שלוש תוכניות חדשות ואקטואליה מובילות לא כללו בחודש פברואר ולו מרואיין או דובר ערבי אחד, כך עולה מסיכום הנתונים לחודש זה במדד הייצוג. המדד, מיזם מתמשך בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי והמחלקה לתקשורת של אוניברסיטת בן-גוריון, ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק מדי שבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל.
"אולפן שישי", מתוכניות הדגל של חדשות ערוץ 2, שודרה בחודש פברואר ארבע פעמים וכללה כשבעים דוברים ומרואיינים, אך ביניהם לא היה אפילו ערבי אחד. בתוכנית, שמגיש דני קושמרו ועורך איתי דנקנר, לא שודרה אפילו כתבת מגזין אחת על הנעשה בקרב כחמישית מאוכלוסיית המדינה; כתבות שעסקו בנושאים כלליים התבססו על דוברים ומרואיינים יהודים בלבד; אפילו במבזקי החדשות לא נתנו סינק של כמה שניות לדובר שהוא במקרה ערבי. חדשות ערוץ 2 הציעו לצופיהם ערב שבת על טהרת היהודים.
אפשר גם אחרת: מול אפס אחוזי הייצוג של "אולפן שישי", המתחרות "יומן" ו"שישי עם איילה חסון" מציגות ייצוג של 12.5% ו-6% בהתאמה
הנתון המביש הזה בולט לרעה כשמשווים אותו לנתונים של התוכניות המקבילות. "שישי עם אילה חסון", שעורך אבי זילברברג ומשודרת בערוץ 10, כללה חמישה דוברים ומרואיינים ערבים בחודש פברואר מתוך כתשעים דוברים ומרואיינים, כלומר קרוב ל-6% מכלל הדוברים והמרואיינים בתוכנית היו ערבים. "יומן" של ערוץ 1, שמגישים תמר אלמוג ויאיר ויינרב ועורכים אורי לוי ועמית וינטר, הציגה שיעור ייצוג גבוה עוד יותר, כ-12.5%. תריסר מרואיינים מתוך קרוב למאה שהופיעו בתוכנית לאורך החודש היו ערבים.
במערכת "יומן" חבר העיתונאי ריאד עלי, שמספק על בסיס כמעט שבועי כתבות המתמקדות בפנים שונים של החברה הערבית בישראל. בזכות הכתבות הללו מגיע מגזין האקטואליה החשוב ביותר של הערוץ הראשון לשיעורי ייצוג גבוהים יחסית. ב"שישי עם אילה חסון" אין עיתונאי כמו עלי, ובכל זאת לא הדירו בתוכנית את נציגיה של כחמישית מאוכלוסיית המדינה. אך ב"אולפן שישי", שנהנית משיעורי צפייה כמו של שתי מתחרותיה יחדיו, ואף למעלה מכך, בוחרים אחרת.
אולי בחדשות ערוץ 2 לא רוצים לעצבן את הצופים היהודים, אולי העורכים והמפיקים, התחקירנים והמגישים בחדשות ערוץ 2 סתם פועלים על אוטומט, ובוחרים להתמקד בנושאים ובדוברים הקרובים להם, ועל כן מטבע הדברים אלו נושאים ודוברים יהודים. תהא הסיבה אשר תהא, התוצאה אינה ראויה מבחינה מקצועית, הרי ככלות הכל "אולפן שישי" היא תוכנית שמבקשת לתת מדי שבוע מבט עומק על הנעשה בחברה בישראל. אי-אפשר לעשות זאת לאורך זמן בלי להתייחס כלל לציבור הערבי החי במדינה.
מרב מילר, מגישת "חשבון יומי" בערוץ הראשון, וגדי סוקניק, מגיש "המטה המרכזי" בערוץ 10. שתי התוכניות השיגו אפס אחוזי ייצוג לאוכלוסייה הערבית במהלך חודש פברואר (צילומים: פלאש 90)
מבין תוכניות החדשות והאקטואליה המרכזיות היו עוד שתיים שעברו את כל חודש פברואר בלי דובר או מרואיין ערבי אחד: "חשבון יומי" של ערוץ 1 ו"המטה המרכזי" של ערוץ 10. ב"חשבון יומי" ההדרה חריפה אף יותר מאשר ב"אולפן שישי", וזאת בשל ריבוי המרואיינים בתוכנית. קרוב למאתיים דוברים ומרואיינים השתתפו בה במהלך החודש. כארבעים מהם היו ערבים וערביות לו היתה "חשבון יומי" מעניקה לחברה הערבית את שיעור הייצוג ההולם את חלקה באוכלוסיית המדינה. במקום ארבעים, אפס ערבים נטלו חלק ב"חשבון יומי", שמגישה מרב מילר ועורך נחום סער. עם זאת, התוכנית שולית בהרבה מ"אולפן שישי", הן מבחינת החשיבות והן מבחינת שיעורי הצפייה.
"המטה המרכזי", מנגד, כוללת מיעוט דוברים ומרואיינים באופן יחסי. רק כ-70 הופיעו בה בכל החודש. עם זאת, כיוון שמדובר בתוכנית פוליטית, שאמורה להציף אל פני השטח את המחלוקות הפוליטיות הלוהטות ביותר בחברה בישראל, ההדרה של הערבים נטענת משמעות מיוחדת. במקום לשמש במה לליבון כלל המחלוקות הפוליטיות, "המטה המרכזי", שמגיש גדי סוקניק ועורכת הדס ריבק, שימשה בחודש פברואר במה לדיון פנים-יהודי, בין אם תוך התעלמות מהעמדות הפוליטיות של כחמישית מהאוכלוסייה, ובין אם כשיהודים מייצגים את העמדות הפוליטיות של הערבים.
מנגד, היו גם תוכניות שהעניקו ייצוג נאה לדוברים ומרואיינים ערבים. את "יומן" כבר הזכרנו לעיל. בזכות הכתבות של ריאד עלי הגיעה התוכנית לשיעור ייצוג של כ-12.5%. לפניה עומדת "לונדון את קירשנבאום", עם שיעור ייצוג של כ-18.3%. מתוך כמאה הדוברים והמרואיינים שנטלו חלק בתוכנית במהלך חודש פברואר, 19 היו ערבים. זהו נתון מרשים, שממשיך את המגמה שאפיינה את "לונדון את קירשנבאום" בשנת 2016, אז סיימה התוכנית במקום הראשון של מדד הייצוג. על הנתון הזה אחראים המגיש ירון לונדון והעורך דרור זרסקי, שגייסו את המערכת כולה לשיפור הייצוג של החברה הערבית בתוכנית. תוצאות המהלך ניכרות גם בפרמטרים נוספים שיוצגו להלן.
הכתבה של ויקו אטואן שהקפיצה את "חדשות השבת" של הערוץ הראשון לראש הטבלה החודשית
אל המקום הראשון בחודש פברואר, מבחינת שיעור הייצוג של דוברים ומרואיינים ערבים, הגיעה "חדשות השבת" של ערוץ 1, בעיקר בזכות כתבה מאת ויקו אטואן ששודרה בתחילת החודש ועסקה בפוליגמיה בחברה הבדואית. 17 מתוך 68 המרואיינים בתוכנית במהלך החודש היו ערבים – כ-25%. בתחילת החודש הגיש את התוכנית אמיר איבגי וערך אותה זיקי יעקבי. בהמשך הנחתה את התוכנית רדיר כמאל-מריח וערך אותה מוטי פרנג'י.
שיעור הייצוג הממוצע ב-24 התוכניות המרכזיות של חמשת הערוצים הנכללים במדד הייצוג (ערוצי הטלוויזיה 1, 2 ו-10, רשת ב' וגלי-צה"ל), עמד על כ-4.7%. 224 מרואיינים מתוך 4,764 היו ערבים. השיעור הממוצע בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים היה נמוך יותר, רק 386 מרואיינים ערבים מתוך כ-13 אלף מרואיינים, או כ-3%.
בחלוקה לערוצים השונים ניתן לראות כי קיימים הבדלים של ממש בין הערוצים. ערוץ 1 של רשות השידור ממשיך את המגמה של שנת 2016 ומגיע לראש טבלת הערוצים עם שיעור ייצוג של 5.1% בכלל תוכניות החדשות והאקטואליה שבערוץ. ערוץ 2 וגלי-צה"ל, גם הם בהתאם למגמה של השנה שעברה, הם הערוצים המדירים ביותר, עם שיעורי ייצוג נמוכים במיוחד – 2.4% ו-1.9%, בהתאמה.
כמו בשנה שעברה, גם השנה כוללת הבדיקה החודשית של חברת יפעת מחקרי מדיה כמה פרמטרים מעבר למספר הדוברים והמרואיינים הערבים. החשוב שבהם הוא מספר הערבים שהופיעו כמומחים בתוכניות השונות.
בשונה מכל יתר הבדיקות של מדד הייצוג, כאן איננו מסתפקים בספירת ראשים, אלא בוחנים את אופי המופע של הדובר והמרואיין הערבי. הרציונל שעומד מאחורי הבדיקה הוא שמרואיין שמדבר כמומחה יופיע, באופן מובנה, כבר-סמכא ובהקשר חיובי.
דרור זרסקי, עורך "לונדון את קירשנבאום" (צילום מסך)
בבדיקה הזו מגיעה "לונדון את קירשנבאום" של ערוץ 10 למספרים גבוהים במידה ניכרת מכל יתר התוכניות. לא רק שהתוכנית כללה עשרה מומחים שונים בחודש פברואר, אלה היו כמחצית מכלל המרואיינים הערבים. זאת ועוד, מדובר בעשרה מומחים ערבים מתוך סך כולל של כמאה מרואיינים. במלים אחרות, עשירית מכלל המרואיינים בתוכנית היו מומחים ערבים לנושאים שונים, שהוזמנו לתוכנית לא בשל היותם ערבים אלא בשל תחום התמחותם.
השוואה לתוכניות דומות בערוצים המתחרים, כמו "שש עם" של ערוץ 2 או "המוסף" של ערוץ 1, ואף לתוכנית דומה בערוץ 10 כמו "חמש בערב", מבליטה את ההישג של "לונדון את קירשנבאום". בשלוש התוכניות האחרות השתתף בכל חודש פברואר רק מומחה ערבי אחד (ב"חמש בערב" בהגשת רפי רשף ובעריכת ניר נוימן. "שש עם" ו"המוסף" לא כללו אפילו מומחה ערבי אחד, ולמעשה בקושי כללו מרואיינים ערבים).
ב"הבוקר הזה" של רשת ב' השתתפו במהלך החודש שישה מומחים שונים, אולם יש לקחת בחשבון שבתוכנית זו, בהגשת אריה גולן ובעריכת ניקולא רוזנבאום, השתתפו בסך הכל כ-500 דוברים ומרואיינים לאורך החודש, בערך פי חמישה ממספר המרואיינים ב"לונדון את קירשנבאום". כך גם ב"מבט" של ערוץ 1, מתוך כ-560 דוברים ומרואיינים שהופיעו במהדורות "מבט" לאורך חודש פברואר, רק שלושה היו מומחים ערבים.
המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 10 מובילה את טבלת הנשים. במהלך פברואר הופיעו במהדורה 15 דוברות ומרואיינות ערביות, הרבה בזכות סדרת הכתבות של חן ליברמן, "הבועה הפלסטינית", שעסקה בדור הצעיר של החברה הערבית בישראל. "לונדון את קירשנבאום" מגיעה גם כאן למספר מכובד, וזאת למרות ההבדל העצום בין מספר כלל המרואיינים בתוכנית הראיונות (כמאה בחודש) לבין מספר כלל הדוברים והמרואיינים במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ (כ-500).
זאת ועוד, במהלך חודש פברואר השנה הופיעו יותר דוברות ומרואיינות ערביות מאשר בכל חודש אחר מאז תחילת הבדיקה בראשית 2016. בסך הכל הופיעו 102 נשים ערביות בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת הערוצים המרכזיים, כשערוץ 10 מוביל עם 33 נשים ערביות בתוכניותיו.
עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים (צילום מסך)
לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, מאחורי מספר השיא של הנשים הערביות עומדות כמה סיבות מרכזיות: סיקור המחאה והחקירה סביב אירועי אום אל-חיראן (בסיקור בלטה אלמנתו של ההרוג, ד"ר אמל אבו-סעד); סדרת הכתבות של חן ליברמן על הדור הצעיר בחברה הערבית; זכיית הסרט "עניינים אישיים" בפסטיבל חיפה, שגררה ראיונות עם הבמאית והשחקניות; ראיונות עם עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים על סוגיית מכל האמוניה במפרץ חיפה; ראיונות עם עו"ד סועאד בשארה מארגון עדאלה סביב סיקור פינוי עמונה; וכן שיבוץ נשים רבות בתוכניות כמו "סדר יום" של רשת ב' (בהגשת קרן נויבך ובעריכת מירית הושמנד) או "לונדון וקירשנבאום" של ערוץ 10, שבאופן קבוע מראיינות נשים בעמדת מומחיות בנושאים אזרחיים כלליים כמו תעסוקה, תרבות, מעמד האשה וכו'.
פילוח האייטמים שבהם השתתפו דוברים ומרואיינים ערבים לפי נושאים מעלה כי החלק הארי השתתף באייטמים בנושאי תרבות. גם סיקור האירוע באום אל-חיראן זכה למספר גדול של דוברים ומרואיינים, וכך גם אייטמים בנושאים אזרחיים חברתיים.
פילוח נוסף, לפי זהות המשתתפים, מדגיש את הפער בנושאים כמו סיקור אירוע הדריסה באום אל-חיראן. בנושא זה כמעט ולא השתתפו מומחים, אף כי הוא קשור באופן מהותי לחברה הבדואית, תולדותיה ומצוקותיה, וישנם כמובן חוקרים ערבים המתמחים בכך.
נושאי השיח המרכזיים בהשתתפות דוברים ערבים, תוך פילוח לקבוצות, פברואר 2017 (יפעת מחקרי מדיה)
* * *
פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף ובמימון עמותת סיכוי ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחד עם יפעת מחקרי מדיה