בשבועות האחרונים פירקנו כאן, שלב אחרי שלב, במסגרת פרויקט "אמת בפרסום" של "העין השביעית" והפורום לתזונה בת-קיימא, את הקמפיין של תנובה ל"חלב משק" – מוצר בעל סגולות פלאיות ש"טוב לפרה, טוב לסביבה, טוב לכולנו", כמאמר הסלוגן שליווה את הקמפיין.

בחמשת המאמרים האחרונים בדקנו וגילינו כי בניגוד להבטחות המפליגות, החלב החדש, שייחודו בכך שהוא מגיע מפרה שהואבסה בתוסף תזונה של זרעי פשתן, הוא בעל ערכים תזונתיים נמוכים יותר מחלב רגיל, שהתוספת התזונתית שכן יש בו זניחה, שתרומתו לסביבה מוטלת בספק עד מופרכת ממש, שכמעט מצחיק לחשוב שהוא משפר את חייה של הפרה ושהקמפיין המקדם אותו מתבסס על מחקר שכלל לא התפרסם.

המאמר הנוכחי – לפני שפרויקט "אמת בפרסום" יעבור לנושא הבא – הוא המשכו של המאמר הקודם, שעסק בהבטחה של תנובה ולפיה החלב החדש "טוב לפרה". כנראה שסדרת המאמרים שלנו גרמה למישהו בתנובה להזיע ולשחרר מעט מידע על המחקר המסתורי, ולאתר הקמפיין נוסף קישור ל"דו"ח מחקר".

בכוכבית מצוין כי "דו"ח המחקר של תנובה שנערך על-ידי מכון וולקני מפורסם למעט סודות מסחריים". אבל המסמך אותו מכנה תנובה "דו"ח מחקר" – ובשמו המלא, "השפעת תוסף המכיל גרעיני פשתה על תנובות חלב ורכיביו, בריאות וביצועי הפוריות של פרות חלב גבוהות תנובה" – אינו באמת דו"ח מחקר, אלא תקציר שלו. הוא מחסיר פרטים מהותיים רבים, כך שקשה מאוד להבין ממנו פרטים קריטיים בניסוי שעליו מתבססת תנובה.

בכל זאת, מהפרטים החלקיים שפורסמו עולה שלתנובה יכולות להיות סיבות טובות להסתיר את המחקר. למעשה, קשה לקרוא לו מחקר. כפי שגם מודים במכון וולקני, מדובר למעשה בבדיקה מסחרית שערך מכון וולקני לצרכיה של תנובה.

בבסיס הבדיקה עומדת ההנחה שאומגה 3 בהכרח תורמת לבריאות (אם כי גם זה עדיין שנוי במחלוקת במחקר). אבל צריך לזכור שהטענה לגבי בני אדם היא שאומגה 3 מפחיתה סיכון למחלות לב. כיצד הדבר רלבנטי לפרות? פרות לא מתות מהתקפי לב, הן נשחטות הרבה לפני שהן יכולות בכלל לפתח מחלת לב. הניסיון של תנובה להשליך מהאדם למעלי הגירה, כאילו שהאתגרים הפיזיולוגיים שלנו דומים לאלו של מעלי גירה, הוא מופרך, שכן המחלות שפרת החלב סובלת מהן הן מחלות שקשורות ישירות בעיוות הגנטי שלה ובתנאי החליבה האינטנסיביים, ולא ברור כיצד יכולה תוספת פשתן להשפיע עליהן.

למרות זאת, מסקנת הבדיקה היתה ש"כמעט בכל הפרמטרים שבחנו את בריאות הפרות נמצאה השפעה מיטיבה להזנה באומגה 3". הבעיה היא שכל מי שיסתכל על הבדיקה הזו בעיניים מעט יותר אובייקטיביות מאלו של תנובה לא יוכל להתעלם מהפרה שבחדר: הפרות שמתוארות בדו"ח – בין שמדובר בפרות הניסוי (שקיבלו תוסף פשתן) ובין שמדובר בפרות הביקורת (שניזונו מהזנה רגילה) – הן פרות מאוד חולות, שמגוחך עד בלתי אפשרי לדבר עליהן במונחים של "בריאות" או "רווחה".

למשל, מהדו"ח עולה שכ-40 אחוז מהפרות בקבוצת הניסוי וכ-37 אחוז מהפרות בקבוצת הביקורת סבלו מדלקת רחם במהלך ניסוי שנמשך שנה וחצי. ביחס למחלת הקתוזיס נמצא ש-23 אחוז מהפרות בקבוצת הניסוי ו-31 אחוז מהפרות בקבוצת הביקורת חלו בה במהלך תקופת הניסוי. הדו"ח גם מצביע על נתוני תמותה חריגים גם ביחס לרפתות אחרות בישראל.

תנובה אמנם מבקשת להציג את הממצא באופן חיובי ("שיעור אירועי המוות כתוצאה מתחלואה היה גבוה פי שישה מאשר בקבוצת הניסוי, ממצא המעיד על עמידות וכושר החלמה גבוהים יותר של פרות קבוצת הניסוי"), אבל בפועל הממצא הזה מעיד בעיקר על שיעור תמותה מאוד-מאוד תמוה של פרות ברפת גת, שם נערך הניסוי.

בקבוצת הביקורת, שקיבלה הזנה רגילה, מתו ממחלות בתוך הרפת 11 מתוך 240 פרות – כלומר תמותה של 4.5% מהפרות בשנה וחצי – אחוז מעורר השתאות וחורג בהרבה מה"מקובל" אפילו ברפת חלב אינטנסיבית בישראל. המחקר מתגאה בכך שבקבוצת הניסוי היו "רק" שני אירועי תמותה, אבל גם שני אירועים בשנה וחצי הם ממצא חריג. צריך להבין שתמותה של פרה בוגרת בתוך הרפת היא אירוע נדיר – פרות ברפת הן פרות צעירות מאוד, משום שכבר בגיל 4–6 הן נשלחות לשחיטה. בדרך כלל מי שמת ברפת הם עגלים ועגלות צעירים, אבל בניסוי השתתפו רק פרות צעירות בוגרות. ממה הן מתו?

בדו"ח המחקר התמותה הקיצונית הזו אינה מוסברת ומתקבלת בשוויון נפש, אבל אלא אם תקפה מגפה מסתורית את הפרות – נראה שתמותה כזו יכולה להצביע רק על טיפול לקוי והזנחה בלתי סבירה ברפת שבה התנהל הניסוי. נתוני תמותה כאלו לא מציגים שיפור בבריאות הפרה בעקבות תוסף פשתן, אלא מעלים חשש שמי שערך את הבדיקה "פספס" את הסיפור האמיתי, ולכן כלל לא ניתן להסיק מהניסוי לגבי ההשפעות המיטיבות של תוסף הפשתן.

בשורה התחתונה, בהחרגת ממצאי התמותה התמוהים והבלתי מוסברים, מה שבולט במיוחד במחקר הזה הוא הבדלים מזעריים, ברמות של אחוזים בודדים, בין התוצאות של קבוצות הניסוי ושל קבוצת הביקורת. תוצאות שבאות על רקע מערך טיפול שנראה פגום לחלוטין, והנחת עבודה בריאותית רעועה. כדי לתאר את נתוני התחלואה והתמותה האלו במונחים של שיפור בבריאות הפרה, ולטעון ש"חלב משק" טוב לפרה, צריך להיות ציני במיוחד או חצוף במיוחד. או איש שיווק של תנובה.

* * *

"אמת בפרסום" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" והפורום לתזונה בת-קיימא ששם לו למטרה לבחון קמפיינים פרסומיים ופרסומים עיתונאיים בתחומי העיסוק של הפורום.

הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא (ע"ר) הוא גוף מקצועי המורכב ממדענים ואנשי מקצוע בתחומי תזונה, סביבה ובריאות הציבור, הפועל להעלאת המודעות לקשר בין תזונה, סביבה ובריאות האדם, ולייזום פעולות לקידום הביטחון התזונתי הלאומי.