חודש שחון במיוחד עבר על ייצוג החברה הערבית בכלי התקשורת המרכזיים בישראל. מתוך כ-12 אלף דוברים ומרואיינים שהשתתפו במהלך חודש אפריל בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בחמשת הערוצים המרכזיים (ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל), רק 257 היו ערבים, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

257 דוברים ומרואיינים ערבים מתוך כ-12 אלף הם שווי ערך לשיעור ייצוג של 2.1%, שיעור נמוך במיוחד בהתחשב בעובדה שהחברה הערבית מונה כ-20% מאוכלוסיית המדינה. למעשה, זהו שיעור הייצוג החודשי הנמוך ביותר שנרשם השנה, והנמוך ביותר מאז חודש יוני בשנה שעברה.

ובכל זאת, לא כל הנתונים מאכזבים. בדיקת 23 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות שמשודרות בחמשת הערוצים, התוכניות שמקבלות יחס אישי שבועי ממדד הייצוג, העלתה כי שיעור הייצוג בהן כמעט כפול משיעור הייצוג הממוצע בערוצים. במלים אחרות, נראה כי עורכים, מפיקים ומגישים של תוכניות החדשות והאקטואליה כן לוקחים בחשבון כי יש מקום לשלב יותר דוברים ודוברות ערבים וערביות, אולם הם עושים זאת בעיקר אם מדי שבוע מתפרסם מדד ובו נתונים שמתייחסים ישירות אליהם.

 

מבין 23 התוכניות המרכזיות, שיעור הייצוג הגבוה ביותר נרשם ב"אולפן שישי", מגזין האקטואליה המרכזי של חדשות ערוץ 2, המשודר מדי יום שישי בערב. את שיעור הייצוג הגבוה של "אולפן שישי", שבאפריל הגיש דני קושמרו וערך איתי דנקנר, יש לייחס בעיקר לכתבה שהכין עבור התוכנית העיתונאי יגאל מוסקו, ואשר עסקה בפשע המשתולל ביפו ובמתחים בין יהודים לערבים בעיר. 13 מתוך 14 הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו ב"אולפן שישי" במהלך אפריל הופיעו בכתבה זו של מוסקו.

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" (צילום: יוסי זמיר)

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" (צילום: יוסי זמיר)

במקום השני בטבלת התוכניות החודשית נמצאת "לונדון את קירשנבאום", תוכנית האקטואליה היומית של ערוץ 10, המשודרת מדי ערב בשעות הפרה-פריים. במהלך חודש אפריל הופיעו בתוכנית שמגיש ירון לונדון ועורך דרור זרסקי 11 מרואיינים ערבים. כפי שנכתב כאן לא אחת, השוואה בין מגזין אקטואליה לתוכנית ראיונות אולפנית פועלת בדרך כלל לרעת תוכנית הראיונות. מוסקו יכול בכתבה אחת להכניס סינקים של 13 דוברים ומרואיינים ערבים, שייספרו במדד גם אם הופיעו רק לכמה שניות. ב"לונדון את קירשנבאום", לעומת זאת, יש לשכנע כל אחד מהמרואיינים הערבים להגיע לאולפן שבגבעתיים או בירושלים. הראיון גם יהיה בדרך כלל ממושך ומעמיק יותר מהופעתו של דובר בכתבת מגזין.

במקום השלישי נמצא עוד מגזין אקטואליה, "יומן" של ערוץ 1, בחודש המלא האחרון לשידוריו טרם סגירת רשות השידור. בתוכנית, שהגישו בחודש אפריל תמר אלמוג ויאיר ויינרב וערך אורי לוי, שודרה בחודש האחרון כתבה של דני דגן על מתאגרפות צעירות מאום אל-פחם. שמונה מתוך 11 הדוברים הערבים שהופיעו במהדורות "יומן" של חודש אפריל נכללו בכתבה של דגן.

נקודת אור נוספת אפשר למצוא בכך שרק תוכנית אחת מבין 23 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות לא כללה כלל דוברים או מרואיינים ערבים בחודש אפריל. "המטה המרכזי", התוכנית הפוליטית של חדשות ערוץ 10, שמגיש גדי סוקניק ועורכת הדס ריבק, סיימה את חודש אפריל ללא חבר פאנל ערבי אחד.

עם זאת, ב"מטה המרכזי" משתתפים מדי חודש כ-70 דוברים ומרואיינים בסך הכל. בתוכנית "הכל דיבורים" של רשת ב', לעומת זאת, השתתפו בחודש אפריל כ-180 דוברים ומרואיינים, ומתוכם רק אחד היה ערבי. אמנם אותו דובר בודד חילץ את "הכל דיבורים", שהגישו עדי מאירי ובני טייטלבוים וערכה רוית לוי, מטבלת האפסים של החודש, אך כשבוחנים את המספרים מגלים שההתעלמות של "הכל דיבורים" מחמישית מאוכלוסיית המדינה אינה באמת שונה מההתעלמות שגילו אנשי מערכת "המטה המרכזי".

פילוח הנתונים לפי ערוצים מעלה כי בחודש האחרון לפעילותה המלאה של רשות השידור הגיע הערוץ הראשון לראש הטבלה, עם שיעור ייצוג ממוצע של 2.8% בכל תוכניות החדשות והאקטואליה ששודרו בו. שיעור ייצוג זה עודנו נמוך להחריד ביחס לגודלה של החברה הערבית בישראל, ובכל זאת הוא גבוה יותר מזה של שני ערוצי הטלוויזיה המסחריים.

