"בא תום רוז – הלך תום הלב", שנינה זו נפוצה באחרונה בין עיתונאי ה"ג'רוזלם פוסט". תום רוז הוא המו"ל הנוכחי של "הפוסט", אשר נכנס לתפקידו לפני למעלה משנה, ואשר עימו נמצאים העובדים בסכסוך קשה. רוז, הם טוענים, פועל בדרכים בלתי הוגנות ובלתי ישרות כדי לשבור את העובדים ולערער את יכולתם להיאבק בו.
רוז הוא המו"ל השלישי המתמנה לעיתון מאז רכשה אותו קבוצת הולינג'ר הקנדית בשנת 1989. תאגיד הולינג'ר הוא מן הגדולים בעולם בתחום העיתונות. בבעלותו 384 עיתונים בשפה האנגלית, מרביתם בקנדה, שבה הוא שולט בלמעלה מ-40% משוק העיתונות היומית, ובארצות-הברית. מלבד אלה שולטת הולינג'ר, שבראשה עומד קונרד בלאק הקנדי, גם בעיתונים באנגליה, שהידוע שבהם הוא ה"דיילי טלגרף" הלונדוני. בישראל, מלבד ה"ג'רוזלם פוסט", המוגדר על-ידי החברה כ"ספינת הדגל של החטיבה הישראלית" שלה, שולטת הולינג'ר גם בשבועון "ג'רוזלם ריפורט".
איור: מיכל בוננו
לפני תום רוז, בין 1989 ל-1997, נוהל ה"ג'רוזלם פוסט" בידי יהודה לוי, שהסתכסך עם עובדיו והביא לפרישת שלושים מהם כבר בראשית 1990. רוז, שבא לעיתון לאחר תקופה קצרה שבה היה נורמן ספקטור המוציא לאור שלו, פועל במציאות שונה מזו שבה פעלו קודמיו. ה"ג'רוזלם פוסט" נתון כיום, לאחר 67 שנות קיומו, בתחרות קשה מצד המהדורה האנגלית של "הארץ" וה"הראלד טריביון", אשר מספקת בראשונה יומון אלטרנטיבי לקהל קוראי האנגלית בארץ.
מרבית עיתונאי ה"ג'רוזלם פוסט" מועסקים כיום בעיתון תחת חוזה קיבוצי, שחודש בפעם האחרונה לפני שלוש שנים. חוזה זה פג בסוף 1999. הסכסוך ב"ג'רוזלם פוסט" ניטש סביב שאלת אופי ההעסקה של העובדים החל מראשית שנת 2000. ב-27 באוקטובר הכריז המו"ל באופן חד-צדדי על ביטול ההסכם, ולאור זאת הכריז למחרת האיגוד הארצי של העיתונאים על סכסוך עבודה בשם עיתונאי ה"פוסט". מאז התנהל משא-ומתן בין העיתונאים לבין נציגי המו"ל.
לטענת העיתונאים, כפי שמספרת אסתר הכט, ראש דסק בעיתון, מבקש המו"ל החדש לרוקן את ההסכם הקיבוצי מכל תוכן. בהסכם החדש יוכל המו"ל, כך היא מספרת, לפטר עובד בהתאם לשרירות לבו, ואפילו בגין עבירות משמעת קלות, כגון איחור לעבודה. המו"ל אף מעוניין להביא לכך שכל עיתונאי חדש שיתקבל לעבודה יוחתם על חוזה אישי (כיום מוסכם על מכסת מקסימום של 23 עיתונאים בחוזים אישיים). נוסף על כך, העובדים מתנגדים לרצונו של המו"ל להגדיל את שעות עבודתם ולהוריד, בדרגות שונות, את שכרם.
העובדים מתלוננים שרוז, בהתאם למדיניות חברת הולינג'ר העולמית, נוהג בעובדיו בברוטליות. כך, למשל, כאשר ביקשו לקיים אסיפת הסברה בבניין המערכת בליל ה-18 בנובמבר, מנעו שומרים ששכרה ההנהלה את כניסתם. ג'ודי מונטגיו, עורכת העמודים הפנימיים בעיתון, מספרת שלביתה, כמו לביתם של עיתונאים אחרים, נשלחו מכתבים ובהם איומים גלויים וסמויים המכוונים להרתיע אותה מלשבות, ומאיימים עליה בפיטורים אם תעשה כן.
העובדים מספרים כי האיום על מעמדם, אם יבוטל ההסכם הקיבוצי, הוא ממשי ביותר. כך, לטענתם, ניסתה ההנהלה בשנים האחרונות לפטר שני עיתונאים ותיקים שחלו במחלות קשות. בזכות ההסכם הקיבוצי, שכלול בו הליך בירור חיצוני למקרים כאלה, נמנע הדבר. מקרה אחר שהם מציינים הוא פיטורי הכתב סטיב רודן (שהועסק בחוזה אישי) בתקופתו של המו"ל נורמן ספקטור, בעטיה של כתבת תחקיר שערך על שמחה דיניץ. הפיטורים יצאו אל הפועל כשנתיים לאחר פרסומה של הכתבה, שזיכתה את מחברה בפרס עיתונות אמריקאי ובשבחים רבים. ג'ודי מונטגיו אומרת כי היא מצטערת שאז לא ניהלו העובדים מאבק תקיף יותר למניעת פיטורי רודן. תחת ההסכם החדש, חוששים העיתונאים, יוכל המו"ל לפטר עיתונאים ככל העולה על רוחו, בין אם מסיבות מקצועיות, ובין אם כלכליות.
רוז סירב להגיב לטענות עובדיו או לומר דבר על מדיניות הניהול של ה"ג'רוזלם פוסט", ומסר רק ש"היות שכל הטענות משוללות יסוד, איני רואה צורך לכבד אותן בתגובה".
ראש האיגוד הארצי של העיתונאים, אלישע שפיגלמן, המלווה את מאבקם של עיתונאי ה"ג'רוזלם פוסט" מראשיתו, מספר שהאיגוד מודאג מאוד מן המעבר השיטתי של כל העיתונים בארץ לשיטת ההעסקה על בסיס חוזים אישיים, ומנסה לסייע לעובדי ה"ג'רוזלם פוסט", אחרון העיתונים שעיתונאיו חתומים על הסכם קיבוצי, להימנע מלהצטרף לשיטה. לדבריו, כמו גם לדברי עובדים בעיתון המעורים בנושא, המשא-ומתן בין העיתונאים להנהלה מתנהל באווירה קשה.
העיתונאים טוענים שהפעולות שנוקט המו"ל מבטאות את מדיניות תאגיד הולינג'ר בכל עסקיו (לבד, כנראה, מן ה"דיילי טלגרף"). זוהי מדיניות של רכישת עיתונים בעלי תפוצה קטנה, וצמצום מספר העיתונאים המועסקים בהם (לדידו של קונרד בלאק, מתקיים יחס ישר בין מספר הקוראים למספר העיתונאים). תוך כך מתנהלת הפיכתם לעיתונים מסחריים יותר, אשר שיעור השטח הנתפס בהם על-ידי מודעות גדל, ושיעור העיתונאות האיכותית מידלדל. ה"ג'רוזלם פוסט", לתחושת עיתונאיו, אינו עונה להגדרה זו – זהו עיתון בעל תפוצה קטנה אמנם, אך הוא משמש אשנב שבעדו מתוודעים רבים מקוראי האנגלית בעולם למתרחש בישראל. אתר האינטרנט של העיתון, הם מציינים, הוא האתר השישי בעולם בפופולריות שלו בין כל העיתונים היומיים המופיעים ברשת, ובכלל, לעיתון מסורת ארוכה של דיווח מעמיק ואמין המפנה פניו לעולם ולמציאות המקומית בעת ובעונה אחת.
כאשר משוחחים עם עיתונאי ה"פוסט", קשה להתחמק מן הרושם שנוסף על טענותיהם המקצועיות והכלכליות, הם מלאים בתחושה קשה בגלל העכרת האווירה הביתית ששררה במערכת במשך שנים. עיתונאים שעבדו בעבר בעיתון מתארים את האווירה כמשפחתית אך מקצועית. אולם דומה שהשבר הגדול באווירה זו התרחש כבר לפני תשע שנים, עם פרוץ המשבר בין המו"ל דאז, יהודה לוי, לעורכי העיתון, ארי רט וארווין פרנקל. הסכסוך ההוא, אשר בשיאו התפטרו מן העיתון שלושים מבכירי עיתונאיו, וביניהם חמי שלו, דוד לנדאו, יהודה ליטני, ג'ואנה יחיאל (שניהלה לאחר מכן מאבק משפטי ממושך נגד העיתון), יורם קסל ואחרים, נתגלע על רקע התערבותו של המו"ל בתכני העיתון. בעיני אחדים סימן משבר זה את תחילת התפוררותה של האווירה המשפחתית בעיתון. מבחינה זו, ייתכן שיש לראות בהתרחשויות האחרונות שיאו של תהליך בן עשור.
עיתונאי בכיר לשעבר ב"פוסט", שהיה בין הפורשים בשנת 1990, מציין שיש להבחין בגורם מרכזי שהביא לפרוץ המשבר הנוכחי. לטענתו, התחרות החדשה שמציבות המהדורה האנגלית של "הארץ" וה"הראלד טריביון" אינה מאפשרת עוד ל"ג'רוזלם פוסט" להישען על חגורת המגן המונופוליסטית שלו בקרב קוראי האנגלית. על כן נדרש המו"ל, כדבריו, "לנער" את העיתון, ולבצע בו שינויים מקיפים במהירות וביעילות. זו הסיבה שכעת, לאחר שההסכם הקיבוצי חודש כמה פעמים בעשור האחרון – גם אם תוך משברים חוזרים ונשנים – פועל המו"ל החדש במלוא הכוח לביטולו.
עיתונאי ה"ג'רוזלם פוסט" מנסים לשמור על אופטימיות באשר לסיכויי ההצלחה של מאבקם, וחשוב להם שיובן גם כמאבק על מעמד העיתונות. לדברי ג'ודי מונטגיו, "זהו מקרה מבחן לעיתונות הישראלית. אם נישבר, זה יהיה יום עצוב לעיתונות בארץ ולעצמאותה". עם זאת, גורם באיגוד הארצי של העיתונאים, המכיר את פרטי המשא-ומתן, טוען שאין מקום לאופטימיות של ממש. קשה, אם כן, לראות את ההבדל בין ה"פוסט" ליתר עיתוני ישראל, שהופנו גם הם למסלול החוזים האישיים בעשור האחרון.
ארנון לוי הוא מזכיר המערכת של "העין השביעית"
גיליון 24, ינואר 2000