התוכנית ה-88 של "קול העין", הפעם בהנחיית אורן פרסיקו ונמרוד הלברטל, נפתחת בשיחה עם פרופ' איתן גלבוע, יו"ר האגודה הישראלית לתקשורת, שתקיים בעוד כשבוע את הכנס השנתי שלה.

פרופ' גלבוע מספר על פעילות האגודה, על ההפרדה המצערת שיש בין עולם חוקרי התקשורת באקדמיה לבין העיתונאים, ועל המשבר שבו נתונים לימודי התקשורת בישראל. "עולם התקשורת נמצא בתקופת מעבר מהירה ודינמית, העיתונים מאבדים ממעמדם והתקשורת המקוונת עולה וצומחת, וזה גם בא לידי ביטוי בהוראה באוניברסיטה", אומר פרופ' גלבוע. "אני זוכר שפעם היה רק המכון לקומוניקציה באוניברסיטה העברית, במשך הרבה שנים לא עשו כלום ואז פתאום... טאח! מבול של מחלקות וחוגים. אני בהחלט חושב שיש יותר מדי מחלקות וחוגים אבל כל פעם שסוגרים או מצמצים כואב לי הלב. אני מקווה שנעבור את תקופת המעבר הזו בלי לסגור חוגים ומחלקות אבל אני בהחלט מסכים שיש יותר מדי מחלקות להכשרת אנשים לתקשורת".

פרופ' איתן גלבוע (צילום מסך)

פרופ' איתן גלבוע (צילום מסך)

אתה חושב שהמועצה להשכלה גבוהה היתה מתירנית מדי באישורים שלה לפתוח בתי ספר לתקשורת?

"כן, בהחלט. היא האחראית על המדיניות והיא צריכה בין היתר לשקול את הדברים האלה, והיא עברה מקיצוניות אחת של הקפדה יתרה בבת אחת לקיצוניות שניה שבה מתירים למעשה לכל אחד לפתוח בתי ספר לתקשורת".

בהמשך התוכנית משודר ראיון שהוקלט מבעוד מועד, על ידי איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל, עם ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. לאחרונה עברה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ זוהר שתחייב כל גולש ישראלי להקליד סיסמה כדי לקבל גישה לאתרי פורנוגרפיה והימורים. ח"כ זוהר מסביר כי המניע היחיד שלו בהצעת החוק הוא הגנה על ילדי ישראל וטוען כי לא יהיו כל רשימות של גולשים.

"צריכים להבין", הוא אומר, "כל אדם שגולש היום באתר פורנוגרפי, אותה רשת אינטרנט או חברת אינטרנט שמעניקה לו את זה, יכולה לדעת שהוא גלש באתר הזה. היא פשוט בודקת את כתובות ה-IP שבהן הוא גלש ובקלות היא תדע היכן הוא גלש. זה אומר שבאותה סיטואציה, אם הוא גלש באתר פורנוגרפי והקיש את ארבע הספרות הללו זה בדיוק אותו הדבר. אין כאן שום עניין של משהו שונה מהמצב הקיים. לכן אין כאן שום רשימות שחורות, הדבר היחידי שיש כאן זה הגנה על ילדים. ילדים שירצו לגלוש באתרים פורנוגרפיים לא יוכלו לעשות את זה, כי להם מן הסתם לא תהיה את אותה סיסמה אוניברסלית שתהיה לבגיר".

בהצעה אתה כותב שאתרים שייחסמו יהיו כאלה שיציגו "עירום או איבר-מין". איך קובעים מה זה "עירום או איבר-מין"?

"אני חייב לומר בצורה ברורה שעמדתי היא שתמונות עירום אינן נחשבות פורנוגרפיה. הפורנוגרפיה מבחינתי היא סרטונים או תמונות שמדמות את האקט המיני בצורה קיצונית..."

ח"כ מיקי זוהר (צילום: נתי שוחט)

ח"כ מיקי זוהר (צילום: נתי שוחט)

אבל בהצעה כתוב בצורה כללית וברורה "הצגת עירום או איבר-מין של בן-אדם".

"הכוונה היא לתכנים או תמונות פורנוגרפיות בלבד ולא לתמונות עירום".

פטמה למשל זה איבר-מין?

"בעיניי, לא קשור למינוח שאתה עכשיו הצגת, אני לא דיברתי על הצגת איברי-מין כמשהו שהוא פורנוגרפי".

ככה זה בהצעה.

"כשאתה מראה חיבור בין איברי-מין זה מעשה פורנוגרפי ואת זה אני לא רוצה שילד בגיל 8 ייראה. הייתי רוצה שילדים בגיל 8 יראו תכנים קצת יותר הולמים".

ואם אני מפעיל אתר פורנוגרפי שמפעיל דמויות מאוירות בווידיאו או בובות. זה גם כן פסול?

"אם זה תמונות מאוירות שמבצעות מעשה מיני – כן, זה סוג של פורנוגרפיה. מעשה מיני הוא פעולה פורנוגרפית, היא ברורה, לא צריך להגדיר אותה יותר מדי. תמונות עירום הן אינן פורנוגרפיה".

