התוכנית ה-93 של "קול העין", הפעם בהנחיית איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם ירדן מיכאלי, עורך בדסק החדשות של "הארץ". מיכאלי חקר את השימוש שעושה צוות הניו-מדיה של בנימין נתניהו בעמוד הפייסבוק הפוליטי שלו. הבדיקה, שהתבצעה בשיתוף מעבדת המדיה והמידע של האוניברסיטה הפתוחה, העלתה שמפעילי העמוד מחקו תגובות רבות של גולשים שמתחו ביקורת על מדיניותו של נתניהו.

בשיחה עמו מספר מיכאלי על האופן שבו ניתח את הנתונים שאסף, ומרחיב גם על משמעויותיו של עצם מעשה המחיקה. "אין פה רק עניין של העלמת תגובות או ביקורת", הוא אומר. "האפקט של הדבר הזה, ברובד עמוק יותר, הוא שהביקורת כלל לא עולה לסדר היום. בטווח הארוך, זה מצמצם את המרחב של הדיון הציבורי". נתניהו, הוא אומר, נוהג כאדם שמקיים מסיבת עיתונאים ונוטש אותה מיד לאחר שסיים לשאת דברים – לפני שהעיתונאים מתחילים להציג לו את שאלותיהם.

המרואיין הבא הוא יובל אזולאי, כתב התעשיות הבטחוניות של "גלובס", שעולה לשידור במסגרת הפינה הקבועה "אזור הנוחות", שבה עיתונאים מספרים על הקשיים והאתגרים האופייניים לתחום הסיקור שלהם. אזולאי מעיד כי רוב המידע על תעשיית הנשק הישראלי אינו מתפרסם – למעט דיווחים יחצניים המבוססים על מידע שחברות הנשק מפיצות כדי לשווק אמצעי לחימה חדשים. בהמשך הראיון הוא מצהיר כי היה מסרב לקחת חלק ב"שיתוף פעולה" עם חברת נשק שתרכוש כתבות בעיתון – כמו הקמפיין שמתפרסם בשנים האחרונות ב"ידיעות אחרונות".

"עורך בכיר באתר חדשות שנוסע לטיול תפנוקים של חברת סיגריות, ואז כותב על חוויותיו – זה פשוט מחריד. מעבר לתוצר הפגום שהוא הביא – מה הוא משדר למערכת העיתונאית שלו? זו בעיני פשיטת רגל מוסרית ועיתונאית שאין חמורה ממנה"

התוכנית נחתמת בשיחה עם שבי גטניו מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת וד"ר ענת באלינט, חוקרת תקשורת וחברת ועד בעמותת "העין השביעית". על הפרק: חברת הסיגריות פיליפ-מוריס, שבמסגרת נסיונותיה להשיק בישראל מכשיר עישון חדש רכשה כתבות באתר "וואלה", וזאת בניגוד להוראות החוק המגביל פרסום מוצרי עישון.

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש גטניו בחודש מרץ קבעו השופטים כי יש להחיל על המוצר החדש של פיליפ-מוריס את ההגבלות החלות על שיווק ופרסום של מוצרי טבק. גטניו מתייחס לעמדה המוזרה שהציג שר הבריאות, יעקב ליצמן, ההפוכה להחלטת בג"ץ, ומסביר גם מדוע הוא עוסק בתעשיית הטבק: "סיגריות זה הנושא המושלם להסביר לציבור באמצעותו איך עובדים קשרי הון-שלטון-עיתונות, כי זה נושא של שחור ולבן, טובים-רעים, אינטרס ציבורי ברור מול אינטרס כלכלי של חברות שפלות".

לדברי באלינט, המקרה של "וואלה" ופיליפ-מוריס הוא אחד ממקרי הפרסום הסמוי החמורים ביותר שהתגלו עד כה בישראל. "במקרים כאלו, של מוצרים שאסורים בפרסום – חלק מהמאמצים מכוונים לא רק כדי להגביר צריכה בקרב הצרכנים באופן ישיר, אלא כדי ליצור לגיטימציה ציבורית למוצרים ולהשפיע על רגולציה ומדיניות", היא מוסיפה.

לפני פרסום הכתבות הקנויות, ב"וואלה" פרסמו גם שתי כתבות מאת אבי אלקלעי, עורך בכיר ולשעבר העורך הראשי, שהוטס ליפן ולשווייץ על חשבון פיליפ-מוריס וחלק עם הקוראים את מסקנותיו מהשימוש במכשיר העישון – וגם מסרים ששמע מאנשי חברת הטבק.

"עורך בכיר באתר חדשות שנוסע לטיול תפנוקים של חברת סיגריות, ואז כותב על חוויותיו – זה פשוט מחריד, אני לא יכולה להסביר עד כמה הדבר הזה חמור", אומרת באלינט. "מעבר לתוצר הפגום שהוא הביא – מה הוא משדר למערכת העיתונאית שלו? זו בעיני פשיטת רגל מוסרית ועיתונאית שאין חמורה ממנה".

לקראת סיום התוכנית מספר גטניו כי כעת הוא שוקד על מהלך שיביא להענשת האחראים. "זה אמור היה להיות מאוד ברור – לממשלה יש חוקים, מישהו מפר את החוק, והיא אמורה לרצות למצות את הדין", הוא אומר.

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.