהם רואים אותה. כך, למשל, יכלו לכלול פאנל בנושא "כיצד לעבור בקלות ובהצלחה מעיתונאות ליחצנות", מושב מיוחד בנושא "המשא-ומתן על החוזה האישי – כיצד למקסם לעצמך את הרווחים", סדנה תחת הכותרות "איך לשרבב בעזרת היחצנים 15 ידיעות ביום ומתי בכל זאת צריך להרים טלפון", או דיון בנושא "מעיתונאי לטאלנט – בדרך אל הקמפיין הפרסומי".

אפשר להניח שעיתונאים צעירים, אשר רבים מהם אינם חשים כל מחויבות למקצוע או לאיזשהו אתוס שאמור לעמוד מאחוריו, ורואים בעיתונאות בסך-הכל שלב מעבר לקריירה מכניסה יותר, היו שמחים להיעזר בהדרכות אנטי-עיתונאיות שכאלה. אך בדיוק נגד כל המגמות הללו מבקש הכנס לצאת.

כדי שעיתונאים צעירים בעלי עמדות אחרות יבואו לכנס צריך, ראשית כל, שיהיו די עיתונאים צעירים בעלי עמדות אחרות. לשם כך אגודת העיתונאים חייבת לפעול לאורך כל השנה, ולא רק בהכנות לעוד טיול חורף אילתי מפנק.