רשת ב' של קול-ישראל, לעומת זאת, סיימה את החודש האחרון של פעילותה המלאה בשיעור ייצוג נמוך של 1.9% בלבד, אם כי מאחוריה עדיין נשרכת תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל. יש להניח כי כבר בסיכום החודש הבא נוכל לראות כיצד מתייחסים בתאגיד השידור הישראלי לחברה הערבית בישראל, והאם יצליחו לשחזר את ההצלחה היחסית של קודמיהם ואף לשפר את התוצאות.

לצד "ספירת הראשים" שבה מתמקד מדד הייצוג השבועי, אחת לחודש עורכת חברת יפעת מחקרי מדיה בדיקה נוספת, הבוחנת את כמות הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה לא משום שהם ערבים, אלא מפני שהם מומחים בתחום מסוים. בבסיס הבדיקה עומדת ההנחה כי דובר או מרואיין שמופיע כמומחה יוצג בהקשר חיובי, וזאת לעומת דובר או מרואיין ערבי שמופיע בתוכנית חדשות רק משום שהיה, נניח, עד לאירוע פלילי שהתרחש בסביבתו.

בכנס שנערך במלאת שנה למדד הייצוג הדגיש דרור זרסקי, עורך התוכנית "לונדון את קירשנבאום", את החשיבות שהוא רואה בבדיקה זו. "טבעי הדבר לערביי ישראל שכשהם מגיעים לבמה שכולם בה ישראלים-יהודים והטלוויזיה משדרת בעברית, יש חוסר ביטחון מובנה", אמר זרסקי. "אם אתה מנתק אותם רגע מהציבוריות, ואתה שם אותם במגרש הביתי המקצועי שלהם, אתה מקבל בעצם את מי שהם. אתה לא מכניס אותם עכשיו לגורל הסכסוך, ואתה מקבל אותנטי את מה שאתה אמור לקבל, בין אם הוא מומחה לפוריות או לארכיאולוגיה, ואתה מוציא את המיטב גם בשביל התוכנית וגם בשבילם. וזה מבחינתי לב העניין".

ואכן, "לונדון את קירשנבאום" הובילה בחודש אפריל במספר המומחים הערבים שהופיעו בה, כפי שהובילה בכל שלושת החודשים הראשונים של השנה. 5 מתוך 11 הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו ב"לונדון את קירשנבאום" בחודש אפריל, כ-45%, הגיעו לתוכנית וקיבלו את זכות הביטוי בשל מומחיותם.

במקום השני בטבלת המומחים נמצאת "הבוקר הזה" של רשת ב', שהגיש אריה גולן וערך ניקולא רוזנבאום, ולמקום השלישי הגיעה "מה בוער" של גלי-צה"ל, שהגיש רזי ברקאי וערכה נורית קנטי.

עוד עולה מבדיקת המומחים כי לאורך ארבעת החודשים הראשונים של השנה עלה שיעור המומחים מבין כלל הדוברים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בחמשת הערוצים. מ-12% בלבד בינואר ל-26% בחודש אפריל. במלים אחרות, אף שמספר כלל הדוברים הערבים ירד בצורה משמעותית לאורך השליש הראשון של השנה, מספר המומחים שומר על יציבות יחסית.

בעוד שמספר כלל הדוברים והמרואיינים מושפע בעיקר מאירועים חדשותיים בולטים (אירוע הדריסה באום אל-חיראן או מעצר ח"כ בסאל גטאס, למשל), מספר המומחים נובע בדרך כלל מהחלטות מודעות של עורכים, מפיקים ומגישי תוכניות חדשות ואקטואליה לשים דגש על הנעשה בחברה הערבית, מעבר לכותרות החדשותיות. העובדה כי מספר המומחים נותר יציב יחסית, ושיעורם מקרב כלל המרואיינים הערבים אף עולה, מלמדת כי דגש זה נשאר בקרב מקבלי ההחלטות בתוכניות השונות לאורך כל השנה.

חלוקה מגדרית מעלה כי בחודש אפריל, מתוך 257 דוברים ומרואיינים ערבים הופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בחמשת הערוצים רק 57 נשים ערביות, המספר הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2016. כלי התקשורת שבו הופיעו הכי הרבה נשים ערביות באפריל הוא הערוץ הראשון של רשות השידור (18). כלי התקשורת שבו הופיעו הכי מעט (6) הוא גלי-צה"ל.

התוכנית שבה הופיעו הכי הרבה נשים ערביות היתה מהדורת "מבט" של ערוץ 1, אחריה המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 ובמקום השלישי מהדורת "חדשות השבת", גם היא של הערוץ הראשון של רשות השידור.

חלוקת הדוברים והמרואיינים לפי נושאים מעלה כי כחמישית מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בחודש אפריל בחמשת הערוצים המרכזיים השתתפו באייטמים שעסקו באלימות ופשיעה בכלל, ורצח נשים בפרט. הנושא השלישי בפופולריות שלו, המלחמה בסוריה, ראוי לציון גם מפני שקרוב למחצית מהדוברים שהשתתפו באייטמים שנסובו עליו באו על תקן מומחים.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה