"יומן" של ערוץ 1 היא התוכנית שהשיגה את שיעור ייצוג הערבים הגבוה ביותר בשלושת החודשים הראשונים של 2017, כך עולה מנתוני מדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.

על-פי הנתונים שסיפקה חברת יפעת מחקרי מדיה, במהדורות "יומן" של ערוץ 1 השתתפו במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה 53 דוברים ומרואיינים ערבים, וזאת מתוך 309 דוברים ומרואיינים בסך הכל (מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017).

בשל זאת העפילה "יומן", בעריכת אורי לוי ועמית וינטר ובהגשת תמר אלמוג ויאיר ויינרב, למקום הראשון מבין 23 התוכניות המרכזיות שנכללות במדד הייצוג ומשודרות בערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל. להישג הזה הגיעה התוכנית דווקא בתקופה שבה רשות השידור נמצאת על סף סגירה, כשהמערכות בה סובלות ממצוקה קשה של כוח אדם וכשהעובדים הנותרים נמצאים בחוסר ודאות לגבי עתידם, ועל כך היא ראויה למשנה הערכה.

עם זאת, ראוי לציין כי במהלך הרבעון הראשון של השנה היו ב"יומן" שבועות עם שיעורי ייצוג גבוהים במיוחד לחברה הערבית, ולצדם שבועות עם שיעורי ייצוג אפסיים. התנודות הקיצוניות הללו מוסברות בשכיחות הכתבות של ריאד עלי, המשודרות ב"יומן". כשהתוכנית כוללת כתבה של עלי, המרבה לעסוק בבעיות החברה הערבית בישראל, הייצוג מזנק. כשאין כתבה של עלי, הייצוג פעמים רבות מתאפס לחלוטין.

ירון לונדון, מגיש "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10. התוכנית הגיעה למקום השני בטבלת הייצוג לרבעון הראשון של 2017, עם 15.9% (צילום מסך)

ירון לונדון, מגיש "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10. התוכנית הגיעה למקום השני בטבלת הייצוג לרבעון הראשון של 2017, עם 15.9% (צילום מסך)

בנוסף, מדד הייצוג סופר באופן שווה ראיון עם אדם הנמשך כמה דקות וסינק קצר של כמה שניות מפיו של עובר אורח. משום כך, בכתבות מגזין העוסקות בנעשה בחברה הערבית קל, יחסית, לצבור מספר גבוה של דוברים. בתוכנית כמו "לונדון את קירשנבאום", לעומת זאת, אין סינקים או כתבות מרובות דוברים, רק ראיונות אולפן עם מומחים, פרשנים ונציגי ציבור שונים.

מהבחינה הזו, ההישג של "לונדון את קירשנבאום", שהגיעה לשיעור ייצוג ממוצע של 15.9% ברבעון הראשון של 2017, לא פחות מרשים. התוכנית, בהגשת ירון לונדון ובעריכת דרור זרסקי, אירחה ברבעון הראשון 53 דוברים ומרואיינים ערבים, מתוך 334 דוברים ומרואיינים בסך הכל. מותר להניח כי הזמן שהוקדש בממוצע לכל אחד ואחד מהם היה ארוך יותר מזה שהוקדש בממוצע לדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו בכתבות של עלי ב"יומן". זאת ועוד, בשונה מב"יומן", ב"לונדון את קירשנבאום" לא היו שבועות בלי כל ייצוג לחברה הערבית. לכל הפחות, בשלושה שבועות נפרדים לאורך החודשים האחרונים, ניתן בתוכנית שיעור ייצוג של 8%. השפל של "לונדון את קירשנבאום" גבוה יותר מהממוצע הרבעוני של רבות מתוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בישראל.

