לא מכבר נתנה העיתונות ביטוי בפרסומים שונים להתנגחות של הכתב לענייני משטרה בערוץ הראשון, אורי כהן-אהרונוב, עם פרקליטת המדינה. כהן-אהרונוב טוען כי הפרקליטות מנסה להלך עליו אימים בעקבות מכתב שנשלח אליו ובו התבקש להגיב על מידע שנמסר לפרקליטות. על-פי המידע, פנה הכתב לעד המדינה רני גלוגאו, ואמר לו כי הוא בוגד בחבריו. הדברים אירעו דקות ספורות לפני שעלה גלוגאו להעיד מטעם התביעה במשפטם של הניצבים יאיר יצחקי ויעקב רז בבית-הדין המשמעתי של המשטרה. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה הנחו לבדוק את הדברים, כדי לבדוק אם יש מקום להמשך טיפול, או שמא מדובר באמירה שנעשתה במסגרת עבודתו העיתונאית של הכתב.

הכתב לא השיב לגופה של הטענה, נראה שפנה לעמיתיו מן התקשורת ומסר בידם את מכתב הפנייה של הפרקליטות. בראיון רדיו, בגיבוי של תא כתבי המשטרה, יצא הכתב להתנגח בפרקליטות. לטענתו לא אמר את המלה "בוגד", אלא רק הטיח בעד המדינה, "אתה לא מתבייש?".

ראוי להבהיר כמה נקודות: היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה מקדמים בברכה כל ביקורת הוגנת, הן מצד הציבור, הן מצד העיתונות והן מצד מערכת אכיפת החוק. והא ראיה – כאשר עלה חשד להדלפות מתוך הפרקליטות, עמדו אנשיה לחקירה במשטרה. באותה מידה צריכים העיתונאים להיות פתוחים לביקורת על פעולתם – ציבורית ומשפטית כאחת. הפרקליטות אינה מאיימת על איש. לא ייתכן שעיתונאי לא ישתף פעולה עם גורמי אכיפת החוק רק משום היותו עיתונאי. העיתונות איננה מעל לחוק.

התנהגותו של הכתב כלפי עד המדינה – כפי שעלה מהתלונה שקיבלנו – ראויה בוודאי לביקורת. על-פי טענתו עצמו, הוא קרא לעבר העד "אתה לא מתבייש?". אין לשכוח, מדובר באדם שחרב עליו עולמו, שאבדו לו חבריו הטובים, שהגיע לסף חורבן כלכלי, ושעמד באותן דקות ממש להעיד נגד שניים מחבריו בידיעה שעדותו עלולה להרוס קריירה של עשרות שנים במשטרה, להרוס מפעל חיים. בפסק-דינו קבע בית-הדין המשמעתי כי גלוגאו היה עד מהימן ונתן אמון מלא בדבריו, אולם הפנייה העיתונאית לעד לפני עדותו, באופן שעלול להשפיע על עדותו, היא דבר פסול ומצדיק בדיקה של הפרקליטות. האם האמירה "אתה לא מתבייש?" היא שאלה עיתונאית לגיטימית במצב זה? גם אם התשובה לשאלה זו היא בעיני עיתונאים מסוימים חיובית, הרי בוודאי יש בסגנון פרובוקטיבי זה טעם רע. בכל מקרה, לא היה נגרע דבר אילו נשאלה השאלה לאחר מתן העדות ולא לפניה.

דווקא מאחר שמדובר בעיתונאי, ואפשר שפעל במסגרת עבודתו העיתונאית, ביקשו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה לנהוג בדיסקרטיות וברגישות בפנייה אישית לכתב. בזמנו, כאשר החליט היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליך בדיקה בעניינו של נשיא המדינה, עלתה בעיתונות הטענה כאילו ההליך הומצא במיוחד כדי לא להכתים את נשיא המדינה בחקירה פלילית. ואולם, הליך של בדיקה הוא הליך קיים בפרקליטות ובמשטרה, כאשר מובא בפניהן נושא אשר יש לבחון מראש אם הוא ראוי לחקירה פלילית. מדובר בהליך שמעיד על רגישותם של גורמי האכיפה באותם נושאים המצויים בתחום האפור. אם תרצו – אורי כהן-אהרונוב קיבל מהפרקליטות את הטיפול הדיסקרטי והזהיר ביותר לבדיקה מקדמית של העובדות. אך הוא בחר שלא להותיר את הבדיקה שמישור הדיסקרטי, ופנה לתקשורת.

ועדה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד המליצה לאחרונה, בין היתר, להטיל מגבלות על הסיקור העיתונאי של חקירות. הצטרף להמלצות גם נציג העיתונאים בוועדה, משה נוסבאום, בעצמו כתב לענייני משטרה. גם אם יש החולקים על המלצות הוועדה, הדברים מעידים כי גם העיתונאים מכירים בכך שנחצו גבולות המותר והראוי באופן שבו שומרת העיתונות על כבוד האדם של הבאים בשערי חדרי החקירות ובתי-המשפט. התנהגותו של אורי כהן-אהרונוב בבית-הדין המשמעתי עשויה להיות דוגמה לכך.

הכותב הוא דובר משרד המשפטים

גיליון 27, יולי 2000