שנים אחרי האלבום המצוין "סע לאט", כתב אריק איינשטיין שיר מחווה לשיר הנושא של האלבום ההוא – "סע לאט ב'". הפזמון "לא יתחילו בלעדינו" של בלדת הרוק המקורית הפך בשיר החדש ל"שיתחילו בלעדינו" אפאתי; ואכן, איינשטיין אף פעם לא חזר לעצמו מאז.

במחווה העצמית העצובה הזו נזכרתי כששמעתי שבמסגרת מאבקי המיתוג, הזיווג והביגוד בין תוכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה, הוחלט כי תוכניתו של אברי גלעד (שעבר מערוץ 10 ל"רשת") תיקרא "העולם הבוקר" – הומאז' ל"העולם הערב". תוכנית הסאטירה ההיא שודרה אמנם בימים שערוץ 2 היה עוד "נסיוני" וכולנו התרגשנו ממילא, אבל גם כך היתה פנינה אמיתית, קאלט שהזמן לא יכול לו, מהפכה בתפיסת ההומור בטלוויזיה. בקיצור, ההפך הגמור מתוכנית בוקר.

ככה זה, יום אחד אתה גיבור תרבות אלטרנטיבי, כמה שנים אחר־כך אתה מחליף את אלכס אנסקי בתפקיד הדודה של המדינה. אם לפני עשור וחצי היה גלעד חתום על יומן "העולם הערב" לבתי־הספר, שכלל חגים חדשים כמו "צום ישעיהו" ופינות כמו "איך להימנע מהריון לא רצוי" (שיטה אחת היתה "מגע נסוג" – כשחברה שלך מודיעה לך שהיא בהריון אתה נסוג מכל אחריות), הרי שעם תחילת שנת הלימודים הנוכחית הוא התלונן ברדיו על הגסויות ביומני בית־הספר בימינו.

נכון שבמשך שנים ראינו אותו מגיש שעשועונים תמוהים בערוץ הכסף וסלחנו; בכל זאת, הבנאדם צריך לחיות ממשהו. אבל לקום מוקדם מאוד בבוקר כדי להגיע לאולפן ולראיין ברצינות קרדיולוג מרוט על דיאטה חדשה שעושה נפלאות באמריקה? אני מפהק אפילו כשאני כותב את השורות האלה. אם עוד לא מאוחר, אנא שנו את שם התוכנית. אם אתם רוצים שנגיע לאייטם עם הקרדיולוג, אל תזכירו לנו בכוח כמה כיף היה להיות צעיר בשנות התשעים.

אבישי עברי הוא מבקר מוסיקה

גיליון 61, מרץ 2006