עובדי "ידיעות אחרונות" שוברים שתיקה

הרשימות הלבנות והשחורות של "ידיעות אחרונות" – גופים ואישים הזוכים באופן קבוע ליחס מיטיב או עוין מכלי התקשורת של הקבוצה – הן אובייקט בתנועה. מי שמככב בהן היום עשוי להיפלט מהן מחר, ולהתחלף בגורמים חדשים. גוף אחד שבכיריו הם כבר דיירים של קבע ברשימה הלבנה, החיובית, הוא בנק הפועלים – מהגופים החזקים ועתירי המשאבים במשק הישראלי.

מזה שנים, לאורך שבועות וחודשים רצופים, נוהג הבנק בשליטת שרי אריסון לרכוש כתבות מערכתיות במוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". קוראי העיתון (ואתר ynet) נתקלים בתכנים הממומנים האלה במסגרת "שיתופי פעולה" דוגמת "משפחה בצמיחה" או "תחרות העסקים הקטנים", המלווים לא פעם בטורים חגיגיים מאת מנהלים בכירים בבנק, ובראשם המנכ"לים.

במקביל לשיתוף הפעולה המתמשך של "ידיעות אחרונות" עם בנק הפועלים, שאותו קשה לפספס, הבנק של אריסון מתחזק גם יחסים מיוחדים עם היומון הכלכלי של מוזס, "כלכליסט". בהשוואה ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet, המספקים תדיר עיתונות מוּטה ואינטרסנטית, "כלכליסט" זוכה לחופש מערכתי יחסי וגם טרם נכבש על-ידי עסקאות תוכן שיווקי. ואולם, עיתונאים המכירים את העיתון הכלכלי מבפנים מעידים בשיחות עם "העין השביעית" כי כשזה נוגע לבנק הפועלים – הסיקור זהיר במיוחד, ולא פעם משרת את בכירי הבנק.

חלק מעובדי בנק הפועלים שהביעו את דעתם במגוון תחומים כלכליים עבור גולשי אתר "כלכליסט" (צילומי מסך מאתר "כלכליסט")

חלק מעובדי בנק הפועלים שהביעו את דעתם במגוון תחומים כלכליים עבור גולשי אתר "כלכליסט" (צילומי מסך מאתר "כלכליסט")

בנק הפועלים הוא לא רק אחד מרוכשי המודעות הבולטים בענף הפיננסים. בשנים האחרונות הבנק רכש תוכן באתר "כלכליסט" והיה אחד מנותני החסות הראשיים של כמה וכמה כנסים שקיים העיתון – למשל "ועידת התחזיות", כנס הנדל"ן של "כלכליסט" ו"הוועידה המוטסת", שהתקיימה בשנה שעברה בסן-פרנסיסקו. בתמורה למימון מוזמנים נציגי הבנק לדבר בכנסים – ודבריהם מסוקרים ב"כלכליסט" בהבלטה. נוסף לכך, הבנק מציע ללקוחותיו החזר כספי בסך 5% ברכישת מינוי לעיתון הכלכלי.

סקירות השוואתיות שפורסמו בשנים האחרונות באתר "העין השביעית" העלו כי בכמה מקרים שבהם בכירי בנק הפועלים נקלעו לפרשות שהציגו אותם באור שלילי, מערכת "כלכליסט" העניקה להם סיקור מיטיב, לעיתים המיטיב ביותר בהשוואה למתחרים. כך קרה למשל בחודשים הראשונים של 2009 – קרוב לשנה לאחר השקת העיתון – כשיו"ר הבנק דני דנקנר הודח בהוראת בנק ישראל.

"כלכליסט", בניגוד ל"דה-מרקר" ואף יותר מאשר "גלובס", התייצב לצדו של דנקנר: כשאצל המתחרים הובלטה הביקורת של בנק ישראל והעפילה לכותרת הראשית, ב"כלכליסט" הקדישו את הכותרת הראשית לנושא אחר – והכותרת שעסקה בדנקנר הוקדשה למתיחת ביקורת על רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים דאז, שהוביל את הליך ההדחה יחד עם הנגיד סטנלי פישר.

יואל אסתרון (צילום: "העין השביעית")

יואל אסתרון (צילום: "העין השביעית")

בכירי העיתון – המו"ל יואל אסתרון, העורכת הראשית גלית חמי, סגנה דאז עידן גרינבאום ואחרים – התגייסו באופן אישי להגנתו של יו"ר בנק הפועלים, באמצעות מאמרי דעה שמתחו ביקורת על המהלך של בנק ישראל. אסתרון טען במאמרו כי מדובר ב"הדחה מכוערת ולא מנומקת" ש"עלולה להותיר כתם במוניטין של הנגיד"; טורה של חמי נשא את הכותרת "חזקיהו, קצת הגזמת". מאוחר יותר הועמד דנקנר לדין, הורשע בביצוע שורה של עבירות שחיתות בכמה פרשות, ונשלח למאסר.

עיתונאי שעבד ב"כלכליסט" בתקופת הסתבכותו המתוקשרת של דנקנר, כשעוד היה בחזקת חשוד ואחר-כך נאשם, מספר כי רוח המפקד בדסק האינטרנט של העיתון היתה להצניע ולעכב פרסומים לא נוחים לדנקנר. "אתה מצפה שדיווחים על דני דנקנר – לפעמים גם נוחי דנקנר – יתפסו כותרת ראשית באתר, כמו שעשו באתרים אחרים – ואז אומרים לעורכים בדסק 'תחכו עם זה' עד שיתקבל אישור להעלות את הידיעה", אומר העיתונאי.

"גם אחרי שמפרסמים", הוא מוסיף, "אני זוכר ספציפית הוראה למקם דיווח כזה ב'סטריפ ראשון' – כלומר מתחת לכותרת הראשית, ומשם זה ייעלם די מהר לאחד המדורים – שאליהם כמעט אף אחד לא נכנס. בזמן שבאתרים אחרים הסיפור על דנקנר מופיע בכותרת הראשית, אצלנו היתה איזו כותרת על נתונים פיננסיים של בנק אחר או משהו מגוחך כזה, שלא באמת מעניין אף אחד".

עם יציאתו של "כלכליסט" לאור, בתחילת 2008, הוא נהנה מרכישת פרסום נכבדת מטעם בנק הפועלים, בעיקר על חשבון המתחרה "דה-מרקר". ב-2010, כשדנקנר כבר היה בגדר חשוד במרמה והפרת אמונים, הסיקור ב"כלכליסט" היה נוח יחסית לסיקור ב"דה-מרקר", ודאג לנקות מחשד את ההנהלה שהחליפה אותו בבנק.

בהמשך אותה שנה, כשכל המתחרים סיפקו מידע נוסף על הפרשה, ב"כלכליסט" העדיפו לדווח במדור הרכילות על הולדת בתו של דנקנר. כשלעיתון היתה ידיעה בלעדית שלפיה כל חברי דירקטוריון הבנק ייקראו לחקירה, לא היה לכך זכר בעמוד השער.

יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר באולם בית המשפט העליון בדיון על הערעור שהגיש על הרשעתו השנייה בפלילים, 1.1.2.14 (צילום: אוליביה פיטוסי)

יו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר באולם בית המשפט העליון בדיון על הערעור שהגיש על הרשעתו השנייה בפלילים, 1.1.2.14 (צילום: אוליביה פיטוסי)

ב-2011, כשכל המתחרים דיווחו בשעריהם על החקירה בדבר ההלוואה שנתן הבנק לדנקנר, שער "כלכליסט" נותר נטול כותרת על דנקנר. כשהחל משפטו של דנקנר, בשנת 2013, הדיווח על כך פורסם בצנעה, בעמוד 30, מתחת לידיעה על כנס. בשנת 2014, כשדנקנר הורשע במתן שוחד והלבנת הון במסגרת פרשת הולילנד, כשכל המתחרים הבליטו את המידע על כך בכותרות הראשיות, ב"כלכליסט" הסתפקו במשבצת קטנה בעמוד השער, שלא כללה אפילו את שמו של דנקנר, ובידיעה בעמוד 10.

בהמשך אותה שנה, כשנגזר דינו של דנקנר, לא הופיע תצלומו בעמוד השער. המשפט הקשה שנכלל בגזר הדין ("פעל מתוך מניע אחד ויחיד – בצע כסף"), לא התפרסם כלל בדיווח של "כלכליסט". כעבור שבועות אחדים, כשהופחת אחד מעונשיו של דנקנר, אתר "כלכליסט" היה היחיד מבין שלושת האתרים הכלכליים המובילים שדיווח על כך בכותרת הראשית.

מסקירה השוואתית שפורסמה באתר "העין השביעית" עלה כי אתר "כלכליסט" דיווח על קיומה של פרשת ציון קינן בהצנעה ובאיחור ניכר ביחס לאתרים המתחרים "גלובס" ו"דה-מרקר"

דני דנקנר לא היה הבנקאי הבכיר היחיד שהסתבך ונאלץ לעזוב את בנק הפועלים. בשנה שעברה נחשף כי עובדת לשעבר בבנק האשימה את המנכ"ל הקודם, ציון קינן, בביצוע עבירות מין – וכי בבנק ערכו בירור פנימי שבסופו שולמו לה מיליוני שקלים בלי לקבוע שיש ממש בטענותיה כלפי קינן, והסתירו מבנק ישראל את הבדיקה ותוצאותיה. מסקירה השוואתית שפורסמה אז באתר "העין השביעית" עלה כי אתר "כלכליסט" דיווח על קיומה של הפרשה בהצנעה ובאיחור ניכר ביחס לאתרים המתחרים "גלובס" ו"דה-מרקר" – דפוס פעולה המזכיר את תיאורו של העיתונאי המצוטט לעיל.

הדפוס הזה חזר על עצמו כמה שבועות לאחר מכן, כשבכותרת הראשית של "גלובס" דווח שיו"ר בנק הפועלים דאז, יאיר סרוסי, מתכוון להודיע על התפטרותו על רקע תקרית הטיוח והביקורת של בנק ישראל. זמן קצר לאחר מכן עלה דיווח בעניין בכותרת הראשית של "דה-מרקר", אך ב"כלכליסט" עברה כשעה עד פרסום הידיעה. כשלבסוף פורסמה ב"כלכליסט" ידיעה על פרישתו הצפויה של יו"ר הבנק, היא לא שובצה בכותרת הראשית, וזכתה לכותרת הרכה "בנק ישראל על הפרסומים בעניין פרישתו של יו"ר הפועלים סרוסי: הבדיקה טרם הסתיימה". למחרת, במהדורה המודפסת, לא הופיעה הפניה בנושא בעמוד השער.

מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בדרכו לדיון בבית-משפט השלום בתל-אביב, 23.6.15 (צילום: פלאש 90)

מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בדרכו לדיון בבית-משפט השלום בתל-אביב, 23.6.15 (צילום: פלאש 90)

בדיקה מקיפה של גוף מקצועי שבחן בין היתר את התדמית התקשורתית של מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ציון קינן בעיתונות הכלכלית בישראל בשנים 2013–2015, העלתה ש-44% מהידיעות עליו ב"כלכליסט" היו חיוביות, לעומת 30% שהיו נייטרליות ורק 26% שליליות. בסוגיות של מתן אשראי העניק "כלכליסט" יחס טוב עוד יותר לקינן: 48% מהאייטמים בנושא זה היו חיוביים, ורק 24% היו שליליים, יחס המיטיב עם קינן יותר משני העיתונים המתחרים.

"הייתי מעורב במקרים רבים שבהם היה אִתרוג לבנק הפועלים. מתייחסים אליהם בכפפות של משי. לא שלא נוגעים בכלל – ברור, כשאין ברירה אז אין ברירה – אבל מעדיפים שבמקרים שבהם לא צריך, לא לגעת בהם. בוודאי שלא מעודדים לתחקר אותם. הרגישות היא בעיקר בנוגע לבכירים"

שני עיתונאים לשעבר ב"כלכליסט" אומרים כי לכתבי הבנקים היה חופש פעולה, ואחד מהם מציין כי ההתערבויות נעשו בדרגי העריכה. עיתונאי אחר ב"כלכליסט" ששוחח עם "העין השביעית" אומר כי היחס המיוחד לבנק הפועלים ובכיריו הוא תופעה ידועה במערכת. "הייתי מעורב במקרים רבים שבהם היה אִתרוג לבנק הפועלים", הוא אומר. "מתייחסים אליהם בכפפות של משי. לא שלא נוגעים בכלל – ברור, כשאין ברירה אז אין ברירה – אבל מעדיפים שבמקרים שבהם לא צריך, לא לגעת בהם. בוודאי שלא מעודדים לתחקר אותם. הרגישות היא בעיקר בנוגע לבכירים".

עיתונאים נוספים ששוחחו עם "העין השביעית" אישרו גם הם שבנק הפועלים זוכה ליחס מיוחד מהמערכת. אחד מהם, עורך לשעבר ב"כלכליסט" שכמו עמיתיו לא הסכים להתראיין בשמו, מספר על רגע שבו התוודע לתופעה: "באחת המשמרות, כשערכתי ידיעה על בנק הפועלים, התייעצתי על משהו עם העורך שמעלי, והוא אמר לי שידוע שידיעות מסוימות על בנק הפועלים צריכות לעבור אישור אצל אסתרון, שקורא אותן בשבע עיניים. הוא אמר לי, אולי בהגזמה: 'מה, אתה לא יודע? יואל עובר עכשיו על הידיעה'".

"כלכליסט": "שקרים, המצאות ועיוותים"

מה יש ליואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט", לומר על טענותיהם של העיתונאים שעובדים ועבדו תחתיו? מה דעתו על ניתוח דיווחי "כלכליסט" על בנק הפועלים? כשפנינו אליו כדי להציע לו להתראיין לכתבה, ניתק אסתרון את השיחה ולא השיב לפניות נוספות שבהן הוצע לו להציג את עמדתו.

אסתרון, גלית חמי ו"כלכליסט" נמנעו מלהתייחס לרשימה של טענות שנשלחו אליהם לפני פרסום הכתבה. במקום זה מסרו הכחשה כללית, המובאת כאן כלשונה למעט ההשמצות היותר חמורות שכללה: "הכתבה נפוחה מרוב שקרים, המצאות ועיוותים מגוחכים שאין להם כל אחיזה במציאות. מאות אלפי הקוראים של 'כלכליסט' נותנים בנו אמון כל יום לאורך תשע השנים שבהן הפכנו לעיתון הכלכלי הגדול והמוביל בישראל. הקוראים יודעים להבחין בין העיתונות הרצינית, האמינה וההוגנת שלנו לבין המאמצים האיזוטריים להכפיש אותנו".

* * *

המשא-ומתן בין בנימין נתניהו לארנון (נוני) מוזס חשף לעין הציבורית את "שיטת 'ידיעות אחרונות'" – השימוש בכלי התקשורת של הקבוצה לשם קידום האינטרסים העסקיים של מוזס, בעל השליטה. במדור זה נביא עדויות חדשות וישנות מתוך המערכות השונות של כלי התקשורת בקבוצת "ידיעות אחרונות", על האופן שבו יושמה השיטה המושחתת.

עובדים ועובדים לשעבר המעוניינים לחלוק את סיפוריהם מוזמנים לפנות אלינו באימייל contact@the7eye.org.il