איש העסקים אליעזר פישמן ביקש את עזרתו של שר הבינוי והשיכון, בנימין בן-אליעזר, להעביר את מרכז עסקיו ל"מדינות שמעבר לים", בשל "אכזבתו", כדבריו, מפעילותן של זרועות השלטון בתחום הסדרת הטלוויזיה בכבלים.

"אודה לך מאוד אם תוכל לפחות לסייע בידי למימוש רכושי בטלוויזיה בכבלים על דרך של מכירה מהירה ופשוטה לאחת מחברות הכבלים, באופן שיינתן אישור לעסקה כאמור", כתב פישמן לבן-אליעזר. "בנוגע לשאר רכושי, לא אדרש להטרידכם באישורים, שכן לממשו אוכל בינתיים ללא צורך בקבלת היתרים מיוחדים".

פישמן מתאר במכתב ששלח לשר בתחילת ינואר כי הגיע למסקנה זו "בצער עמוק" ולאחר התלבטויות רבות. "בנסיבות אלה ובצער עמוק, ולאחר שהפכתי בדבר, ולאחר שלמדתי על בשרי כיצד פועלות זרועות השלטון, ובמיוחד משרד האוצר, ששם לו יעד להפקיע ללא תמורה רכוש פרטי, הגעתי לכלל מסקנה כי משפחתי תיטיב לעשות אם תפנה את משאביה לפעילויות כלכליות במדינות מעבר לים. על כן, לאחר בנייה ועשייה ברוכה של למעלה מיובל שנים, החלטנו להעתיק את מרכז הכובד של פעילותנו לחו"ל, תוך שבהדרגה נצמצם את הפעילות בארץ".

פישמן החליט לשלוח את המכתב לאחר שהתבררה עמדתו של משרד האוצר בסוגיית הארכת זכיונותיהן של חברות הכבלים. חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד האוצר, עו"ד ימימה מזוז, היתה חד-משמעית: "שר התקשורת אינו רשאי להאריך את תקופת זכיונותיהם של בעלי הזכיון לטלוויזיה בכבלים", היא כתבה. "לתשתית זו, ביחד עם רישיון לתקשורת פנים-ארצית נייחת, יש כאמור ערך רב מאוד, המוערך על-ידי משרד האוצר בכ-1.5 מיליארד דולר... ערך זה של רשיון לתקשורת פנים-ארצית נייחת הוא נכס של המדינה, אשר העברתו מידי המדינה לידיים אחרות חייבת להתבצע בדרך של מכרז". לכאורה מסמך מזוז הוא רק בגדר המלצה, אבל אם ההחלטה תיפול אצל היועץ המשפטי לממשלה, נראה שעו"ד דוידה לחמן-מסר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הנחשבת למומחית בתחום התקשורת, תקבל את דעתה של מזוז.

פישמן חולק על חוות דעתה של מזוז ומכנה אותה "הפקעת רכוש פרטי". "התבקשנו חדשות לבקרים לתת ללא תמורה נכסים וזכויות לטובת המתחרה כי יקום", כותב פישמן. "פעמים הרבה הגענו לכלל הסכמה בדבר מלוא פרטי ההסדר שיביא להפעלת הלוויין, לכניסת חברות הכבלים לעידן התקשורת כמקובל בעולם, תוך שאנחנו מסכימים להסדרים שבדרך-כלל לא הצלחתי להבין את הגיונם".

אם אכן פישמן עומד לממש את כוונתו המוצהרת להעתיק לחו"ל את עסקיו, התוצאה תהיה שינוי משמעותי בשוק התקשורת הישראלי: פישמן הוא בעל אחזקות רבות בענף התקשורת. ההשקעה הראשונה שלו היתה בחברות הכבלים לפני 11 שנה. בתקופה שבה הוקמו חברות הכבלים בישראל שררה אי-ודאות גדולה לגבי כדאיותן העסקית. לימים התבררה ההשקעה בתחום זה כאחת המוצלחות שבוצעו בישראל בעשור האחרון. פישמן וארנון מוזס, שותפו לעסקאות בענף התקשורת, מחזיקים היום בכ-66% מערוצי-זהב.

בתחום העיתונות המודפסת הרחיב פישמן, המחזיק בכ-66% מהבעלות של העיתון "גלובס", את אחזקותיו על-ידי רכישת 40% מהבעלות על "ידיעות אחרונות". בתחום האינטרנט מחזיקים פישמן ומוזס יחדיו בכ-33% מנטוויז'ן, שהיא ספקית האינטרנט הגדולה בישראל, שנרכשו באמצעות חברת ערוצי-זהב. בהוראת הממונה על ההגבלים בוצעה העסקה, אך אחזקות ערוצי-זהב בנטוויז'ן הועברו לעורך-דין המחזיק אותן בנאמנות עד שיוסרו המגבלות. נכון להיום מחזיקה תבל ב-33% מנטוויז'ן, וערוצי-זהב בכ-33% נוספים, המוחזקים בידי נאמן.

בתחום האינטרנט, לפישמן יש אחזקות קטנות נוספות באמצעות גלובוס.קום – זרוע ההשקעות בתקשורת של פישמן. החברה מושקעת בכמה חברות סטרט-אפ. גלובוס.קום היא גם הקשר של פישמן לתחום תקשורת נוסף – כבלים בינלאומיים. גלובוס.קום מחזיקה 14% מכבל התקשורת הבינלאומי מד-1, ומובילה את ניהול הפרויקט. בתחום הבינלאומי מחזיק פישמן גם בכ-20% מחברת השיחות הבינלאומיות קווי-זהב. לצד כל אלה מעורב פישמן גם בתחום השידורים. אמנם, מבחינת הכנסות, נחשב תחום זה לזניח לעומת חברות הכבלים והתקשורת הבינלאומית, אך הוא מרכז עוצמה אדירה. באמצעות "ידיעות אחרונות" מחזיקים פישמן ומוזס 30% בזכיינית ערוץ 2 רשת.

את האחזקות המרשימות הללו רוצה פישמן לממש. הכל הוא יכול לממש לבד, הוא כותב, אבל תחום אחד הוא נזקק לבן-אליעזר: "ברצוננו להציע את אחזקותינו בתחום הטלוויזיה בכבלים למכירה. מטבע הדברים יקשה עד מאוד למכור את האחזקות הללו נוכח החרב המתהפכת על גורל תעשייה זו בישראל (בעוד שבעולם, תעשייה זו מוליכה את מהפכת המידע ונשכרת ממנה עד מאוד). יחד עם זאת, אני מעריך שחברות הכבלים האחרות עשויות למצוא עניין ברכישת אחזקותי בחברת הכבלים. כדי שאוכל לבצע עסקה מסוג זה, אדרוש לקבל את אישור המשרד ואישור הממונה על ההגבלים העסקיים למכירת אחזקותי לחברת תבל או מת"ב".

מלשכת שר התקשורת נמסר כי הוא אכן קיבל מכתב ברוח הדברים האמורים, אבל אין הוא מתכוון לתת את תשובותיו לפישמן באמצעות התקשורת. יחד עם זאת, מסרו מלשכת השר כי "פישמן יכול לנהל את ענייניו כראות עיניו.

גיליון 25, מרץ 2000