כ-100 עיתונאים פוטרו בחודשים האחרונים בכלל אמצעי התקשורת הארציים. יותר מ-450 עיתונאים יפוטרו, ככל הנראה, בחודשים הבאים: כ-300 ברשות השידור וכ-120 בעיתונים "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"מעריב". על-פי נתוני אגודת העיתונאים, בכלי התקשורת הארציים ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", רשות השידור, ערוץ 2 וערוץ 10) מועסקים כ-2,200 עיתונאים. גל הפיטורים הנוכחי, לפיכך, עתיד לצמצם את מספר העיתונאים הפועלים בכלי התקשורת הארציים בכ-25%. רוב אלו שזכו לשמור על מקום עבודתם ייאלצו להתמודד עם קיצוצים ניכרים בשכרם. גם ה"טאלנטים" וה"כוכבים" לא יחמקו מהגזירות.

המשבר הכלכלי העולמי נחת על התקשורת הישראלית כשהיא מתמודדת עם מציאות לא פשוטה בלאו הכי: העיתונות המודפסת שרויה במשבר כלכלי עמוק זה כמה שנים; כמה מערוצי הטלוויזיה המסחריים סובלים מהפסדים כבדים עקב סטגנציה בשוק הפרסום; רשות השידור על סף התמוטטות כלכלית, ורוב כלי התקשורת האינטרנטיים טרם גיבשו מודל עסקי יציב ורווחי.

כבר מראשית אוקטובר אשתקד, כשהתברר כי המשק עומד בפני משבר כלכלי חמור, החלו הנהלות כלי התקשורת, כמעט ללא יוצאת מהכלל, להכין תוכניות קיצוצים. כמה מכלי התקשורת הוציאו לפועל תוכניות דומות כמה פעמים בשנים האחרונות, והם פועלים כבר כעת במתכונת מצומצמת ביחס למה שהיה נהוג בשנים שלפני כן.

בעוד שהתקשורת מדווחת (אמנם לא באופן עקבי) על פיטורים בכלל ענפי המשק בשל המשבר הכלכלי, הרי שגל הפיטורים בתקשורת עצמה כמעט שאינו זוכה לסיקור, למעט ידיעות אחדות ולא תמיד מדויקות במדורי חדשות התקשורת באינטרנט, המתמקדות בדרך כלל במספר מצומצם של עיתונאים בעלי שם שאתרע מזלם להיות מפוטרים או מקוצצי משכורת.

בדיקת "העין השביעית" מעלה כי גל הפיטורים נרחב ממה שפורסם עד כה, וכי במרבית המערכות שוררים בתחום זה בלבול, מבוכה וחוסר ודאות. תופעות שהיו בעבר נקודתיות, למשל עיתונאי המגלה שפוטר רק כשעיתונאים המסקרים את תחום התקשורת מתקשרים אליו כדי לקבל את תגובתו, הן עתה שכיחות. ההנהלות, במקרים רבים, אינן משתפות פעולה או חולקות מידע על תוכניותיהן עם העובדים או נציגיהם. ברוב כלי התקשורת נציגויות כאלה כלל אינן קיימות. עם זאת, יש לציין כי בכמה ממערכות העיתונים, כמו ב "מעריב" וב"גלובס", הודיעו לעובדים בצורה מסודרת על מהלך הפיטורים והקיצוצים, גם אם לא התייעצו עימם על כך.

אל הנתונים שהוזכרו לעיל צריך להוסיף את המפוטרים ברשתות המקומונים, אתרי האינטרנט (למעט Ynet ומקו, שהם חלק מ"ידיעות אחרונות" וערוץ 2), רשתות המגזינים ומפוטרים שאינם עיתונאים: עובדי ייצור, הפצה, הנהלה, שיווק, מכירות, ארכיון וכיוצא באלה.

"הנהלות עיתונים מפטרות עיתונאים, או כל מי שקשור למערכת העיתונאית, בלי לתת מספרים או שמות של מפוטרים", אומר יוסי בר-מוחא, מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב וממלא-מקום יו"ר האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל. "כמה מהמפוטרים מבקשים לא לפרסם שהם פוטרו, כי הם רוצים לחפש עבודה לא כמפוטרים אלא כמי שהתפטר מהעיתון", הוא מוסיף. "הדבר החמור ביותר הוא שהמו"לים מפטרים בעיקר עיתונאים ששכרם גבוה, ואז מביאים במקומם עובדים בשכר נמוך יותר או כתבים ועורכים צעירים שמוכנים לעבוד בכל מחיר. זו תופעה שפוגעת מאוד במעמד העיתונאי ומחסלת את שכבת העיתונאים בעלי הניסיון והמעמד".

