אחרי הההצלחה הסוחפת של קמפיין הבחירות של ברק אובמה בארה"ב, שנשען במידה רבה על גיוס תומכים וכספים דרך האינטרנט, קיוו רבים שמערכת הבחירות המקומית תתנהל גם היא ברשת, לפחות באופן יעיל יותר מאשר בשנים עברו. אך בעוד שהמטות המפלגתיים כושלים בהפנמת הקמפיין האמריקאי ומפגינים נוכחות מקוונת חובבנית, יוזמות עיתונאיות (לפחות למחצה) הקשורות לבחירות צצות להן באינטרנט הישראלי. אל כלי התקשורת המסקרים את הזירה הפוליטית הצטרפו בשבועות האחרונים שלושה פורטלים ייעודיים: "אתר הבחירות 2009" ו"פורטל הבחירות 2009" העצמאיים ו"פוליטיקו" מבית "הארץ".

פורטלים אלה שונים מפרסומים ייעודיים אחרים שמופיעים בכל עונת בחירות, שכן הם מתמקדים באיסוף תכנים מאתרים אחרים וכמעט אינם מייצרים תוכן מקורי. מדובר בתופעה ייחודית לאינטרנט: ניצול היכולת הגלומה ברשת למחזר תכנים ממקורות שונים באריזה מחודשת וכך ליצור עוד פלטפורמה פרסומית ללא הוצאות נוספות על תוכן. אותה יכולת שאיפשרה, למשל, את ההצלחה של "גוגל ניוז" (ובמידה מסוימת גם את ההצלחה הפנומנלית של גוגל עצמו).

האתרים הללו מעוררים שאלות עקרוניות, כמו מה הוא אופיו של שירות איכותי והגון לצרכן התקשורת, מה הם גבולות הקפיטליזציה והקניבליזציה של תכנים עיתונאיים, וכיצד מגדירים זכויות יוצרים בעידן של מחזור תכנים. לפחות דבר אחד ברור: שלושת האתרים מכחישים כל קשר למפלגה כלשהי.

של מי אתה, ילד

בעוד ששניים מהאתרים הם, לפי טענתם, יוזמה של אנשי הייטק, "פוליטיקו" הוא מעין ממזר של "הארץ": ילד חורג שהקשר המשפחתי שלו מוצנע על-ידי מפעיליו. ההחלטה של קבוצת "הארץ" להקים אתר ייעודי לבחירות, בניגוד ל-nrg או Ynet, שהקימו ערוצי בחירות מיוחדים בתוך האתר, לוותה בהצהרות של ראשיה על היותו של המהלך המשך לחלוציות המקוונת של הקבוצה.

אלא שהחלוציות ממנו והלאה: "פוליטיקו" מציע קמצוץ תכנים ייחודיים (שרובם הם פולו-אפ על ידיעות מכלי תקשורת אחרים) לצד מחזור כתבות, ידיעות ומאמרים מאתר "הארץ". נוסף לכך, האתר סובל מבעיית זהות: הוא שואל את עיצובו מאתר Digg ואת שמו מהאתר האמריקאי "Politico" (שמנהל השיווק שלו מכחיש כל קשר לאתר הישראלי), וגולשים שמגיעים אליו ישירות ולא דרך אתרי "הארץ" יתקשו לדעת מי עומד מאחוריו.

האם מדובר אפוא בניסיון ציני להתחבר לצינורות כספי הקמפיין של המפלגות, או בדרך לגיטימית לייעל את המשחק הדמוקרטי ולהציע לאזרחים כלי נוסף להעמקת המעורבות הפוליטית? ירדן לוינסקי, מוותיקי הרשת ומקימי אתר "רשימות", כתב בשבוע שעבר כי "ברור לכולם שהתועלת היחידה שיש בפרויקט עבור הגולשים היא שזה מוסיף עוד עמודי פרסומות מפולחים עבור מפלגות שמחפשות איפה לשפוך את הכסף שלנו (מימון בחירות או לא?) [...] וכך אנחנו מקבלים אתר [...] שהוא אתר של קבוצת 'הארץ', שמכיל רק תכנים שנלקחו מקבוצת 'הארץ', אבל מדבר בסגנון שלא שייך למותג של 'הארץ' (או שמא דווקא כן?) [...] כתבות בסגנון 'למי יצביעו תומכי יוסי בובליל?'".

באדפטציה מקוונת לקריאות "לבטל את המנוי", לוינסקי אף קרא להחרים את האתר "כדי שגופי התקשורת יבינו שעדיף שהם יספקו לנו מוצרים ראויים, ולא חיקויים דלוחים לאתרי פוליטיקה מחו"ל". גל מור, מנהל פיתוח תכנים ב-Ynet ובעל הבלוג "חורים ברשת", חושב גם הוא שלאתר כמו "פוליטיקו" אין הצדקה. "לגולשים אין סיבה לבוא אליו והוא לא מעשיר את השיח או מציע תוכן מקורי", הוא אומר. "זה נראה כמו משהו שמחלקת המסחר העלתה כדי לחטוף תקציבים ולמכור חבילות פרסום למפלגות".

באקדמיה סלחנים יותר. "לכל מי שעוסק בתעמולת בחירות יש אינטרס כספי וזה לגיטימי, אין עם זה שום בעיה", קובע ד"ר יריב בן-אליעזר, מומחה לתקשורת מהמרכז הבינתחומי הרצליה. לדבריו, אתרים כאלה לגיטימיים בדיוק כמו מוסף פרסומי מודפס. "המדיה חיה מפרסומות, ואם מצליחים למצוא אפיק הכנסה מפרסום ונותנים בתמורה תוכן, זה בסדר גמור. יש היצע וביקוש, וכולם מקבלים מה שהם רוצים". באשר לעובדה שהקשר של האתר לקבוצת "הארץ" לוט בערפל, אולי כדי לקרוץ לקהלים חדשים, אומר בן-אליעזר: "אין פה צורך ב'מ' שאנחנו מכירים מהפרינט, כי ברור שהאתר הזה הוקם למטרות פרסומיות; אין צורך בגילוי נאות, כי עצם קיומו הוא גילוי נאות".

בדיחה עצובה על חשבוננו

ומה לגבי שני האתרים הנושאים את השם התכליתי "בחירות 2009"? פליקס גרצמן, שהקים את "אתר הבחירות 2009" יחד עם אחיו מרט, אינו מתיימר להתחרות ב"פוליטיקו". "ההשוואה היא בין פיל ליתוש", הוא מודה, ומספר שהשקת האתר באופן עצמאי היתה אילוץ שנבע מהקדמת הבחירות. "הגינו את הרעיון בארוחת ראש השנה. התכוונו לשווק אותו לגוף תקשורתי, אבל אז הקדימו את הבחירות. החלטנו לבנות נתח מצומצם מהרעיון המקורי בעצמנו, להתפרנס מהצבת פרסומות, ובמקביל לנצל את האתר ככלי שיווקי לעסק בניית האתרים שלנו".

לדבריו, מדובר בעסק משפחתי כמעט: "שנינו מנהלים את האתר – עורכים כותרות, בונים גרפים, מנתחים את הסקרים וכותבים סקירות וכתבות. אבא מתרגם לרוסית וכותב ניתוחים פוליטיים. שנינו לא מינה צמח, אבל לנתח מגמות סטטיסטיות אנחנו יודעים".

האם האתר רווחי? לדברי גרצמן, ממש לא. "הפרסומות זו בדיחה עצובה על חשבוננו", הוא מלין. "פחות מאחוז לוחץ עליהן, כי או שהן לא קשורות או שהן פונות לתחום צר מדי או שהן מידע על המפלגות, שכבר קיים ממילא באתר. אנו פונים לכל משרדי הפרסום במטרה למשוך פרסומות, אך בינתיים אין לנו כל הסכם איתם. הכסף אולי מסתובב, אבל לא ממש נוחת מחוץ ל-Ynet, וואלה ודומיהם". אז למה, בעצם, לטרוח? "זו יציאה משגרת העבודה, זה משחרר מתח, ואנחנו עדיין אופטימיים לגבי אפשרות להרוויח מהפרויקט, ולו רק לקוחות חדשים לבניית אתרים", מסכם גרצמן.

"עודד", מפעיל "פורטל בחירות 2009" (kalpi.info), הסכים להתראיין לכתבה זו, אך סירב לחשוף את זהותו בתואנה שהוא אדם פרטי ותחום עיסוקו אינו קשור לפוליטיקה, אלא להייטק (האפשרות של עיסוק ב"עיתונות" לא עלה על הפרק). "אתר 'בחירות 2009' הוא אתר עצמאי המופעל ללא תמיכה מפלגתית כלשהי, על-ידי אדם פרטי, והוא מוחזק אך ורק על בסיס פרסומות", אמר בראיון שנערך באמצעות הדואר האלקטרוני. לדבריו, הרווח מפרסומות כיסה את עלות ההשקעה, אבל רק משום שזו היתה נמוכה מלכתחילה. "אי-אפשר לעשות 'מכה' מאתר מסוג זה ובזמן כל-כך קצר", הוא מעיד. "ישראל קטנה מדי ואין מספיק גולשים".

לאיזה צורך, אם כן, הוקם האתר? "עודד" מצביע על מניע אזרחי-אידיאולוגי ומתרץ אגב כך את החשיבות שיכולה להיות לריכוז תכנים ממקורות שונים באתר אחד: "האתר הוקם על מנת לשמש במה מרכזית שחושפת את הגולשים למגוון דעות שבאופן רגיל לא היו נחשפים אליהן ושאני מאמין שחשובות לצורך גיבוש עמדה לבחירות הקרובות. אנשי הימין צורכים ידיעות בעיקר מכלי התקשורת הימניים (ערוץ 7, אתר דתילי וכו'), ואנשי השמאל מהאתרים שלהם. אתר 'בחירות 2009' מביא לגולשים מגוון דעות מעשרות אתרים בעלי אוריינטציה שונה ומגוונת ומאפשר חשיפה לדעות אחרות. בימים שבהם גם לאמצעי התקשורת יש אג'נדה שהם מנסים לקדם (אם כי באופן מעודן), אני מאמין שיש מקום לאתר מסוג זה שמפרסם כתבות ודעות מכל המגוון הפוליטי".

האם אתרים כאלו אכן מעודדים ריבוי דעות וסובלנות? ייתכן. מנתוני הכניסות והחשיפה שמציגים האחים גרצמן (50 אלף דפים נצפים ו8,000- מבקרים בדצמבר), עולה לפחות מסקנה אחת: את עיקר העניין מעוררים הסקרים ואייטמים הנוגעים למפלגת הליכוד, ביבי נתניהו ומשה פייגלין.

האפשרות להכניס כסף כלשהו מפרסום אינה ההבדל היחיד בין האתרים. גרצמן מצביע על פן בעייתי בהתנהלות האתר המתחרה. באתר של "עודד" מציגים חלק מהכתבה המקורית עצמה, ולא רק כותרות שמפנות את הגולשים לאתר המקור. ואמנם, עורכי האתרים הגדולים שפנינו אליהם מביעים הסתייגות מצורת פעולה זו. לדברי אבי משולם, עורך וואלה, איש לא ביקש ממנו רשות לפרסם את תוכני האתר. "אין לנו הסכמי תוכן איתם, אני לא מכיר אותם ולא שמעתי עליהם".

אילן יצחייק, סגן עורך Ynet היוצא, חריף יותר: "לא עושים דבר כזה, הם ממש גונבים משהו בעל ערך שהושקע בו כסף. כשמישהו לוקח כותרת משנה שנכתבה על-ידי עורך ובתהליך הבאתה לקורא הושקעה עבודה רבה, וזה נגזל ללא תמורה, זו פשוט הונאה". יצחייק הבהיר שאיש לא פנה למערכת Ynet בבקשה לקבל אישור לשאיבת תכנים.

בנוגע לטענה כי הוא משתמש באופן לא הוגן בתכנים, טוען "עודד" כי "האתר מבוסס על תוכנה הסורקת באופן אוטומטי עשרות אתרים ואוספת כתבות וידיעות רלבנטיות. כל ידיעה עוברת עריכה ידנית לפני העלאתה לאתר על מנת למנוע כפילויות, לשמור על זכויות היוצרים של בעלי המידע ולסנן מידע שאינו ראוי. אנחנו דואגים לתת את הקרדיט המלא לבעלי הזכויות (הכותבים והגורם המפרסם) ומספקים רק טעימה על-ידי ציטוט של תחילת הידיעה או המאמר המקוריים, תוך מתן הפניה לקריאת המשך הטקסט באתר המקור".

נולדו זקנים

אתר "פוליטינט", שמציע, בדומה לשלושת האתרים המדוברים, תכנים מגוונים בנושאי פוליטיים מרחבי האינטרנט, פועל ברציפות מאז בחירות 2006. האם שלושת האתרים ימשיכו גם הם לפעול אחרי שהבחירות, וההזדמנויות המסחריות והעיתונאיות שהן מספקות, יסתיימו?

"לאחר הבחירות נעביר את הפעילות לדומיין אחר ונרחיבו לנושאים נוספים כמו רכב, אופנה וכדומה. הכל תלוי כמובן בתוצאות העסקיות ובמציאת שותפים", מודה גרצמן.

לא ברור כמה כסף השקיע "עודד" במיזם, אבל דומה שגם הוא לא חובב מרתונים. "עלות ההקמה מסתכמת בעשרות שקלים בודדים, אבל כוללת גם השקעה גדולה בזמן בפיתוח הפלטפורמה הטכנולוגית שעליה מתבסס האתר (מנוע סריקת אתרים, כלי עריכה, כלים גרפיים להצגת תוצאות סקרים, מנגנוני ניהול פרסומות, מנגנון ניהול תוכן גולשים ועוד). עדיין לא ברור אם האתר ימשיך לאחר הבחירות. תלוי בהיענות הקהל".

גל מור חושב שאתרים כאלה לא ישרדו, ולא בגלל המוטיבציה המסחרית הצינית שאולי עומדת מאחוריהם, אלא משום שכבר ברגע שהוקמו, הם היו לא רלבנטיים. "האתרים האלה מאוד מיושנים. יזמיהם חושבים במתכונת של אתרי תוכן, שמאוד קשה להביא אליהם גולשים. דרכי ההפצה היום הרבה יותר חברתיות וצריכות לעבוד דרך טוויטר, פייסבוק או יוטיוב. אני לא רואה שם שום ערך מוסף", הוא מסכם. "לדעתי 'פוליטיקו' יתחיל לקפוא כמה ימים לפני הבחירות".

עורכי אתר "פוליטיקו" והאחראי על אתרי האינטרנט בקבוצת "הארץ", גדי להב, לא הגיבו לפניותינו.