שאלה אישית, אתה גולש באתרים פורנוגרפיים?

"התשובה היא לא".

בפינה הקבועה "אזור הנוחות" מתארח הפעם יוסי מלמן, הפרשן לענייני ביטחון ומודיעין של "מעריב". מלמן מספר על הקושי לסקר תחום הנתון לצנזורה צבאית, אך טוען כי הגופים עצמם, צה"ל והשב"כ, הפכו פתוחים יותר עם השנים. עם זאת, המוסד, לדבריו נותר בלתי נגיש. לדבריו, למוסד, להבדיל מצה"ל או השב"כ, אין יחידת דוברות, ואת השאלות יש להעביר דרך דוברות משרד ראש הממשלה.

יוסי מלמן (צילום: עידו קינן, רשיון CC-BY-SA)

יוסי מלמן (צילום: עידו קינן, רשיון CC-BY-SA)

ומקבלים תשובות ענייניות?

"זה פחות או יותר כמו עם ה-CIA. ל-CIA יש דובר, זה ההבדל הגדול בין המוסד ל-CIA או ל-MI6 הבריטי. להם יש דובר. אתה מגיש שאילתא לדוברים – במקרה שלנו משרד רה"מ שמעביר למוסד – והתשובה היא 'איננו מגיבים על פעולות המוסד'".

אי פעם קיבלת תגובה עניינית מהמוסד לאיזושהי שאלה שהעברת?

"במקרים בודדים, כשזה נוגע לעניינים פרוצדורלים. אם יש מקרה של הטרדה מינית או דברים כאלה, אבל לא במה שהם מגדירים 'עניינים מבצעיים', שזה כמעט הכל, החל מכוח האדם שלהם, כמה אנשים עובדים שם, וכמובן תקציב וכלה בפעולות מבצעיות".

האם אתה נוקט באמצעי זהירות חריגים בכל מה שקשור למייל שלך, טלפונים?

"אני נוקט אמצעי זהירות במובן הזה שאני יוצא מנקודת הנחה, וזאת נקודת הנחה שכל אזרח צריך לצאת אליה, שכל מה שאני כותב, אומר, אוגר במחשב – מישהו יכול להיכנס לשם. בתקופה האחרונה אני, אבל גם כתבים צבאים אחרים, נתונים למתקפות שבאות מהאויבים של ישראל. מחמאס, חיזבאללה, איראן. כי הם יוצאים מנקודת הנחה שהכתבים הצבאיים יש להם מידע. אני יודע את זה כעובדה. לכן אני צריך להיות יותר זהיר. אבל אין הרבה מה לעשות למעט לא להחזיק חומרים סודיים ואני לא מחזיק חומרים סודיים. הניסיונות האלה לחדור למחשב מצד אויבי ישראל נועדו לא בגלל שיוצאים מנקודת הנחה שאנחנו מחזיקים מידע סודי, אלא גם כי אנחנו יכולים לשמש 'דלת אחורית' וכניסה דרכנו לגופים אחרים שהם רוצים להגיע. הרי אני לא יעד לאיסוף מודיעין של גורמים עוינים לישראל, אם כי אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות. הם רואים בי בסך הכל פלטפורמה".

גיא מרגלית (צילום: אורן פרסיקו)

גיא מרגלית (צילום: אורן פרסיקו)

לסיום עולה לשידור גיא מרגלית, מנכ"ל קרן התחקירים העצמאית, ומספר על קמפיין מימון ההמונים החדש, שנועד לממן את שלושת התחקירים של הקרן לשנת 2017. "היעד הוא חמישים אלף שקל, אבל יכול להיות שנמשיך הלאה", אומר מרגלית. "מי שתומך בהדסטארט מקבל את הזכות להצביע על התחקיר הקרוב. יש מספר נושאים שהציבור העלה לשלב הגמר: לוביסטים, קבלני קולות במפגלות הגדולות, הון ושלטון בתחום הסביבה, עו"ד שמעון מזרחי".

מה התורמים מקבלים בתמורה פרט לזכות לבחור?

"יש לנו מגוון הרצאות של עיתונאים ובלוגרים עצמאיים ברוח המיזם עצמו. יש גם מפגשים אינטימיים יותר עם גיא לרר וגיא רולניק במדרג הגבוה יותר, מינימום אלפיים שקל. יש גם חוגי בית, סיור בכנסת עם תומר אביטל".

בשביל מה בעצם צריך את קרן התחקירים העצמאית?

"יש מספר בעיות בתקשורת המרכזית שמונעות פרסום בתחומים מסוימים. זה יכול להיות השפעה פוליטית, כשפוליטיקאים מסרסים את הזרוע התחקירית של הגופים המרכזיים, או השפעה מסחרית, מפרסמים יכולים גם להשפיע על מה לא ייחקר. בדיוק כאן נמצאת העיתונות העצמאית והשלב שבו הציבור מציע מה לחקור".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.