הנה שחזור של ההסברים וההנמקות שמסר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אם בעצמו ואם באמצעות שלוחיו, לתהפוכות עמדתו בעניין הקמת תאגיד השידור הציבורי – ופירוקו. הדברים מובאים כאן לא כחלק מהדיון על מיזם "כאן" אלא כחלק מהדיון על "העובדות האלטרנטיביות" – פרקטיקה שהממשלה הזו מיישמת בתדירות גבוהה והולכת בניהול כלל ענייני המדינה.
מאי 2014. נתניהו: "הרפורמה ברשות השידור חיונית". ראש הממשלה מברך את השר גלעד ארדן על יוזמתו לפרק את רשות השידור ולהקים במקומה תאגיד. קובע: "אנחנו רוצים שידור ציבורי חזק יותר".
מרץ 2015. פירוק רשות השידור וביטול האגרה מוצגים בתעמולת הבחירות של הליכוד כאחד מהישגי הממשלה. תעמולת הבחירות של הליכוד משווה את עובדי רשות השידור לטרוריסטים של חמאס.
3 באוגוסט 2015. השר אופיר קוניס, בעת דיון בכנסת, בוועדה שהחלה לעסוק בחוק השידור החדש, מטיח בעובדי רשות השידור שמחו על ההליך והפריעו בישיבה: "אתם כפויי טובה. אילולי אני הייתם כולכם מפוטרים".
14 באפריל 2016. אחרי עיכוב של יותר משנה ובעקבות התערבות בג"ץ חותם נתניהו על כתבי המינוי של עשרת חברי מועצת השידור הציבורי, שבראשה יעמוד גיל עומר. נתניהו מברך את מועצת התאגיד החדש ומאחל לה הצלחה במילוי "תפקידה החשוב".
יולי 2016. השרה מירי רגב בדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא יכולים לשלוט בו? מה, נעמיד להם כסף והם ישדרו מה שהם רוצים?".
יולי 2016. נתניהו מגיע, באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, לסיכום עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על דחיית מועד הקמת התאגיד בשנתיים – עד 2018. בעקבות השגות שהושמעו בכנסת ובתקשורת הוסכם על תאריך יעד חדש: ינואר 2017, ואם יהיה צורך – אפריל 2017.
בנמקו את הדחייה אומר נתניהו (בישיבת הממשלה ב-24 ביולי): "לא נכון שאני רוצה לשלוט על השידור הציבורי. אילו רציתי להחשיך את המסך של השידור הציבורי הייתי נותן לתאגיד החדש לעלות לשידור כשהוא לא מוכן, והוא היה נכשל והמסך של ערוץ 1 היה או מוחשך או מקרטע. לכן דרושה הארכת זמן כדי לאפשר לתאגיד החדש להתארגן כראוי ולעלות לשידור כשהוא מוכן. בזמן ההארכה השידור הציבורי הקיים ימשיך את שידוריו ולא תהיה החשכת מסך".
אוגוסט 2016. בפגישה עם עיתונאי רשות השידור אמר נתניהו שהוא מצטער על הקמת התאגיד. "העניין חמק מתחת לרדאר בזמן מבצע צוק איתן", אמר, והוסיף: "מה יהיה אם כל עיתונאי התאגיד יהיו מארגון שוברים-שתיקה?".
30 באוקטובר 2016. יו"ר הקואליציה, דוד ביטן: "רוב העיתונאים בתאגיד השידור רוצים ליישם את האג'נדה של השמאל שם, אנחנו מרגישים בזה. הם לא מסתירים את זה גם, אתה רואה דברים שהמנהלים שלהם אומרים בפייסבוק... יש כאן השתלטות של קבוצה שהיא גם מהשמאל וגם אנטי-ממשלתית".
30 באוקטובר 2016. ראש הממשלה נתניהו אומר לראשי הסיעות בקואליציה כי הוא מתכוון להעלות להצבעה בממשלה חוק לסגירת התאגיד בתוך שבוע. הוא מבהיר שהוא מוכן לפרק את הממשלה וללכת לבחירות אם לא ישיג רוב בכנסת למהלך זה.