שיעורי הייצוג בתוכניות הפרה-פריים (ינואר-מרץ 2017)

כדי להבין טוב יותר את ההישג של "לונדון את קירשנבאום", מן הראוי להשוות את שיעור הייצוג בתוכנית זו לשיעורי הייצוג שהשיגו מתחרותיה הישירות, כלומר יתר תוכניות האירוח האולפניות המשודרות בטלוויזיה בשעות הפרה-פריים: "שש עם" של ערוץ 2, "המוסף" של ערוץ 1, "חמש בערב" של ערוץ 10 ו"ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית. השוואה כזו תלמד אותנו כי ב"לונדון את קירשנבאום" הגיעו לשיעור ייצוג הדומה לשיעור הייצוג שהשיגו כל ארבע מתחרותיה גם יחד.

בעוד "לונדון את קירשנבאום" הגיעה לשיעור ייצוג של 15.9%, התוכנית הכי קרובה אליה היא "המוסף" של ערוץ 1, בעריכת ישי צ'רניאק ובהגשת מגישים מתחלפים שמילאו את מקומה של גאולה אבן. "המוסף" סיימה את הרבעון הראשון עם שיעור ייצוג של 5.1%. ל"חמש בערב" בהגשת רפי רשף ובעריכת ניר נוימן, שמשודרת כמו "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10, שיעור ייצוג של 4.8%, עובדה שמלמדת כי לא הערוץ הוא הפקטור המכריע אלא המערכת של התוכנית.

ל"ערב חדש" של החינוכית, שמגישים דן מרגלית, אראל סג"ל, שרה ב"ק וליטל שמש ועורכים בינה לוז ושמואל כורזים, שיעור ייצוג של 3.9%, אחוז נמוך במיוחד אם לוקחים בחשבון שהתוכנית משודרת בערוץ ציבורי שאינו אמור להתחשב בשיקולי רייטינג. למתחרה מערוץ 2, "שש עם" בהגשת עודד בן-עמי ובעריכת תירזה אליה-זיסמן, שיעור ייצוג מביך שעומד על 2.8% בלבד.

לפי נתוני יפעת מחקרי מדיה, בכל הקטגוריה של תוכניות הפרה-פריים נרשמה עלייה משמעותית במספר הדוברים והמרואיינים הערבים בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2016 (וזאת בנטרול "לונדון את קירשנבאום", שהציגה באופן עקבי מספר גבוה של דוברים ומרואיינים ערבים). במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2016 השתתפו ב"שש עם" של ערוץ 2, "חמש בערב" של ערוץ 10 ו"המוסף" של ערוץ 1 רק 40 דוברים ומרואיינים ערבים. בחודשים המקבילים השנה השתתפו בתוכניות אלו 84 דוברים ומרואיינים ערבים – עלייה של 110%.

ראדיר כאמל-מריח, מגישת "חדשות השבת" (צילום: איהאב חוסרי)

ראדיר כאמל-מריח, מגישת "חדשות השבת". מאז החלה להגיש – צנח אחוז הייצוג (צילום: איהאב חוסרי)

במקום השלישי בטבלת התוכניות המשוקללת ניצבת "חדשות השבת" של ערוץ 1, עם שיעור ייצוג של 9.6%. לפני שבועות אחדים מונתה רדיר כמאל-מריח למגישת המהדורה, והיתה לדרוזית הראשונה שמגישה מהדורה מרכזית בטלוויזיה הישראלית. עם זאת, הנתון הגבוה של "חדשות השבת" אינו קשור כלל למינוי כמאל-מריח למגישה. למעשה, כל הדוברים והמרואיינים הערבים שהופיעו ברבעון הראשון בתוכנית לקחו חלק בתוכניות ששודרו לפני שכמאל-מריח מונתה למגישה, בתקופה שאת התפקיד מילא אמיר איבגי (הנתון הגבוה הושג בעיקר בזכות כתבה אחת של ויקו אטואן ששודרה בתחילת פברואר ועסקה בפוליגמיה בחברה הבדואית). מאז שכמאל-מריח החלה להגיש את "חדשות השבת" ומוטי פרנג'י מונה לעורך, לא שודרו בה כתבות בהשתתפות דוברים ומרואיינים ערבים, עד לתוכניות האחרונות ממש, שייכללו כבר בסיכום הרבעון הבא.

