העליון פסק: "גלובס" למשפחת בר-און

העיתון הכלכלי "גלובס" יימכר לידי משפחת בר-און, ולא לידי האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ' – כך פסק בית-המשפט העליון. בפסק הדין, שניתן היום (15.5), דוחים השופטים את הערעור שהגיש דוידוביץ' על החלטה של בית-המשפט המחוזי מחודש מרץ שקבעה כי יש למכור את העיתון הכלכלי לאלונה בר-און ובני משפחתה.

בכך מסתיימת כפי הנראה ההתמודדות על רכישת מניות "גלובס" שהוחזקו בידי אליעזר פישמן והועברו לידי בנק לאומי ובנק הפועלים בגין חובות המיליארדים שצבר – אם כי לא ידועה עדיין זהותם של בעלי ההון שיצטרפו לבר-און כדי לממש את הרכישה.

דוידוביץ' הציע תמורת השליטה בעיתון 110 מיליון שקל, לעומת סכום של כ-106 מיליון שקל שהציעה משפחת בר-און, המבוסס על מכירת נכסים ומימוש כספים המוחזקים בחברות הקשורות ל"גלובס" ועלול להיות נמוך מהצפוי. ואולם, בפסק הדין ציינו השופטים יצחק עמית, נעם סולברג וענת ברון כי גם אם יניחו שההצעה של דוידוביץ' גבוהה יותר – ולטענתם, היא אינה בהכרח כזאת – שורה של שיקולים אחרים בכל זאת היטו את הכף לטובת משפחת בר-און.

לצד שיקולים פרוצדורליים דוגמת העובדה שדוידוביץ' הגיש את הצעתו האחרונה לאחר המועד שקבע בית-המשפט המחוזי, השופטים מציינים כי לקחו בחשבון גם את היתרון שבהפעלת עיתון המוחזק כולו על-ידי גורם אחד.

אם היה רוכש דוידוביץ' את המניות המוחזקות בידי הבנקים, היה נאלץ לנהל את העיתון לצד משפחת בר-און כבעלת מניות מיעוט. "קיים סיכון לא מבוטל שאחזקה משותפת של המערער ומשפחת בר-און במוניטין [החברה המחזיקה ב'גלובס'] ובעיתון לא תעלה יפה, ובמקום שיתוף פעולה עסקי בין שותפים, הצדדים יתנהלו בבתי-המשפט", נכתב בפסק הדין.

"קבלת הצעת אילקורפ [החברה של משפחת בר-און] משמעה כי למוניטין ולעיתון יהיה בעל בית אחד", נכתב עוד. "לעומת זאת, קבלת הצעתו של המערער מחזירה את העיתון למצב שבו יש מספר בעלים, כאשר העובדה שאילקורפ מחזיקה בקצת יותר מ-25% מהמניות מקנה לה זכות למינוי דירקטורים וכוח לסכל קבלת החלטות מהותיות. לכך התייחסו גם כונסי הנכסים, שאמרו במהלך הדיון כי 'עדיף בעל בית אחד ולא שניים שאין ביניהם חיבה והסכמה'".

כאמור, ולמרות הדברים האמורים בפסק הדין, ראוי לציין כי אלונה בר-און הצהירה זה מכבר שבכוונתה להכניס משקיעים חדשים שירכשו נתחים ממניות החברה.

נוסף לכך כתבו השופטים כי התחשבו גם ב"זיקה המיוחדת של משפחת מייסדי העיתון" ל"גלובס", וגם בתמיכתם המוצהרת של רוב העיתונאים בהצעה של בר-און. "ענייננו בעיתון ותיק, אשר לגב' בר-און היכרות טובה וארוכת שנים עמו, כבתו של מייסד העיתון, וגם לשיקול משפחתי-היסטורי זה יש משקל מה בהיבט של מחויבות לעיתון ולעובדיו הוותיקים", כתבו השופטים.

בחלק אחר של פסק הדין התייחסו השופטים להתנהלותו של דוידוביץ' מול העיתונאים, שהשתנתה במהלך ההתמודדות. "העיתונאים הצביעו על כך שהמערער סירב תחילה לחתום איתם על הסכם קיבוצי ולהבטיח להם חופש עיתונאי, בניגוד לאילקורפ שחתמה עמם על הסכם קיבוצי המעגן, בין היתר, כללי אתיקה מקצועיים", כתבו השופטים.

"כפי שציין המערער, ההסכם הקיבוצי עם העיתונאים נחתם ממש ערב הדיון, והמערער הצהיר בדיון כי אף הוא נכון לחתום על הסכם קיבוצי זהה, ואף הגדיל לעשות וחתם בפועל באופן חד-צדדי על ההסכם הקיבוצי. אלא שדומה כי יש בסיס לטענתם של העיתונאים כי עד לאותה נקודת זמן, המערער התעלם מבקשותיהם לחתום על הסכם קיבוצי, ובניגוד לאילקורפ לא ניהל עמם כלל משא-ומתן בנושא זה. נראה אפוא כי דרך התנהלותו של המערער יצרה אווירה של חשדנות כלפיו בקרב העיתונאים".

מלבד העיתונאים, ציינו השופטים, תמכו בהצעת בר-און גם כונסי הנכסים מטעם שני הבנקים, כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד של נכסי פישמן, עו"ד יוסף בנקל. "גם לכך משקל משל עצמו", כתבו בפסק הדין, והורו לדוידוביץ' לשלם סכום כולל של 100 אלף שקל לכיסוי הוצאותיהם של שאר הצדדים בהליך.