ב"אזור הנוחות", הפינה החדשה של תוכנית הרדיו "קול העין", נארח מדי שבוע כתב שיספר על הקשיים המובנים בסיקור התחום עליו הוא אמון.

האורח הראשון ב"אזור הנוחות" הוא נועם אמיר, הכתב הצבאי של ערוץ 20. אמיר סיפר על האופן שבו מתמודד כתב צבאי עם מערך הדוברות של צה"ל, על מקרים שבהם גורמים חיצוניים מממנים עבור הכתבים טיסה ואירוח בחו"ל ועל היכולת להטיח ביקורת בצה"ל במדינה שבה הצבא הוא פרה קדושה. להלן גרסה ערוכה של הראיון שקיימו עמו אורן פרסיקו וחן ליטבק.

כיצד יכול כתב צבאי להתמודד עם מערך יחסי הציבור העצום של דובר צה"ל, אולי משרד היח"צ הכי גדול בישראל? איך עוקפים אותו?

"מאוד קשה לעקוף אותו, והסיבה העיקרית היא שצה"ל הוא ארגון מאוד סגור ומסוגר, מה גם שלרוב המשרתים בו אסור לשוחח עם עיתונאים. זה באמת אתגר גדול. כמו כל עיתונאי אתה צריך למצוא את הדרך להחזיק סביבך מקורות. כאלה שאתה יודע בדיוק מה ההיסטוריה שלהם ואיפה הם נמצאים היום וליצור איתם קשר של אמון כדי לחיות מחוץ לקופסה. אבל, צריך להגיד את האמת – במקרה של כתבים צבאיים 99% מהמידע שאנחנו משתמשים בו ומפרסמים אותו הוא מידע שאנחנו מקבלים מדובר צה"ל. בין אם זה מידע קונקרטי ובין אם אלו שיחות הרקע שאנחנו מקיימים על בסיס יומי".

נועם אמיר (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 1)

נועם אמיר (צילום מסך מתוך שידורי ערוץ 1)

כלומר דובר צה"ל מארגן שיחות רקע לכתבים לפי האינטרס שלו, כדי שידברו על נושא זה ולא על אחר?

"לא, זה לא עובד לפי אינטרס שלו. זה עובד לפי תוכנית עבודה סדורה מול תא הכתבים הצבאיים, שיחד מסכמים תוכנית עבודה רבעונית, חצי-שנתית וכן הלאה. המטרה העיקרית היא לקחת את הכתבים לכמעט כל היחידות בצה"ל ולאפשר להם לקבל שיחת רקע על אותה יחידה וגם לשאול שאלות. כשהדבר היחיד שמוסכם בין הצדדים זה סטטוס השיחה: רקע, למידה, בשם הכתב, או ראיון. אני לא אגיד לך שהשליטה היא שלנו, היא ממש לא. השליטה היא כמעט אבסולוטית של דובר צה"ל. היכולות להחליט, להכריע, לחלק את העוגה, זה מנדט ששמור רק לו. יש מקרים שבהם אני ככתב יכול לבקש משהו ספציפי, בחלק מהמקרים אני אקבל".

הזכרת את תא הכתבים הצבאיים. יש אולי פתרון כלשהו, לתא הזה יש כוח. אתם יכולים לשבות אם לא תקבלו את מה שאתם רוצים?

"לא, יש שיח מאוד טוב בין התא לדובר צה"ל. אין פה עניין של כוח או מיקוח. ההפך, יש שיח טוב ופורה והבנות והדברים הם די מוסדרים, ולכן לא צריך להשתמש בכלים האלה. אני אגלה לך סוד קטן: אני עובד בתקשורת כבר 17 שנה במגוון תפקידים ועבדתי מול הרבה מאוד דוברויות, גם בחלק המוניציפלי, משטרה, מד"א, כיבוי-אש, יחידות ארציות כאלו ואחרות. מול המון גופים. המקום הנוח, ובוא נאמר הפורה ביותר, זה דווקא דובר צה"ל, כי האינטרס הגדול של דובר צה"ל זה זה קודם כל להשכיל אותך ככתב, שתדע את העומק של היחידות".

אבל יש כאן גם אינטרס אחר, כמו שאומרים "כתב שבע אינו מחטט".

"אתה צודק במאה אחוז. תכף ניגע בעניין התחקירי ובסיקור הביקורתי, אבל במה שקשור לסיקור היחצני יש לדובר צה"ל אינטרס ללמד אותך ולהשכיל אותך כדי שלא תבוא בור ועם הארץ למערכת שלך, ומשום שהמידע שמתפרסם ומגיע ל'חברינו' מסביב לגבולות הוא מידע שחשוב שתהיה שליטה עליו. לגבי תחקירים, כשמגיע מידע לכתב, ויצא לי לקבל כמה סיפורים כאלה, החלק היותר קשה הוא לעבוד מול המדור הזה [דובר צה"ל] כי בסוף כמו שאמרת זה משרד יחסי ציבור לכל דבר. וכן, באינטרס שלו זה להגן על הצבא, ובאינטרס שלו זה למנוע ממני לפרסם כל דבר שלא מחמיא לו, שיכול לפגוע בו, והוא עושה את זה בצורה מאוד טובה. לעתים הוא מצליח, לעתים לא".

אבל מה קורה במקרים שאתה רוצה לסקר נושא ודובר צה"ל לא משתף איתך פעולה?