ברשות השידור התגאו, ובצדק, בשיבוץ של עיתונאית ערבייה להגשת מהדורה מרכזית, אות לנכונות של הרשות לקדם ולעודד עיתונאים מכלל הציבור בישראל. אולם דומה כי בינתיים אין לעובדה שמגישת המהדורה ערבייה השפעה משמעותית על הנושאים שבהם דנה התוכנית, ולמצער בדוברים ובמרואיינים שמוזמנים להשתתף בה.

שיעורי הייצוג במגזיני סוף-השבוע (ינואר-מרץ 2017)

כמו "יומן", גם "חדשות השבת" היא תוכנית אקטואליה המבוססת על כתבות מגזין. השוואה של כל התוכניות הנכללות בקטגוריה מעלה כי הפער העיקרי קיים בין "יומן" לכל היתר. ל"שישי" של ערוץ 10, בהגשת אילה חסון ובעריכת אבי זילברברג, נתונים דומים מאוד לאלו של "חדשות השבת" של ערוץ 1 – 9.5%. לשתי תוכנית האקטואליה של ערוץ 2 בסוף השבוע, "אולפן שישי" בהגשת דני קושמרו ובעריכת איתי דנקנר ו"חדשות סוף השבוע" בהגשת דנה ויס ובעריכת קלי בן-יאיר, שיעורי ייצוג זהים – 7.3%. במקום האחרון ניצבת "המגזין" של ערוץ 10, בהגשת אושרת קוטלר ובעריכת ניר בכר, עם שיעור ייצוג של 5.3% בלבד.

השוואה של שלוש מהדורות החדשות המרכזיות מעלה כי גם בקטגוריה הזו מוביל ערוץ 1 הציבורי בשיעור הייצוג לאוכלוסייה הערבית בישראל על פני שני הערוצים המסחריים, ערוץ 2 וערוץ 10.

שיעורי הייצוג במהדורות החדשות המרכזיות (ינואר-מרץ 2017)

מהדורת "מבט" של ערוץ 1, שמגישים מיכל רבינוביץ' ואמיר בר-שלום ועורך אבי מוסקל, ניצבת במקום הראשון עם שיעור ייצוג ממוצע של 8.7% ברבעון הראשון של 2017. אחריה, בפערים לא גדולים, נמצאות המהדורות המרכזיות של הערוצים המסחריים: המהדורה המרכזית של ערוץ 10, שמגישה תמר איש-שלום ונערכה לאורך מרבית הרבעון הראשון של השנה על-ידי ברוך שי (שמאז עבר לתאגיד השידור הישראלי), הגיעה לשיעור ייצוג של 6.6%.

המהדורה המרכזית של ערוץ 2, בהגשת יונית לוי ובעריכת גיא סודרי, תוכנית האקטואליה בעלת שיעורי הצפייה הגבוהים בישראל ולפיכך המשדר החדשותי המשפיע ביותר על הציבור במדינה, נמצאת למרבה הצער רק במקום השלישי עם שיעורי ייצוג של 5.4% בלבד. במלים אחרות, רק כרבע משיעור הייצוג שהולם את החברה הערבית בישראל, שמונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

יונית לוי, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2. בעלת אחוז הייצוג הנמוך ביותר מבין המהדורות המקבילות (צילום מסך)

יונית לוי, מגישת מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2. בעלת אחוז הייצוג הנמוך ביותר מבין המהדורות המקבילות (צילום מסך)

המשתנה שבו חל השיפור הגדול ביותר מאז הושק מדד הייצוג בתחילת השנה שעברה הוא מספר המומחים הערבים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטאוליה. בדיקה זו שונה מהבדיקות הרגילות במדד, שכן היא אינה מסתפקת ב"ספירת ראשים" אלא מתמקדת באותם דוברים ומרואיינים שהופיעו בתוכניות החדשות והאקטואליה בשל תחום התמחותם. דוברים ומרואיינים המופיעים כמומחים נתפסים באופן טבעי כבעלי סמכות, ובשל כך הופעתם באה בהקשר חיובי.

בשלושת החודשים הראשונים של 2016 השתתפו בכל תוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים 111 מומחים ומומחיות בלבד. השנה, ברבעון המקביל השתתפו 229 מומחים ומומחיות – עלייה של כ-220%. זאת ועוד, העלייה במספר המומחים באה לידי ביטוי גם בשלושת החודשים הראשונים של 2017. בחודש ינואר, שהיה מרובה דוברים ומרואיינים ערבים באופן יחסי בשל אירוע הדריסה הקטלני במהלך פינוי אום אל-חיראן, שיעור המומחים מבין כלל הדוברים והמרואיינים הערבים ב-23 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות היה 12.1%. שיעור דומה נרשם בחודש פברואר, אף שבמהלכו שולבו פחות דוברים ומרואיינים ערבים בתוכניות המרכזיות. בחודש מרץ, לעומת זאת, טיפס שיעור המומחים בתוכניות החדשות המרכזיות והגיע ל-17.7% מכלל הדוברים והמרואיינים הערבים.

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום". מובילה במספר המומחים ובמספר הנשים (צילום מסך)

דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום". מובילה במספר המומחים ובמספר הנשים (צילום מסך)

גם במבחן המומחים נמצאת "לונדון את קירשנבאום" בליגה משל עצמה. התוכנית שיבצה ברבעון הראשון ראיונות עם 27 מומחים ומומחיות ערבים וערביות, כשליש מכלל המומחים והמומחיות שהשתתפו בכל 23 התוכניות המרכזיות בערוצים השונים. נתון מדהים עוד יותר הוא שאותם 27 מומחים ומומחיות מהווים מעט יותר ממחצית מכלל המרואיינים הערבים ב"לונדון את קירשנבאום".

רק לשם השוואה, מבחינת מספר המומחים האבסולוטי, התוכנית שמתקרבת ל"לונדון את קירשנבאום" היא מהדורת "מבט" של ערוץ 1, שם שולבו במהלך הרבעון הראשון של השנה 15 מומחים. עם זאת, ב"מבט", תוכנית שבה משודרים הרבה יותר אייטמים בכל מהדורה, הופיעו 157 דוברים ומרואיינים ערבים במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה, כך ששיעור המומחים בה עומד על מעט פחות מ-10%.

בדיקת עומק נוספת שבוצעה על-ידי חברת יפעת מחקרי מדיה מדדה את מספר הנשים הערביות שהופיעו בתוכניות השונות. גם במדד זה בולטת לטובה "לונדון את קירשנבאום", עם 21 מרואיינות ערביות מתוך 53. לפניה רק מהדורת החדשות של ערוץ 10 עם 27 נשים ערביות, ומהדורת "מבט" של ערוץ 1 עם 22 נשים ערביות (המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 ניצבת הרחק מאחור עם 11 נשים ערביות בלבד). מובן שלמהדורת חדשות קל הרבה יותר מאשר לתוכנית ראיונות אולפן לשבץ לאורך רבעון שלם כעשרים דוברות ומרואיינות ערביות.

מרב מילר מגישה את "חשבון יומי" בערוץ 1 (צילום מסך)

מרב מילר מגישה את "חשבון יומי" בערוץ 1 (צילום מסך)

בקצה התחתון של הטבלה שמסכמת את שיעורי הייצוג ב-23 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בישראל לא נמצאת אף תוכנית שסיימה את הרבעון הראשון בלי שתיתן את זכות הביטוי לפחות לדובר או מרואיין ערבי אחד. עם זאת, ישנה תוכנית שהסתפקה במרואיין ערבי אחד, וליתר דיוק במרואיינת ערבייה אחת.

ב-23 בינואר שודר בתוכנית הכלכלה של ערוץ 1, "חשבון יומי", ראיון שנערך עם העובדת הסוציאלית שיפא אל-צענא, פעילה חברתית בנגב ומנהלת שירותי הרווחה בלקייה. אל-צענא היתה הנציגה היחידה של החברה הערבית בתוכנית בכל הרבעון הראשון של השנה.

