התוכנית ה-86 של "קול העין", הפעם בהגשת חן ליטבק ואורן פרסיקו, נפתחת בשיחה עם פאדי זע'אירי, עיתונאי העובד בערוץ "מוסאווא", המספר כי החליט להחרים את התקשורת הישראלית בשל יחס לא הוגן שספג ממנה. "אני מחרים כל תוכנית מוקלטת בערוץ ישראלי", אומר זע'אירי. "אני אשמח מאוד להופיע בתוכניות בשידור ישיר ואך ורק בשידור ישיר".

זע'אירי מספר כי התראיין לתוכנית "שי בשידור" של ערוץ 10, ומתוך כשעה וחצי של שיחה על נושאים מהותיים נותר רק קמצוץ שולי. "זה מאוד כאב לי", הוא אומר. "בקושי אנחנו נמצאים בתקשורת הישראלית, וגם כשיש לנו כבר את ההזדמנות עושים מה שבא להם ומציגים מה שבא להם ומבחינתי זה לא מקובל".

בעקבות "מדד הייצוג", מיזם של "העין השביעית" ועמותת סיכוי, שמודד את שיעור הייצוג של הדוברים והמרואיינים הערבים בתקשורת הזרם המרכזי בישראל, קובל זע'אירי הן על הייצוג השולי שניתן לחברה הערבית ("אני מתבייש במספרים", הוא אומר), והן על אופי האייטמים שבהם מופיעים ערבים בתקשורת העברית.  "בחברה הערבית יש הרבה רופאים ורופאות, יש הרבה שופטים ושופטות, מדענים ומדעניות, דוקטורים ופרופסורים. אנחנו לא רואים אותם בתקשורת. בקשר למגזר הערבי מדברים על עוני, על רצח נשים, על אבטלה, על פרימיטיביות. סליחה, אנחנו ב-2017, יש לנו עוד הרבה דברים לדבר עליהם".

ד"ר שרון ידין (צילום: אסף בר-שי)

בהמשך התוכנית עולה לשידור ד"ר שרון ידין, מרצה בכירה בבית הספר למשפטים במרכז האקדמי פרס וחוקרת במרכז חזן במכון ון ליר, כדי לספר על מחקר שתציג בכנס רגולציה שייערך במכון. ד"ר ידין בחנה את יחסי הרשות השנייה מול ערוץ 10 בשנים האחרונות והגיעה למסקנה כי במקרה הזה הרגולטור לא פעל באופן שדווקא מיטיב עם האינטרס הציבורי. לדבריה, הרשות השנייה היתה "רגולטור שבוי" של ערוץ 10.

"למרות הפרות חזורות ונשנות של תנאי הזיכיון שניתן לערוץ 10", אומרת ד"ר ידין, "ולמרות שחוק הרשות השנייה לא מאפשר לרגולטור להאריך את הזיכיון שוב ושוב במצב של הפרות, עדיין הרשות השנייה באה לקראת הערוץ ומבקשת להושיע אותו פעם אחר פעם במטרה להגן עליו. רגולטור כמגן על מפוקח, לעתים במקום ההגנה על האינטרס הציבורי שיכול מאוד להיות שהיה מושג בצורה טובה יותר באמצעות סיום הזיכיון של זכיין ישראל 10, ויציאה למכרז חדש כדי למצוא, אולי, זכיין מוצלח יותר".

בעקבות הפרסומים האחרונים על תזכיר החוק להקמת רגולטור יחיד לכלל השידורים בישראל, שיהיה בעל קשר הדוק לממשלה, קוראת ד"ר ידין לשמור על עצמאותו ומקצועיותו. "כמובן שאף פעם אין ניתוק מוחלט מהדרג הפוליטי", היא אומרת, "אבל בשביל שהרגולטור יהיה עצמאי ומקצועי הוא צריך גם לאמץ את המודלים שקשורים לפיתוח תורת רגולציה, הוא צריך לפעול באמצעות הליכים ברורים ושקופים, לפעול מכוח חוק מפורט והוא צריך להשכיל את עצמו במדע הרגולציה".

המרואיין השלישי בתוכנית הוא נועם אמיר, הכתב הצבאי של ערוץ 20, שחונך פינה חדשה בשם "אזור הנוחות". מדי שבוע נארח ב"קול העין" כתב תחום שיספר על מה שמצוי מחוץ לאזור הנוחות של תחום סיקורו. אמיר מספר על הקשיים בהתמודדות מול מערך הדוברות של צה"ל, ומול ארגון שהחברים בו מסתכנים במאסר אם ישוחחו עם עיתונאים בלי היתר.

