האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ', המתמודד על רכישת השליטה בעיתון "גלובס", טוען כי כונסי הנכסים של היומון הכלכלי החליטו להתנגד להצעת הרכש שלו בשל אינטרסים פסולים. הטענה של דוידוביץ' נמסרה הערב (20.2) לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בהסתמך על דיווח שהתפרסם באתר "כלכליסט" ולפיו הכונסים החליטו לחזור בהם מתמיכתם בהצעתו של האוליגרך ולתמוך בהצעה חדשה שגיבשה משפחת בר-און, בעלת מניות מיעוט בעיתון.

לפי הדיווח שהתפרסם ב"כלכליסט", בתום הליך גישור שהתנהל מול הכונסים הציעה משפחת בר-און לרכוש את השליטה ב"גלובס" תמורת 29 מיליון שקל – סכום שאותו בכוונתה לגייס בסיועו של בעל ההון חן למדן. סכום זה נמוך בהרבה מההצעה האחרונה שהגיש דוידוביץ' לבית-המשפט, שעמדה על 45 מיליון שקל בתוספת הזרמה של 23 מיליון שקל לצורך שיקום העיתון – סכום שלדברי הכונסים אינו משקף את השווי האמיתי של "גלובס", שהוא לדבריהם נמוך בהרבה.

זאת ועוד, בשבועות האחרונים העלה דוידוביץ' את הצעתו באופן ניכר, והעמיד אותה על סכום של 100 מיליון שקל שישולמו במזומן. ההצעה המעודכנת, בצירוף החוזה המוצע, הועברה בימים האחרונים לכונסי הנכסים, עורכי-הדין איל רוזובסקי ורונן מטרי, אך לא הבשילה לכדי חתימה.

"רונן, למה צריך לשחק משחקים, אנחנו מציעים 100 מיליון ש"ח במזומן", כתב נציגו של דוידוביץ', עו"ד שמואל קסוטו, בהודעת דואר אלקטרוני ששלח אמש לעו"ד מטרי. היום התברר כי חרף העלאת הסכום שמציע דוידוביץ', הכונסים החליטו לתמוך בהצעה של משפחת בר-און. את ההכרעה בין שתי החלופות יקבל השופט הדן בתיק, איתן אורנשטיין.

על-פי החישוב שערכו נציגיו של דוידוביץ', יחד עם מימוש של נכסי החברה-האם של "גלובס", מוניטין, ההצעה של בר-און ולמדן עומדת על סכום של 55 מיליון שקל – כמחצית מהצעתו של האוליגרך.

על רקע ההחלטה לתמוך דווקא בהצעה הנמוכה מצאו לנכון באי כוחו של דוידוביץ' להעלות תהיות בנוגע לנקיון הכפיים של בר-און ושל שני הבנקים המעורבים בהליך הפירוק, בנק לאומי ובנק הפועלים. "נראה כי הבנקים והכונסים פועלים מתוך אינטרסים שחורגים מהאינטרס השקוף של כינוס הנכסים בתיק דנן", כתבו עורכי-הדין של דוידוביץ' בבקשה דחופה שהגישו הערב לבית-המשפט. טרם הוגשה תשובה מצד משפחת בר-און והכונסים.

לטענתם, מההתנהלות של משפחת בר-און "עולה ריח חריף של ניגוד עניינים, אשר נובע מכך שלבר-און יש (למיטב הידיעה) חובות נוספים לבנקים, אשר עשויים להסביר את רצונם של הבנקים להגיע להסכם עם בר-און דווקא, ובכך אולי למנוע בירור על אודות האופן שבו בר-און הגיעו לחובות האמורים".

לפיכך, בין היתר, מבקשים עורכי-הדין מהשופט אורנשטיין שלא לקבל את הצעתם של הכונסים, ולהורות על מכירת העיתון לדוידוביץ'. באי כוחו של האוליגרך, עו"ד קסוטו ועו"ד בלה פלד, הוסיפו כי "מן הראוי לדרוש גילוי מלא של כל הפרטים על אודות מערכת היחסים שבין בנות משפחת בר-און וחברות שבבעלותן ובין הבנקים, על מנת שניתן יהיה לראות האם העסקה שנכרתת בין בר-און ובין הכונסים מסדירה גם חובות אלה".

השוואה שערכו הכונסים בין הצעת משפחת בר-און (אילקורפ) והצעתו של דוידוביץ'. מתוך הבקשה שהוגשה לבית-המשפט (לחצו להגדלה)

השוואה שערכו הכונסים בין הצעת משפחת בר-און (אילקורפ) והצעתו של דוידוביץ'. מתוך הבקשה שהוגשה לבית-המשפט (לחצו להגדלה)

זמן קצר לאחר הגשת הבקשה של דוידוביץ' הוגשה לבית-המשפט הצעתם המעודכנת של כונסי הנכסים, וממנה עלה כי הדיווח ב"כלכליסט" – שעליו הסתמכו עורכי-דינו של האוליגרך – לא היה מדויק. מפנייתם של הכונסים לבית-המשפט עולה כי שווי ההצעה שהגישה משפחת בר-און מסתכם בכ-106 מיליון שקל – ולפיכך מדובר בהצעה הגבוהה ביותר שהוגשה עד כה לרכישת "גלובס". על-פי הכונסים, חלק מהסכום יוזרם ישירות מכיסי הרוכשים, והיתר מקורו במימוש של נכסי החברה.

לדברי הכונסים, שתי ההצעות ראויות – אך זו של משפחת בר-און ראויה יותר. לטענתם, הצעת 100 מיליון השקלים של דוידוביץ' כללה "כשלים מהותיים" ודרישה ל"מצגים והתחייבויות מצד הכונסים, שאינם מאפשרים את קבלתה", ולפי תרחישים אפשריים גם עלולה להצטמק. עם זאת, ציינו, הם ערוכים להמשיך את המשא-ומתן עמו ולתת לו הזדמנות לשפר את הצעתו.

32206-09-16

* * *

לעיון בבקשה של דוד דוידוביץ'

להורדת הקובץ (PDF, 3.03MB)

לעיון בבקשתם של כונסי הנכסים

להורדת הקובץ (PDF, 1.34MB)