"חשבון יומי", כפי שניתן ללמוד משמה, היא תוכנית יומית. ככזו, מופיעים בה מדי שבוע מרואיינים רבים בשלל נושאים. בסך הכל השתתפו בתוכנית במהלך הרבעון הראשון של שנת 2017 כ-600 דוברים ומרואיינים. מרואיינת בודדה מתוך כ-600 דוברים מביאה את התוכנית לשיעור ייצוג של 0.16%. כדי שהתוכנית תגיע לשיעור ייצוג הולם עליה להגדיל ברבעון הקרוב את מספר המרואיינים הערבים שמשתתפים בה פי 125.

את "חשבון יומי" מגישה מרב מילר ועורך נחום סער. העורך הראשי של הערוץ הראשון הוא אלי בבא והעורך הראשי של רשות השידור כולה, הנמצאת בפירוק, הוא שמעון אלקבץ. בבא ואלקבץ ראויים למחמאות על שיעוריי הייצוג הגבוהים יחסית של "יומן", "חדשות השבת" ו"מבט". מנגד, כל הארבעה – מילר, סער, בבא ואלקבץ – אחראים למחדל האתי והמקצועי הזה. הם מבזים את מחויבותם האתית לתת ביטוי ראוי בתוכניתם לחברה בישראל, מחויבות שמקבלת משנה תוקף מעצם היותם עובדים של השידור הציבורי, ומתעלמים מחובתם המקצועית לספק לצופים תמונת עולם מורכבת ושלמה ככל האפשר.

קרן מרציאנו, מגישת "תוכנית חיסכון". 1% ייצוג ברבעון הראשון של 2017

קרן מרציאנו, מגישת "תוכנית חיסכון". 1% ייצוג ברבעון הראשון של 2017

כשהתקשורת המרכזית מתעלמת ממיעוט המונה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, המיעוט הזה נפגע, אבל יחד איתו נפגע גם הרוב. אותו רוב שצופה בתוכניות עם יהודים בלבד ומאזין לשידורים עם יהודים בלבד, לא יכול אלא ליצור לעצמו תמונת עולם מעוותת וחסרה של המקום שבו הוא חי. נקודה של תקווה אפשר למצוא בכך שבימים האחרונים הוחלט במערכת "חשבון יומי" לשנות את הגישה, והתוכנית החלה לשדר סדרת אייטמים על שילוב עובדים ערבים בחברות היי-טק.

שתי התוכניות שחולקות עם "חשבון יומי" את המקומות האחרונים בטבלת התוכניות הן תוכניות בעלות שיעורי צפייה גבוהים הרבה יותר, ועל כן ההדרה שמאפיינת אותן משפיעה לרעה הרבה יותר, גם אם היא מעט פחות חריפה. ב"תוכנית חיסכון", התוכנית הכלכלית היומית של ערוץ 2, בהגשת קרן מרציאנו ובעריכת גידי ויניש, השתתפו ברבעון הראשון של השנה שבעה דוברים ומרואיינים ערבים מתוך 669 דוברים ומרואיינים שונים, כלומר בתוכנית היה שיעור ייצוג של כאחוז אחד.

"פגוש את העיתונות", שמגישה רינה מצליח ועורך דן שחורי, נמצאת במקום השלישי מהסוף עם שיעור ייצוג של 1.7% בלבד. רק שלושה מרואיינים ערבים שובצו בתוכנית לאורך כל המהדורות ששודרו בחודשים ינואר-מרץ. שלושה מתוך 180 מרואיינים שונים (בתוכנית המתחרה, "המטה המרכזי" של ערוץ 10, שובצו חמישה מרואיינים ערבים מתוך 219, כלומר 2.3%).

נתון מאכזב נוסף מתקבל מבחינת חברי הפאנלים בשלושת מגזיני האקטואליה המרכזיים שמשודרים בימי שישי בערב. זהו משתנה שצורף השנה למדד הייצוג, מתוך רצון לשים דגש על פינה שמאופיינת בהדרה חריפה.

