ב-2 באפריל יתקיים במכללה האקדמית ספיר הכנס ה-21 של האגודה הישראלית לתקשורת, שבו יוצגו עשרות מחקרים בנושאים מגוונים. בין היתר, לדוגמה, יספרו אורי מלכין וד"ר תיקי בלס מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר יריב בן-אליעזר מהמרכז הבינתחומי הרצליה על מחקרם הנושא את הכותרת "הגברת במסגרת – ייצוג נשות ראש הממשלה בתקשורת הישראלית 1948–2016"; תהל גולדשמיד מהאוניברסיטה העברית תרצה בנושא "בין השוליים למרכז: נשים ברדיו האלטרנטיבי בישראל"; ד"ר אילן תמיר מאוניברסיטת אריאל ירצה על "ייצוג השואה בתקשורת הספורט הישראלית" ; פרופ' יחיאל לימור מאוניברסיטת בר-אילן וד"ר עמוס בלובשטיין-נבו מאוניברסיטת אריאל יספרו על מחקרם בנושא "המאבק על הנייר להדפסת עיתונים בימי מלחמת העולם השנייה"; והדר לוי מהאוניברסיטה העברית תרצה על "מופעיו המוסדיים והחתרניים של הסאונד במהדורת החדשות הטלוויזיונית".

פרופ' איתן גלבוע, מייסד וראש בית-הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ויו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, התראיין בשבוע שעבר ל"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, כדי לספר על האגודה והכנס שהיא מארגנת, והתייחס גם באופן כללי למצב לימודי התקשורת בישראל. להלן גרסה ערוכה של השיחה שקיים עם אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל.

פרופ' איתן גלבוע (צילום מסך)

"יש בארץ לא פחות מ-17 בתי-ספר, מחלקות וחטיבות לתקשורת", אומר פרופ' גלבוע, "האגודה הישראלית לתקשורת כוללת מרצים וחוקרים מכל המוסדות וכן מורים לתקשורת מבתי-הספר. האגודה עושה כמה פעילויות אקדמיות ומקצועיות לטובת חבריה, והכנס השנתי שלנו הוא גולת הכותרת. בנוסף לכנס אנחנו מוציאים כתב-עת בעברית, 'מסגרות מדיה'; מפרסמים עלון מידע חודשי על משרות פנויות, מלגות וכנסים בחו"ל, ועושים השתלמויות, בעיקר לחוקרים צעירים, כדי לעזור להם להשתלב באקדמיה. בשנה האחרונה, בשל השתלשלות עניינים ממשלתית בנושא התקשורת, פרסמנו גם כמה גילויי דעת.

"הפעם בכנס יהיו לנו 24 מושבים, עם עשרות הרצאות שונות. החלק הארי של המושבים מוקדש להצגת מחקרים חדשים. אנחנו עוסקים בקשת רחבה מאוד של נושאים, כולל רשתות חברתיות ותקשורת מקוונת, ייצוג של מיעוטים בארץ, תקשורת ומגדר, תקשורת ומדע, ופרסום ויחסי-ציבור. אנחנו דואגים לכך שהכנס ייצג גם את החוקרים היותר בכירים, וגם את הצעירים. הכנס תמיד מספק הזדמנות לחוקרים צעירים להתנסות בהצגת עבודות, וגם להתחכך עם חוקרים מחו"ל. אנחנו גם מחלקים פרסים. יש לנו פרס לחוקרים ופרס לסטודנטים על שם ד"ר יובל שחל ז"ל, ופרס לספר המצטיין. בנוסף אנחנו מקיימים שולחנות עגולים, שם מתנהלים דיונים בלי הצגת מאמרים או עבודות מחקר, בהשתתפות אנשי מעשה שאנחנו מזמינים. הפעם למשל יהיה דיון על שימוש במאגרי מידע דיגיטליים".

הכנס אקדמי במהותו. האם נוכל לפגוש בו גם עיתונאים?

"זו תמיד נקודה בעייתית, כשיש מין הפרדה בין החוקרים לבין מושאי המחקר שלהם, העיתונאים. בחו"ל יש אגודות שבאמת מכוונות לעיתונאים ולחוקרים כמעט בהיקפים שווים. אנחנו מזמינים עיתונאים, אבל איכשהו אגודות העיתונאים בארץ עושות את הכנסים שלהן ולא מזמינים אותנו. אנחנו משתדלים כן להזמין אותם. פה ושם אפשר למצוא עיתונאים. אני חושב שזו החמצה. אני, בתור יו"ר האגודה, מנסה לשלב גם אנשי מעשה, עיתונאים, פרסומאים ויחצנים. אנחנו עובדים על זה, אבל כרגע המצב לא משביע רצון. אנחנו כן מזמינים מורים לתקשורת מרחבי הארץ ומקדישים להם מושבים מיוחדים, ושיתוף הפעולה הזה דווקא עובד טוב מאוד".

"אני מקווה שנעבור את תקופת המעבר הזו בלי לסגור חוגים ומחלקות, אבל אני בהחלט מסכים שיש יותר מדי מחלקות להכשרת אנשים לתקשורת"

בשנים האחרונות יש ירידה בכמות הנרשמים ללימודי תקשורת, בית-ספר "כותרת" נסגר, במכללת נתניה לא יפתחו בשנה הבאה מחזור חדש ללימודי תקשורת. האם יש עדיין מקום ל-17 חוגים?

"עולם התקשורת נמצא בתקופת מעבר מהירה ודינמית, העיתונים מאבדים ממעמדם והתקשורת המקוונת עולה וצומחת, וזה גם בא לידי ביטוי בהוראה באוניברסיטה. אני זוכר שפעם היה רק המכון לקומוניקציה באוניברסיטה העברית, במשך הרבה שנים לא עשו כלום ואז פתאום... טאח! מבול של מחלקות וחוגים. אני בהחלט חושב שיש יותר מדי מחלקות וחוגים, אבל כל פעם שסוגרים או מצמצמים כואב לי הלב. אני מקווה שנעבור את תקופת המעבר הזו בלי לסגור חוגים ומחלקות, אבל אני בהחלט מסכים שיש יותר מדי מחלקות להכשרת אנשים לתקשורת".

אתה חושב שהמועצה להשכלה גבוהה היתה מתירנית מדי באישורים שלה לפתוח בתי-ספר לתקשורת?

"כן, בהחלט. היא האחראית על המדיניות והיא צריכה בין היתר לשקול את הדברים האלה, והיא עברה מקיצוניות אחת של הקפדה יתרה בבת אחת לקיצוניות שנייה שבה מתירים למעשה לכל אחד לפתוח בתי-ספר לתקשורת".

מוזס: "בהנחה שאנחנו מסכמים את הדברים אתה חייב לשחרר מישהו שידבר עם רון (רון ירון – עורך 'ידיעות אחרונות') את מי שאתה רוצה. אתה חודשים לא נותן את זה" (צילום מסך מתוך תמלילי השיחות בין בנימין נתניהו ונוני מוזס, חדשות ערוץ 2)

בכנס הקרוב יתקיים מושב מיוחד בנושא הון-שלטון-עיתון לזכרו של פרופ' דן כספי ז"ל. איפה אתם עומדים בין מעורבות פוליטית לעמדה הניטרלית של חוקרי אקדמיה?

"אנחנו לא רוצים להתעסק בפוליטיקה. אגודות אקדמיות ומקצועיות לא עוסקות בדברים כאלה. בחוץ לארץ יש אגודות שמנסות להוביל לחרם על ישראל, ותמיד אנחנו מתנגדים לזה. מצד שני, אי-אפשר להתעלם מיחסי ההון-שלטון-עיתון שנחשפו בשנה האחרונה, כמו השיחות בין נתניהו למוזס, התאגיד מול רשות השידור, מה שקורה בגלי-צה"ל או 'ישראל היום'. כל אלה מחייבים אותנו לדון לגופו של עניין בהתערבות של הממשלה בחופש העיתונות וחופש הביטוי.

"אני חושב שאנחנו כן צריכים קצת לעסוק בזה, לא בדרך פוליטית אלא בדרך מקצועית ואקדמית ככל האפשר, ואנחנו נקדיש שני מושבים בכנס בדיוק לנושאים האלה. אחד המושבים יהיה על השאלה עד כמה האקדמיה צריכה להסתגר במגדל השן, או גם לרדת ממנו ולהיות מעורבת יותר במה שקורה בחברה. בשאלות הללו נעסוק גם במושב הנוסף, לזכרו של פרופ' דן כספי. נעסוק בנושא, אבל נשתדל לשמור על ריחוק מפוליטיקה ממש ולעסוק בעקרונות שצריכים להכתיב את חופש הביטוי וחופש העיתונות במדינה דמוקרטית".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.