31 באוקטובר 2016. נתניהו: "אנחנו נשקם את רשות השידור, ואנחנו נעשה זאת באחריות כספית".
5 בנובמבר 2016. דוד ביטן: "התאגיד יהיה אנטי-ממשלתי באופן מוחלט. בדקנו את הפייסבוק של מיכל דגון, מדובר באנשים שמאלנים באופן מובהק והם רוצים לממש את האג'נדה שלהם".
דצמבר 2016. נתניהו: "אין זה סוד שאני לא רוצה שהתאגיד יקום".
9 בפברואר 2017. מירי רגב: "המשימה הראשונה בשוק התקשורת היא סגירת תאגיד השידור הציבורי כאן והפעלת רשות שידור משוקמת. אני חושבת שהתאגיד לא צריך לקום. אני אעשה כל מה שניתן כדי לסגור את התאגיד ולהקים רשות שידור משוקמת".
צחי הנגבי ובנימין נתניהו (צילום: יונתן זינדל)
18 בפברואר 2017. ממלא מקום שר התקשורת, צחי הנגבי: "לארדן יש נימוקים אחרים, אבל מרבית החברים בליכוד חושבים שמרגע שרשות השידור שוקמה ונותרו בה לאחר התייעלות מאות עובדים – והם כואבים את כאב השלכתם לרחוב – אז זה דבר שראש הממשלה וכולנו רוצים למנוע".
20 בפברואר 2017. נתניהו: "למען הדמוקרטיה, צריך לאפשר לתקשורת להגיד את מה שהיא רוצה ולשמור על מרחב פעולה לכולם, אך חשוב לשמור על האפשרות לבקר גם את התקשורת". על התקציב המיועד לתאגיד אמר: "700 מיליון שקל בשנה, אין מקבילה לזה בכלכלת ישראל, ויש לבקר לאן הולך הכסף. הבקרה היא לא פוליטית, אבל נניח אם כולם הם שוברים-שתיקה, האם אני צריך לממן את זה?".
27 בפברואר 2017. דוד ביטן אומר לקול-ישראל כי פנה לנתניהו, לכחלון ולהנגבי וביקש מהם להסכים לדחיית הפעלת התאגיד בחצי שנה נוספת. "הגיע לידי מידע כי התאגיד עדיין אינו מוכן לשידורי טלוויזיה". מתאגיד השידור "כאן" נמסר: "אנו מבטיחים שידורים איכותיים ויעילים בכל הפלטפורמות מיום השידורים הראשון ב-30.4".
7 במרץ 2017. ביטן: "התאגיד אינו ערוך לשידורי טלוויזיה, חובתם של מנהלי התאגיד הממומן מכספי ציבור לדווח אמת בנוגע לרמת המוכנות או אי-המוכנות של השידורים. אני מאתגר את התאגיד ומציע כי מנכ"לי ערוץ 10 ו-2 יבחנו האם התאגיד מוכן לשידור, וכל מסקנה שאליה יגיעו תהיה מקובלת עלי".
14 במרץ 2017. נתניהו כותב בעמוד הפייסבוק שלו: "איך ייראה השידור הציבורי תחת התאגיד? כתבת של תאגיד השמאל היללה מחבל. הייתם מצפים שהיא תפוטר? לא, היא רק 'מושעית'. בתאגיד השמאל בוחרים לתת מקום לתומכי מחבלים".
19 במרץ 2017. נתניהו בגיבושון הקואליציה: "אני רוצה להגיד לכם בגלוי, ההחלטה להקים את השידור הציבורי התקבלה בממשלה הקודמת, היא לא התקבלה בממשלה הזאת. ואני הייתי ראש הממשלה ואני אומר לכם, אני נושא באחריות, בסוף, על החלטה שאני אומר לכם ביושר – החלטה שגויה. ורצינו לתקן אותה, כי אפשר לעשות שגיאות ואפשר גם לתקן אותן. ולצערי לא הגענו להסכמות. אני אומר את זה לאלה שמפגינים בחוץ. מפגינים שם עובדי רשות השידור. גם שגיאה אפשר לתקן, זה לא מאוחר מדי. אני לא יכול להבין איך 700 מיליון שקל יישארו בלי פיקוח ציבורי. אני לא מכיר דבר כזה. זה כמעט שלושת רבעי מיליארד שקל, אין דבר כזה. מאות עובדים, חלקם מנוסים, ותיקים, שהולכים הביתה. וזה לא מאוחר מדי לתקן. לא מאוחר מדי לתקן... מה שצריך לעשות זה לקחת הפוגה של חצי שנה, להאריך את זה ולמצוא את הפתרון לדבר הזה. זה ראוי, זה הכרחי".
18 במרץ 2017. דוד ביטן מודיע כי הליכוד יתנגד להקמת התאגיד – זאת בניגוד לסיכום שהושג יממה לפני כן בין ראש הממשלה נתניהו לשר האוצר כחלון. "בנושא של התאגיד, נכון יש חוק, אנחנו לא מוכנים שהתאגיד הזה יקום, יש לנו עוד 45 יום על מנת לדאוג שהוא לא יקום", אומר ביטן בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2.
ראש הממשלה אישר את הדברים בפוסט שפרסם מאוחר יותר בפייסבוק: "שיניתי את דעתי בעקבות פגישה שקיימתי אתמול עם עובדי רשות השידור. בפגישה שמעתי סיפורים קורעי לב על עובדים מנוסים ומסורים שנשלחים הביתה בגלל התאגיד. כמו כן התברר בפגישה שבניגוד לנתונים של משרד האוצר, עלות המשך הפעלת רשות השידור זולה בעשרות מיליוני שקלים מעלותו של התאגיד. אז בשביל מה צריך את התאגיד?".
30 במרץ 2017. צחי הנגבי ברשת ב', קול-ישראל: "ההאשמות שבעניין התאגיד ראש הממשלה פועל כדי לשלוט בתקשורת הן שהתגלו כאובססיה. אין שום שליטה של הממשלה ברשות השידור". לאחר שהוא מפרט את מנגנון מינוי ראשי תאגיד התקשורת החדש הוא מוסיף, בתשובה לשאלה מדוע אפוא היה צורך בהליך השני אם הוא זהה לראשון: "זו היתה טעות. ראש הממשלה הודה בה בגילוי לב. המטרה עתה היא להגן על פרנסתם של עובדי רשות השידור".
31 במרץ 2017. צחי הנגבי ב"אולפן שישי", ערוץ 2: התאגיד התחיל להתנהג ביהירות. היה חשש לגבי הכוונות שלו. למה הוא לא קלט את העיתונאים הטובים מרשות השידור? מדוע הוא העדיף על פניהם את הכתבים הצעירים מגלגלצ? הם לא רצו את העיתונאים הוותיקים כי הם מקצוענים וממלכתיים".
זה, אפוא, בתמצית, רצף ההסברים שנתן נתניהו למהלכיו בעניין התאגיד: התאגיד הוא חיוני; הוא אחד מהישגי הממשלה; יש לדחות את הפעלתו כי הוא אינו מוכן לעלות לשידור; לממשלה אין די שליטה עליו; הוא שמאלני; הוא בזבזני; עדיף לשקם את רשות השידור; הוא פסול מכל וכל וכדי לסלקו מהעולם ראוי גם לפרק את הממשלה; הוא אינו בשל לשידור; הוא נותן מקום למי שתומך במחבלים; הוא משליך, ערב פסח, ללשכות התעסוקה מאות עובדים מצוינים; אמנם התאגיד קם על-פי חוק ונוהל שקבעו הממשלה והכנסת, אך בדיעבד ראש הממשלה אינו מוכן לקבל את קיומו; ראשי התאגיד יהירים.