השיחות שמתקיימות בין חברי הפאנל ב"אולפן שישי", "שישי" ו"יומן" נהנות ממעמד מיוחד באקטואליה הטלוויזינית בישראל. המשתתפים בפאנל הפרשנים של שלוש התוכניות מסכמים את השבוע, מעניקים פרשנות לאירועים החשובים ופעמים רבות גם מתווכחים ביניהם על הנושאים שבראש סדר היום הציבורי. הדיון שנוצר הוא פעמים רבות מעין שיעתוק לדיון שמתקיים בשולחן המשפחתי שבבית הצופים.

לאורך כל הרבעון הראשון של השנה השתתפו בכל הפאנלים שהתקיימו בכל התוכניות הללו רק שני דוברים ערבים. בממוצע, בכל תוכנית ישנם כחמישה חברי פאנל. במלים אחרות, מתוך כמאתיים חברי פאנל בתוכניות המרכזיות של ימי שישי בערב, רק אחוז אחד היה ערבי.

ב-20 בינואר, במסגרת דיון על אירועי אום אל-חיראן, השתתף בפאנל "יומן" פרופ' עליאן אלקרינאוי (עם זאת, פרופ' אלקרינאוי לא היה חבר פאנל לאורך כל התוכנית, אלא רק בקטע שהוקדש לאום אל-חיראן). ב-10 במרץ השתתף ח"כ אחמד טיבי בפאנל של "אולפן שישי" (עם זאת, ח"כ טיבי לקח חלק רק בדיון המקדים של התוכנית, המכונה "סיכום השבוע" ומשודר לפני השעה שמונה בערב). מלבד שני אלה, כל יתר חברי הפאנל היו יהודים.

כשבוחנים את 23 תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות בחלוקה לפי ערוצי שידור מתברר כי ברבעון הראשון של 2017 הובילו התוכניות של ערוץ 10 עם שיעור ייצוג ממוצע של 7.5%, בעיקר בזכות "לונדון את קירשנבאום". במקום השני ניצב ערוץ 1 של רשות השידור עם 6.9%, כשאחריו עם נתונים כמעט זהים רשת ב' וערוץ 2. תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל במקום האחרון עם 3.3% בלבד.

עם זאת, כשבוחנים את שיעור הייצוג של האוכלוסייה הערבית בכל תוכניות החדשות והאקטואליה המשודרות בחמשת הערוצים המרכזיים, ולא רק את התוכניות המובילות בכל ערוץ וערוץ, נרשם שינוי. ערוץ 1 שומר על שיעור ייצוג של 6.9%, אולם כל יתר הערוצים יורדים. ערוץ 10 יורד ל-3.6%, רשת ב' ל-3.4%, ערוץ 2 ל-2.8% וגלי-צה"ל ל-2% בלבד. בערוץ הראשון של רשות השידור משלבים דוברים ומרואיינים ערבים בכל תוכניות החדשות והאקטואליה, ולא רק באלה שבהן מתמקד המדד השבועי.

בסך הכל, הרבעון הראשון מסתיים עם שיעור ייצוג ממוצע של 3.5% בקרב כלל תוכניות החדשות והאקטואליה שמשודרות בחמשת הערוצים המרכזיים, ושיעור ייצוג ממוצע של 5.2% בקרב 23 התוכניות המרכזיות. שנת 2016 הסתיימה עם שיעור ייצוג ממוצע של 2.5% בקרב כלל התוכניות ו-3.8% בתוכניות המרכזיות. מהבחינה הזו, גם אם הדרך עדיין ארוכה, את השנה הנוכחית התחילו הערוצים ברגל ימין.

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, ינואר-מרץ 2017. מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017

מספר ושיעור המרואיינים הערבים בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות, ינואר-מרץ 2017. מספר כלל המרואיינים מתבסס על ממוצע של שתי בדיקות שנעשו בחודשים ינואר 2016 וינואר 2017

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה