חברות תא העיתונאיות החליטו אמש להשמיע את קולן בסוגיית מאבק השליטה על העיתון הכלכלי "גלובס". על הבעלות על העיתון, הנמצא בכינוס נכסים אחרי פשיטת הרגל של בעל השליטה אליעזר פישמן, מתמודדים האוליגרך דוד דוידוביץ' ואלונה בר-און, בתו של מו"ל העיתון לשעבר. אחרי מספר תהפוכות, מצב הדברים כעת הוא שהצעתו של דוידוביץ', המשופרת מבחינה פיננסית, נתמכת בידי כונסי הנכסים, הבנקים הנושים, עובדי "גלובס" שאינם עיתונאים ועורכים בכירים. בבר-און תומך ועד העיתונאים וסגן העורך. כעת מצטרף אליהם גם תא העיתונאיות.

"חברות תא העיתונאיות עוקבות אחר מאבקה של אלונה בר-און לרכישת העיתון 'גלובס'", נכתב בהודעה, "מבלי להיכנס לפרטי ההצעות המתחרות המונחות על שולחן הכונסים, אנו רואות חשיבות עקרונית בכך שאשה תכהן כמו"ל של עיתון יומי משפיע בישראל – ובמיוחד עיתון כלכלי. בשבוע שעבר פרסמה הרשות השנייה נתונים מדאיגים לגבי ייצוג נשים על מסכי הטלוויזיה, שמהם עולה, בין היתר, כי 71% מהכתבים המתווכים לנו את המציאות הם, עדיין, גברים. אבל החתירה לשוויון מגדרי בעיתונות לא מתחילה ונגמרת על המסך אלא גם במקומות הסמויים מהעין: במבני ההון והבעלויות. לאורך ההיסטוריה נושלו נשים רבות מחלקן בירושות ובעסקים והודרו בכך ממוקדי הכוח המשפיעים על חייהן".

נקודת התורפה בהצעת הרכש של בר-און היא שאלת המימון. בעוד המתחרה שמולה מגיע עם שק מזומנים כבד, לבר-און אין הון עצמי רב והיא תצטרך להסתמך על מקורות מימון לא ידועים.

נעה לנדאו, עורכת המהדורה באנגלית של "הארץ", לקחה חלק בדיונים שהניבו את הודעת התמיכה. "זו אכן בעיה, שעלתה גם בדיונים בתוך התא", היא אומרת, "לא חשוף בפנינו כל החומר שבפני בית-המשפט, אבל כן היה חשוב לנו להגיד באופן עקרוני שזה לא מקרה שאין בישראל מו"ליות של עיתון יומי משפיע, וזה לא במקרה שלאורך ההיסטוריה על-פי רוב לנשים היתה פחות גישה להון עצמי ופחות הזדמנויות לצבירתו, ורצינו להאיר את הבעיה הזו בתעשייה ולקוות שיהיה שינוי. נראה גם שלבר-און ישנם חזון וערכים שיכולים לפצות בטווח הארוך על סעיף המימון, ואנחנו מקוות שבית-המשפט מתחשב גם בזה".

"בר-און נלחמת כבר שנים ארוכות על חלקה בעיתון שייסד אביה ובמהלכן הציגה באופן עקבי תפיסת עולם ערכית מגובשת ומחויבות רצינית לחופש העיתונות בישראל", נכתב עוד בהודעה התמיכה, "אנו מחזקות את ידיה ומקוות כי אם תזכה תתבטא תפיסת עולמה זו גם בהעצמתן של נשות העיתון ושבירת מעגלי ההדרה".

"התמיכה בבר-און אינה תמיכה גורפת", מוסיפה ענת סרגוסטי, החברה גם היא בתא, "אלא משום שהיא מביאה עימה סט של ערכים של עיתונות חופשית ועצמאית, אנחנו יודעים מי היא, לא מדובר באוליגרך עלום שאין לנו מושג מה האינטרסים שלו".