כתב הגנה בתביעת אפי נוה נגד שרון שפורר: התביעה – על דברים שכלל לא פורסמו

העיתונאית שרון שפורר, שנתבעת במיליון שקל על-ידי לשכת עורכי-הדין והעומד בראשה, עו"ד אפי נוה, טוענת כי התביעה נגדה חסרת בסיס ונועדה להשתיקה.

בתחילת השנה פרסמה שפורר כמה כתבות באתר "המקום הכי חם בגיהנום" שעסקו בלשכת עורכי-הדין בישראל ובהתנהלותו של העומד בראשה, עו"ד נוה. באחד הפרסומים עמדה שפורר על היחס השונה שקיבל ברק כהן מוועדת האתיקה של הלשכה בהשוואה ליחס שקיבל נוחי דנקנר. בכתבה נפרדת חשפה שפורר כי חברת הביטוח מנורה, לקוחה של עו"ד נוה, זכתה בחוזה של עשרות מיליוני שקלים לביטוח חברי הלשכה שבראשה הוא עומד.

בעקבות הפרסומים הללו הגישו נגד שפורר עו"ד נוה והלשכה תביעה בסך 969,738 שקל. באמצעות עורכי-הדין שמוליק קסוטו, דוד יצחק ורונן בוך ממשרד קסוטו נוף ושות', טענו נוה והלשכה כי שפורר כלל לא נהגה כעיתונאית אלא כ"תועמלנית", אשר פרסמה בכוונה תחילה מידע מכפיש ושקרי על הלשכה והעומד בראשה. בין היתר נטען נגד שפורר כי "הציפה את הלשכה בעשרות רבות של שאלות בנושאים שונים ורבים", במעין "מסע דיג" למציאת מידע שלילי על הנעשה בלשכה.

לטענת הלשכה ועו"ד נוה, למרות שהשתדלו לספק לשפורר את מלוא התשובות לבקשותיה (עד שהחליטו לנתק מגע כשהבינו לטענתם כי היא "מחפשת" אותם), פרסמה העיתונאית מידע כוזב ומכפיש. כך, לדוגמה, נטען כי שפורר כינתה את עו"ד נוה "רודן" ש"שולט" בוועדת האתיקה של הלשכה.

בכתב ההגנה שהגישה שפורר בשבוע שעבר באמצעות "המקום הכי חם בגיהנום" ועו"ד יהונתן קלינגר הוכחשו מכל וכל טענות התובעים. שפורר מבהירה כי הגנתה תתבסס על שתי טענות מרכזיות: כי פרסמה דברי אמת וכי עבודתה העיתונאית היתה אחראית, כפי שהגדיר בית-המשפט העליון "עיתונות אחראית" בפסק דין שניתן במקרה של סרן ר' נגד אילנה דיין.

כך, לדוגמה, טוענת שפורר כי בקשותיה הרבות לתגובות מצד לשכת עורכי-הדין מעידות לא על "מסע דיג" אלא על עבודה עיתונאית רצינית וראויה. "אף כשהבינה כי בקשותיה לתגובות לא רק שנופלות על אוזניים ערלות אלא מביאות להתראה בטרם נקיטה בהליכים משפטיים, המשיכה לבקש את ההתייחסות העניינית של התובעים, אך יוק", נטען בכתב ההגנה שלה.

לשכת עורכי-הדין ועו"ד נוה, נטען בכתב ההגנה, מייצרים מעין "איש קש", ממציאים טענות שכלל לא נטענו בכתבות, ואז תוקפים אותן בעוז. "גם לאחר קריאת כתב התביעה והטענות המובאות בו", נטען מטעם שפורר, "ברור כי התובעים אינם טוענים כי האמור בכתבותיה של הנתבעת אינו אמת, אלא התובעים נאלצו למתוח ולהוסיף פרשנות משלהם לדברי התובעת, ואז טוענים כי פרשנות זו כוזבת".

בין היתר טוענת שפורר כי התובעים "מעוניינים לשכתב את הכתבה [על הקשר בין יו"ר הלשכה לחברת הביטוח מנורה] כדי להציג את הנרטיב שלהם. הם טוענים שטענות שלהם לא קיבלו משקל מספיק בכתבה, וכי המסקנות שהוסקו מהעובדות אינן מתיישבות עם דעותיהם האישיות. ככאלה, הם מבקשים להחליף את עבודתה של הנתבעת".

שפורר מכחישה, לדוגמה, ש"פרסמה כי חברת הביטוח זכתה במכרז רק כיוון שהיא לקוחה של התובע" (ההדגשה במקור). לדבריה, "התובעים מעוותים את שפורסם בכתבה על מנת שיוכלו לטעון ללשון הרע. הנתבעת הציגה את העובדות, לפיהן התובע השתתף בדיונים הקשורים לבחירת חברת הביטוח מנורה על-ידי התובעת, אף אם לא הצביע, דבר שצוין על-ידי הנתבעת".

שפורר מכחישה עוד כי כינתה בכתבותיה את נוה "רודן", ומודיעה בכתב ההגנה שלה כי "תעמוד על כך שהתובעים יפרטו היכן פורסמו הדברים להם הם טוענים שפורסמו בכתבתה של הנתבעת".

בנוסף טוענת שפורר, בסעיף אחד מבין סעיפי כתב ההגנה, כי התביעה שהוגשה נגדה "מיועדת להשתיק אותה ואת הביקורת על התובעים, ולא באמת לפצות על נזקים מוכחשים מכל וכל". לדברי שפורר, "פערי הכוחות בין הצדדים, העובדה שהתובעים מיוצגים בייעוץ משפטי מהקופה הציבורית, היות התובעת רשות ממשלתית, כולם יחד מלמדים כי אין לתובעים מה להפסיד מהגשת תביעה זו. להבדיל, הנתבעת צריכה להתהלך עם חרב מעל צווארה עד לתום דיונים אלו".

71274-01-17