ב-19 במרץ יתקים במכון ון ליר בירושלים כנס תחת הכותרת "עודף רגולציה
או חוסר ברגולציה?" ובו דיון על רגולציה של התקשורת והאינטרס הציבורי. אחת הדוברות תהיה ד"ר שרון ידין מרצה בכירה בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס וחוקרת במרכז חזן במכון ון ליר, שתציג את המחקר שערכה על הרגולציה על תקשורת בישראל והטיפול בערוץ 10.

לקראת הכנס התראיינה ד"ר ידין לתוכנית "קול העין". להלן גרסה ערוכה של הראיון שהעניקה לאורן פרסיקו וחן ליטבק.

"יש עדיין הרבה אנשים שמדברים על עודף רגולציה או מחסור ברגולציה בהקשר של ערוץ 10, אבל האמת היא שהשאלה היא איך עושים רגולציה חכמה ובזה עסק המחקר שלי על ערוץ 10, שמתפרסם עכשיו בספר חדש במכון ון-ליר", סיפרה ידין.

את כותבת במחקרייך שההקלות שניתנו לערוץ 10 לאורך הדרך לאו דווקא שירתו את האינטרס הציבורי, כפי שזה נתפס בזמנו. תוכלי להסביר מדוע?

"הרגולציה מנסה להגן על האינטרס הציבורי. אנחנו חושבים על הרגולטור כמשרת ציבור ונציג ציבור. הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו, שהיא הרגולטור של ערוץ 10, בין היתר צריכה להשיג את האינטרס הציבורי – לוודא שהוא מציג מהדורת חדשות רצינית שתיתן פייט טוב מול ערוץ 2, שתציג את מגוון האוכלוסיות שנמצאות במדינת ישראל וכן הלאה. הבעיה היא שלפעמים הרגולטור לא מצליח לעשות את עבודתו בצורה טובה. יש מצבים שנקראים רגולטור שבוי, שבהם, עקב היכרות ארוכת טווח ואיזושהי מחויבות לרעיון מסוים שנצמדים אליו מתחילת הדרך, הרגולטור מפתח יחסי קירבה מיוחדים עם המפוקח. במקרה שלנו – הרשות השנייה והזכיין ערוץ 10".

ד"ר שרון ידין (צילום: אסף בר-שי)

ד"ר שרון ידין (צילום: אסף בר-שי)

כלומר הרשות השנייה היתה שבויה של ערוץ 10?

"אנחנו יכולים לטעון, ואני בודקת את זה במחקרים שלי, האם הרשות השנייה היא רגולטור שבוי באינטרסים של ערוץ 10. במחקרים שלי אני בהחלט מגיעה למסקנה שיש פה חשד לאיזשהו שבי, שהוא שבי ידידותי. לא שבי מתוך כוונת זדון מיוחדת, שעליו דיברו בעבר בספרות בהרחבה, שבי שמטרתו למשל להשיג איזושהי משרה בגוף המפוקח, לאחר סיום התפקיד, שמאוד מקובל למשל בתעשיית הבנקאות. כאן אנחנו לא רואים את זה אלא איזשהו שבי בלתי מודע, שבו הרגולטורים של ערוץ 10 לאורך השנים מזדהים עם המצוקות הכלכליות של הזכיין, מצדיקים את העמדות שלו בפני ועדות פרלמנטריות, בפני הממשלה, ובעצם, למרות הפרות חזורות ונשנות של תנאי הזיכיון שניתן לערוץ 10 ולמרות שחוק הרשות השנייה לא מאפשר לרגולטור להאריך את הזיכיון שוב ושוב במצב של הפרות, עדיין הרשות השנייה באה לקראת הערוץ ומבקשת להושיע אותו פעם אחר פעם במטרה להגן עליו. רגולטור כמגן על מפוקח, לעתים במקום ההגנה על האינטרס הציבורי שיכול מאוד להיות שהיה מושג בצורה טובה יותר באמצעות סיום הזיכיון של זכיין ישראל 10 ויציאה למכרז חדש כדי למצוא, אולי, זכיין מוצלח יותר.

"רגולטור מקצועי ועצמאי, נטול הטיות ולא נוטה לשבי, היה בהחלט צריך לבחון את הדברים בצורה מקיפה ומקצועית. וזה מתחבר לנושא שנקרא תורת רגולציה. בישראל אין לנו תורת רגולציה בצורה מספיק מבוססת, ואנחנו רק עכשיו מתחילים לעשות צעדים ראשונים בתחום, דבר שכבר מאוד מקובל בארה"ב ובכל מדינות ה-OECD, ואנחנו מפתחים כלים כדי לעשות רגולציה מקצועית, כדי לפתח תורת רגולציה".

איך עושים את זה? איך מקפידים שהרגולטור לא יהפוך לשבוי?

"אפילו לא צריך חקיקה בהקשר הזה. מדובר על כלי מדיניות בסיסיים, עבודת מטה יעילה וסדורה. למשל מדברים על בדיקת עלות-תועלת של רגולציה. זה נקרא RIA – Regulatory Impact Assessment. כאשר אתה מתכנן רגולציה חדשה אתה קודם כל בודק האם התועלת שתופק ממנה עולה על העלות שנגזרת ממנה. זה איזשהו מכשיר שזכה להערכה בעולם שבאמצעותו אנחנו יכולים לבדוק את עצמנו האם הרגולציות שאנחנו מתכננים אכן יעילות. במקרה של ערוץ 10, אפשר היה לצפות מהרשות השנייה להפיק איזשהו דו"ח עלות תועלת כזה שבודק בכל נקודת מצב האם נכון עכשיו לצאת למכרז חדש. מה יהיו התועלות והעלויות של זה במקום להאריך פעם נוספת את הזיכיון של ערוץ 10. אגב, הוא הוארך שוב ושוב במשך עשור עד שקיבל רישיון קבוע בצורה שנחשבה בלתי סבירה גם על ידי מבקר המדינה ויועצים משפטיים בתוך הרשות השניה עצמה. המהלכים האלה היו מאוד בעייתיים".

אנחנו קוראים ב"דה מרקר" על תזכיר החוק להקמת גוף רגולציה יחיד לכלל השידורים בישראל, שיהיה בקשר הדוק לממשלה. מה דעתך על ההצעה?

"הנושא של הקמת רשות תקשורת חדשה מתגלגל למעלה מעשור. אני חושבת שחשוב להקים רשות תקשורת, אבל חשוב לשים לב מה יהיה האופי שלה, מה יהיו הסממנים המנהליים שלה. חשוב בעיניי שהיא תהייה כמה שיותר עצמאית וכמה שיותר מקצועית. חשוב מאוד לדעתי להימנע מפוליטיזציה בשוק התקשורת ולהקפיד על מודל עצמאי כמו שיש למשל ברשות ההגבלים או רשות ניירות ערך. כמובן שאף פעם אין ניתוק מוחלט מהדרג הפוליטי, אבל בשביל שהרגולטור יהיה עצמאי ומקצועי הוא צריך גם לאמץ את המודלים שקשורים לפיתוח תורת רגולציה, הוא צריך לפעול באמצעות הליכים ברורים ושקופים, לפעול מכוח חוק מפורט והוא צריך להשכיל את עצמו במדע הרגולציה".

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.