"פה באמת באה לידי ביטוי היכולת המקצועית שלי ככתב. אם יצאתי והשכלתי, והגעתי ליחידות ודיברתי עם המפקדים, ולמדתי ושיננתי ובאמת עשיתי את העבודה, אני לא צריך את דובר צה"ל שייתן לי את החומר לעשות כתבה. בואו ניתן דוגמאות קונקרטיות: מחר מגיע מטוס חדש, אני לא צריך את דובר צה"ל שיחבר לי עכשיו קצין כדי ללמד אותי על המטוס. אני אמור להגיע למטוס הזה כבר מוכן. כשאני פוגש את מפקד חיל האוויר אני אמור לדבר איתו על המטוס, כשאני פוגש את מפקד הטייסת אני אמור לדבר איתו על המטוס, כשאני פוגש את מפקד מערך ההגנה אני אמור לדבר על המשמעות של המטוס, כשאני פוגש את את מח"ט הצנחנים אני אמור לדבר איתו על מה זה אומר שיש לו מטוס כזה בשמיים".

כותרות בעיתונים מדווחות על הגעת מטוסי F-35 לישראל

כותרות בעיתונים מדווחות על הגעת הצפויה של מטוסי F-35 לישראל

אתה מזכיר את המטוס, וכשחיל האוויר קיבל את ה-35-F עשינו בדיקה של הכתבים שהגיעו לטקסס, לדווח על טקס ההשקה של המטוס. אתה היית אחד מהם, ותקן אותי אם אני טועה, האירוח והטיסה היו במימון של לוקהיד-מרטין, יצרנית המטוס. זה גם יכול להשפיע על התוצאה העיתונאית?

"במה זה יכול להשפיע?".

המטוס הזה שנוי במחלוקת, היו הרבה ביקורות על האיכות שלו וגם על הצורך בו. עיתונאי שמקבל טיסה ואירוח מהחברה שמייצרת אותו, יכול להיות שהוא ייטיב עם החברה בדיווח שלו?

"אני ממש לא מסכים איתך, ההפך. אני חושב שאתה כקורא, כצרכן תקשורת, רוצה שהכותב יביא לך את התמונה המלאה. אתה צריך לתבוע ממנו להגיע לכמה שיותר כדי להגיע לתמונה המלאה. הרי אם אני אשווה את הפרסומים שיצאו בעניין המטוס, בוא ננסה לחשוב רגע מי כתב את אותם פרסומים שליליים: אנשים שפגשו את מפקד חיל האוויר ודיברו איתו על המטוס? אנשים שפגשו את מפקד הטייסת שקיבל עליו את המשימה להקים את הטייסת? אנשים שפגשו את הטייסים ודיברו איתם על ההכשרה שלהם? אנשים שפגשו את הרמטכ"ל ודיברו איתו על העניין הזה? אנשים שפגשו את מי שמייצר את המטוס? אנשים שפגשו את הטכנאים, המהנדסים – הם אלה שכתבו על המטוס? לא.

"אתם קוראים את הביקורות שלנו על התנהלות צה"ל בפרשת בוכריס? אם זה לא לפגוע בפרה קדושה, אז מה כן?"

"אתה רוצה שאני אביא לך את התמונה המלאה והדרך היחידה שלי להביא לך את התמונה המלאה היא לצאת לשטח וללמוד את המטוס. אז אם זה כרוך בלנסוע לארצות-הברית ולראות את המפעל בעיניים, כדי לשבת מול המהנדס, המנכ"ל, המתכנן, כדי לראיין את טייס הניסוי של החברה ולשמוע ממנו, וזה לא לבוא ולשמוע אותו מה שהוא אומר ולכתוב בעיתון, אלא לשאול אותו את השאלות הקשות, שאלות קשות שעלו כאן בכל מיני מאמרים, והשאלות האלה נשאלו ואני חושב שהצלחנו להביא את התשובות בעניין הזה, וגם להעלות את הדילמה של המחלוקת סביב המטוס וגם לענות על השאלה 'האם באמת מדובר בבשורה הגדולה ביותר'.

"אז אני חושב שעשינו את העבודה נהדר. ואני דוחה מכל וכל את הביקורת הזו.  אני חושב שבסופו של דבר כל מי שרוצה להשכיל וללמוד צריך ללכת למקורות הבכירים ביותר כדי להשכיל וללמוד, ולא לשבת באינטרנט לעשות גוגל ולצטט מאמרים אינטרסנטיים של חברות מסחריות ולהגיד 'אני יודע'. ואם היום אתה תעלה אותי לשידור ותשאל אותי האם זה נכון הפרסום באתר mako שהמטוס הזה תקף בסוריה, אני יכול לומר לך ברמה המקצועית – בלי לשאול את דובר צה"ל ובלי לשאול אף טייס – זה לא נכון".

לסיום, איך אפשר להעביר ביקורת על פרה קדושה כמו צה"ל?

"אתם קוראים את הביקורות שלנו על התנהלות צה"ל בפרשת אזריה? אתם קוראים את הביקורות שלנו על התנהלות צה"ל בפרשת בוכריס? בגלל שעברתי לערוץ 20 רק לפני שבוע, אני מציע לך לעשות גוגל על שתי הפרשות האלה ב'מעריב' ולראות את הביקורת הכל-כך קשה שלנו ככתבים צבאיים. אם זה לא לפגוע בפרה קדושה, אז מה כן?".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.