"במקרה של כתבים צבאיים 99% מהמידע שאנחנו משתמשים בו ומפרסמים אותו הוא מידע שאנחנו מקבלים מדובר צה"ל. בין אם זה מידע קונקרטי ובין אם זה שיחות הרקע שאנחנו מקיימים על בסיס יומי"

"צריך להגיד את האמת", אומר אמיר, "במקרה של כתבים צבאיים 99% מהמידע שאנחנו משתמשים בו ומפרסמים אותו הוא מידע שאנחנו מקבלים מדובר צה"ל. בין אם זה מידע קונקרטי ובין אם זה שיחות הרקע שאנחנו מקיימים על בסיס יומי. [...] השליטה היא כמעט אבסולוטית של דובר צה"ל. היכולות להחליט, להכריע, לחלק את העוגה, זה מנדט ששמור רק לו. יש מקרים שבהם אני ככתב יכול לבקש משהו ספציפי, בחלק מהמקרים אני אקבל". בהמשך מוסיף אמיר כך: "אני אגלה לך סוד קטן, אני עובד בתקשורת כבר 17 שנה במגוון תפקידים ועבדתי מול הרבה מאוד דוברויות: גם בחלק המוניציפלי, משטרה, מד"א, כיבוי-אש, יחידות ארציות כאלו ואחרות. מול המון גופים. המקום הנוח ובוא נאמר הפורה ביותר זה דווקא דובר צה"ל".

כשהוא נשאל כיצד הוא יכול לדווח באופן הגון על רכישת מטוסי F-35 לצה"ל, כשהוא התארח בטקס ההשקה בטקסס על חשבון יצרנית המטוס, משיב אמיר כי "הדרך היחידה שלי להביא לך את התמונה המלאה היא לצאת לשטח וללמוד את המטוס. אז אם זה כרוך בלנסוע לארה"ב ולראות את המפעל בעיניים, כדי לשבת מול המהנדס, המנכ"ל, המתכנן, כדי לראיין את טייס הניסוי של החברה ולשמוע ממנו, וזה לא לבוא ולשמוע אותו מה שהוא אומר ולכתוב בעיתון, אלא לשאול אותו את השאלות הקשות, שאלות קשות שעלו כאן בכל מיני מאמרים, והשאלות האלה נשאלו ואני חושב שהצלחנו להביא את התשובות בעניין הזה, וגם להעלות את הדילמה של המחלוקת סביב המטוס וגם לענות על השאלה 'האם באמת מדובר בבשורה הגדולה ביותר'".

לסיום מספר עו"ד תומר נאור, מנהל מחלקת ליטיגציה בתנועה לאיכות השלטון, על העלייה במספר תביעות ההשתקה שמוגשות בישראל, ועל הצורך של המחוקקים והשופטים להכיר במושג ולרסן את התובעים. עו"ד נאור מונה את המאפיינים שמבדילים בין תביעת דיבה לתביעת השתקה: פער כוחות בין התובע לנתבע, סכום תביעה גדול מאוד, תביעה שנועדה להתיש ולהרתיע, וכזו שמוגשת פעמים רבות נגד עיתונאים עצמאיים.

לדבריו, התביעה שהוגשה לאחרונה נגד שרון שפורר על-ידי לשכת עורכי-הדין והעומד בראשה עו"ד אפי נוה, עונה למאפיינים של תביעת השתקה. עם זאת, לדבריו, התביעה שהוגשה על ידי חדשות 10 נגד אראל סג"ל אינה תביעת השתקה. "על פניו זה לא נשמע כמו תביעת השתקה קלאסית", אומר עו"ד נאור על התביעה נגד סג"ל. עם זאת, הוא מוסיף כי "יש משהו לא ראוי שגוף תקשורת תובע גופים אחרים, ואני לא נכנס עכשיו לרביב דרוקר ומה נאמר או לא נאמר, המעורבות של חדשות 10 היא קצת פסולה בעיניי. [...] אם ערוץ 10 במקרה הזה מגיש דיבה, אני רואה את זה בצורה מעט בעייתית. יש דרכים אחרות, ודאי לגוף תקשורת, להגן על שמו הטוב".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.