צלמי עיתונות מתעדים אימון צבאי בגולן (צילום: פלאש 90)

צלמי עיתונות מתעדים אימון צבאי בגולן (צילום: פלאש 90)

הנתונים שנביא על מה שמסתמן כאחד מגלי הפיטורים החמורים ביותר בתולדות התקשורת הישראלית הם משוערים, ומסתמכים על נתונים שקיבלנו מוועדי עובדים, עורכים וכתבים בכלי התקשורת. הבדיקה כללה את קבוצות התקשורת "ידיעות אחרונות" כולל "כלכליסט" ואתר Ynet; "מעריב", כולל אתר האינטרנט nrg, שממילא צומצם עד למינימום ולמעשה כמעט שלא פועלים במסגרתו כתבים עצמאיים, אלא כתבי העיתון המודפס; "הארץ", כולל "דה-מרקר" ואתרי האינטרנט; העיתון ואתר האינטרנט "גלובס"; רשות השידור, הכוללת את קול-ישראל ואת הערוץ הראשון; וערוץ 2, כולל האתר מקו של הזכיינית קשת; וערוץ 10.

בהמשך תובא סקירה של המצב התעסוקתי בכל אחד מכלי התקשורת המרכזיים. מהו היחס בין מספר המפוטרים לכלל המועסקים בכל אחד מכלי התקשורת? גם על שאלה זו קשה לענות במדויק. גופי התקשורת אינם מוכנים למסור כמה עיתונאים הם מעסיקים, ולא רק ל"העין השביעית". "אנחנו לא יודעים כמה אנשים יש בכל אמצעי תקשורת", אומר יוסי בר-מוחא. "ביקשנו ממערכות העיתונים לא פעם מספרים, והם מסרבים". לטענת בר-מוחא, הסירוב נובע מחשש של המערכות כי המידע יעזור לאגודה לגייס עיתונאים לשורותיה. "אפילו חברי ועד שפנינו אליהם", מוסיף בר-מוחא, "לא יודעים מספרים מדויקים, כי ההנהלות לא אומרות להם".

מי ומי בהולכים

"גלובס". מבין העיתונים, העיתון שפיטר את מספר העיתונאים הגדול ביותר בהשוואה לגודלו הוא "גלובס", שהודיע על פיטורים של כ-40 איש. זאת, אף שהעיתון דיווח על עלייה במספר המנויים. בתגובה לפניית "העין השביעית" בנובמבר אשתקד אמר מנכ"ל העיתון, איתן מדמון, כי "המאזן הכולל הוא קיטון משמעותי בהכנסות" עקב ירידה בהכנסות מפרסום.

כמה שבועות אחרי גל הפיטורים שלח מדמון הודעה בדואר האלקטרוני לכלל העובדים, ובה הכריז כי צפויים גם קיצוצים בשכר. ואכן, החל מחודש ינואר החל "גלובס" בהליך של קיצוץ רוחבי במשכורות כל העובדים ששכרם מעל 7,000 שקל לחודש, בהיקף של 5%–10%.

"הארץ". בעיתון "הארץ" עתידים להיות מפוטרים עד סוף תהליך הקיצוץ הנוכחי כ-30 עיתונאים. "לא מדובר רק בבעלי שכר גבוה, אלא גם בעיתונאים חדשים יחסית בעלי שכר נמוך. אפשר להגיד שפוטרו מכל הסוגים", אומר מקור ב"הארץ". מלבד הפיטורים מתוכננים ב"הארץ" גם קיצוצי שכר. במהלך יוצא דופן בנוף התקשורת הישראלית, מתכוון הוועד הטרי של העיתון להיאבק בפיטורים, ואף הכריז לאחרונה על כוונתו לפתוח בשביתה. הרקע המיידי לסכסוך העבודה היה הצהרתו של מנכ"ל העיתון, רמי גז, שממנה השתמע כי העיתון דווקא מצליח מבחינה עסקית – זאת על רקע הכרזות ההנהלה כי הקיצוצים הכרחיים כדי להתמודד עם מצבו הכלכלי הקשה של העיתון.

(צילום: פלאש 90)

(צילום: פלאש 90)

"ידיעות אחרונות". ב"ידיעות אחרונות" פוטרו מתחילתו של המשבר כ-20 עיתונאים: גרפיקאים, עורכים, כתבים ורכז כתבים. "המומחיות של 'ידיעות אחרונות' היא לפטר בשקט", אומר מקור בכיר בעיתון. "אף אחד לא יודע על גיוסי עובדים או פיטורים אלא אם ההנהלה רוצה להפנות לכך תשומת לב". עם זאת, לטענת אותו מקור, מהלכי פיטורים מסוימים מוחצנים בכוונה כדי להפגין את המוכנות וההיערכות של העיתון להתמודדות עם המשבר הכלכלי. מאחר ש"ידיעות אחרונות" הוא ככל הנראה גוף התקשורת העיתונאי היחיד ששומר על רווחיות, הרי שהפיטורים על רקע "המשבר הכלכלי" מדיפים ניחוח ציני ומעוררים את התהייה אם בעלי העיתון אינם מנצלים את המשבר כדי "להיפטר" מעובדים שאינם רצויים בעיניהם מסיבות שונות ומשונות.

"ידיעות אחרונות" הוא אחד מכלי התקשורת שבו יש עדיין ריכוז גדול יחסית של עיתונאים החתומים על חוזה קיבוצי. לפני כעשור עמד מספרם על כ-250 עיתונאים; כיום הוא כ-50. ועד "ידיעות אחרונות" מאגד בתוכו את העיתונאים האלה, שרובם מבוגרים ואינם נוטלים חלק פעיל בעבודה המערכתית השוטפת. "אנחנו נילחם בשבילם עד הסוף, כי זה לא אנשים שבגילם יכולים למצוא בקלות עבודה במקום אחר", אומרת חברה בוועד. "יש הרבה מאוד דוגמאות של עיתונאים מבוגרים יחסית שפוטרו ומאז הם מסתובבים ללא עבודה, ולכן אנחנו מאוד מאוחדים ומאוגדים". בד בבד עם ההצהרות הלוחמניות, אמרה הנציגה כי עד כה לא פוטר אף עיתונאי ב"ידיעות אחרונות". לדבריה, גם עיתונאים שקיבלו הודעות פיטורים עדיין מועסקים בעקבות משא-ומתן בינם ובין ההנהלה, תוך תמיכת הוועד, על גובה פיצויי הפיטורים. המידע נבדק והתברר כלא נכון, מה שמעלה ספק לגבי רצינותו של הוועד וכוחו לעמוד מול הנהלת העיתון.

"כלכליסט". ב"כלכליסט", העיתון הכלכלי החדש מבית "ידיעות אחרונות", פוטרו כעשרה עיתונאים וכן קוצץ שכרם של פרילנסרים המקבלים תגמול לפי תפוקה.

Ynet. באתר Ynet לא פוטרו בינתיים עובדים, "אבל אנחנו יודעים שיש כוונה לעשות קיצוצים וכנראה גם פיטורים", אומר מקור באתר. יש לציין כי סקר חברות הפרסום העלה כי בעקבות המלחמה, חלה עלייה דרמטית במספר הכניסות לאתר, שמגיע בשיא ללמעלה ממיליון ו-300 אלף כניסות ביום. לפי הסקר, גם ההכנסות מפרסומות באתר עלו בצורה משמעותית בחודשים האחרונים. באתר mynet, אתר החדשות המקומיות החדש מבית Ynet, פוטרו שישה עורכים, שהם כמחצית מכוח האדם במערכת האתר.

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, בטקס חנוכת אולפן חדש. נובמבר 2007 (צילום: מיכל פתאל)

מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2, אבי וייס, בטקס חנוכת אולפן חדש. נובמבר 2007 (צילום: מיכל פתאל)

"מעריב". בעיתון "מעריב", שעבר כמה גלי פיטורים בשנים האחרונות, אין הפעם, ככל הנראה, כוונה לפטר עוד עיתונאים. "מעריב" שרוי במצב כלכלי קשה בלאו הכי, והבעלים, עופר נמרודי, מנסה למכור את העיתון ואף ניהל מגעים מתקדמים, שכולם כשלו, עם כמה בעלי הון. במידה רבה, חרב הפיטורים מונפת ממילא מעל ראשי העובדים, אם העיתון אכן יימכר או ייסגר. בחודש שעבר העבירה ההנהלה מכתב לעובדים עם דרישה לקצץ בשכרם על-פי דירוג דרגות השכר; משכורות נמוכות יקוצצו ב-5% ומשכורות גבוהות יקוצצו באופן מדורג עד ל-20%. מהלך הקיצוץ אמור היה להיות חריף עוד יותר, ומותן בלחץ העורכים הראשיים. גם כך ייתכן כי בסיומו של מהלך זה יהיו גם עובדים שיסרבו להוריד משכרם או שיעדיפו לעזוב ולנסות את מזלם במקום אחר. למעשה, מקרים כאלה מתרחשים בעיתון כבר עכשיו.

ערוץ 2. בחברת החדשות של ערוץ 2 לא ידוע על עיתונאים שפוטרו, אלא על קיצוצים מתוכננים בשכר. זאת, למעט 20 עובדים שפוטרו מאתר מקו של הזכיינית קשת. זו האחרונה הודיעה בימים האחרונים כי יש בכוונתה לקצץ עוד 10% מתקציב 2009, קיצוץ שיתווסף לזה של 15% שיושם קודם לכן. "אנחנו עוד לא יודעים על עיתונאים מפוטרים, אבל ברור לנו כמו שברור לכולם שזה יגיע גם אלינו", אומר מקור בחברת החדשות של ערוץ 2.

מתכוננים לשידור מהדורה באולפן "מבט" (צילום: אנה קפלן)

מתכוננים לשידור מהדורה באולפן "מבט" (צילום: אנה קפלן)

ערוץ 10. גם בחברת החדשות של ערוץ 10 הוחלט על קיצוצים בשכר בעלי המשכורות הגבוהות. ההחלטה נעשתה בשיתוף עם העובדים, שנאמר להם שכך יימנעו פיטורים. ירון לונדון ומוטי קירשנבאום, שהתנגדו לקיצוץ, התפשרו (לאחר סכסוך עבודה קצר) על קיצוץ מתון יותר. משכורות של עד 10,000 שקל לא קוצצו, משכורות שבין 10,000 ל-20 אלף שקל קוצצו ב-5%, משכורות שנעות בין 20 אלף שקל ל-30 אלף שקל קוצצו ב-8% ומשכורות של מעל 30 אלף שקל קוצצו ב-12%.

בערוץ 10, בדיוק כמו בערוץ 2, העיתונאים אינם משלים עצמם. "ברור לנו היום שהקיצוצים הם רק בשלב הראשוני שלהם ויגיעו גם פיטורים. זה לא סוד שערוץ 10 נמצא בקשיים כלכליים, ככה שזה רק עניין של זמן", אומר מקור בערוץ. כמו ב"מעריב", חרב הפיטורים מונפת ממילא מעל ראשיהם של עובדי חברת החדשות של ערוץ 10. עם היוודע דבר המגעים למיזוג בין ערוץ 10 לזכיינית ערוץ 2 רשת, הודיע מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, כי אחת מתוצאות המיזוג תהיה סגירתה המוחלטת של חברת החדשות של הערוץ.

רשות השידור. ברשות השידור, הכוללת את ערוץ 1 וקול-ישראל, עתידים להיות מפוטרים השנה 300 עיתונאים, על-פי תוכנית הרפורמה ברשות. המספר עלול להגיע גם עד ל-350 עיתונאים. עדיין לא ברור אם המהלך ייצא לפועל, עקב התנגדויות של ועדי העובדים שבתוך הרשות. ייתכן גם שחלק ממהלך הפיטורים יומר בפרוצדורה של פרישה מרצון.

"ישראל היום". החינמון "ישראל היום" הוא כלי התקשורת היחיד שמגייס עיתונאים לקראת יציאת המוסף החדש שלו לסוף השבוע ועיבוי מערכת החדשות הקיימת. למרות הפגיעה הקשה בעסקי ההימורים שלו, שלדון אדלסון לא פוגע, ככל הנראה, בהקצבה שלו לעיתון שבבעלותו הבלעדית.

סוף דבר?

כאמור, גל הפיטורים הגדול והצמצום הדרסטי של כ-25% בכוח האדם העיתונאי במערכות כלי התקשורת אינם הפגיעות היחידות בעיתונאים. גם אלה שישמרו על מקום עבודתם ייאלצו לספוג גלי קיצוצים חסרי תקדים בשכרם בכל כלי התקשורת, כמעט ללא יוצא מהכלל. מעבר לפגיעה ברמת השכר, ייפגעו גם תנאי העבודה: כמה מהעיתונאים ייאלצו לעבוד שעות רבות יותר ולספק תפוקה גדולה יותר ולמלא בכך את החסר שנוצר בעקבות פיטורי עמיתיהם או החלפתם בכוח עבודה זול יותר ומנוסה פחות; זאת, תמורת אותו השכר או שכר נמוך יותר. במציאות שנוצרה כלל לא ברור איזו אפשרות עדיפה מבחינה תעסוקתית: להיות מפוטר ולנסות לעבור הסבה מקצועית, או להישאר במערכת ולהידרס תחת שכר מקוצץ ועומס עבודה מוגבר.

הנפגעים העקיפים מגל הפיטורים והקיצוצים חסר התקדים בעיתונות העברית הם האזרחים. קוראי, צופי ומאזיני התקשורת הישראלית ייאלצו להסתפק מעכשיו במוצר שיוכן בתנאים לא נוחים, על-ידי כוח אדם מועט ובחלקו חסר ניסיון, כזה שהעיתונות היא בשבילו תחנת מעבר ולא מקום עבודה ופרנסה בטוח ויציב. המשבר הכלכלי הנוכחי והאופן שבו ארגוני התקשורת מתמודדים עימו עלולים להחריף את המגמה, ההופכת ממילא את העיתונות ממקצוע לחלטורה. עם שוך הסערה, כלל לא בטוח שיהיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור בקלות.