תחקיר ששודר בשבוע שעבר במהדורת החדשות של ערוץ 10 חשף תופעה מטרידה: חיילים בצה"ל שכדי להתקיים נאלצים לעסוק בזנות במקביל לשירותם הצבאי. בדובר צה"ל טענו שמדובר במקרים בודדים, לרשויות אין נתונים, אך כתבת חדשות 10 אלמז מנגיסטו הצליחה להתחקות אחר עשרות חיילים בזנות – וגם הגיעה עד הסרסורים שמעסיקים אותם. בראיון לתוכנית "קול העין" סיפרה מנגיסטו על התופעה שחשפה ועל תהליך העבודה על התחקיר. להלן גרסה ערוכה של השיחה שקיימה עם המנחים איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל.

המידע הראשוני, סיפרה כתבת חדשות 10, הגיע למערכת לפני כמה חודשים. "לא רצינו ישר לצאת עם זה, רצינו לראות במה מדובר, מה ההיקף – אז התחלנו בתחקיר", אמרה. "חיפשנו אותם בבתי-בושת, הגענו לחיילים ולחיילות באילת, בחיפה – עשינו כמעט פריסה ארצית. אספנו עדויות, דיברנו עם ארגונים אזרחיים שמטפלים בצעירים שנמצאים במעגל הזנות בגילאי צבא, לפני גיוס ואחרי גיוס".

מתי החלטתם שאספתם מספיק מידע ושאפשר לארוז הכל ולשדר?

"לפני חודש וחצי, אחרי שהגיעו אלינו המון-המון עדויות וגם חיילים שהסכימו להתראיין – כמובן עם טשטוש – ולספר את הסיפור שלהם, ואחרי שיצאנו עם המצלמה הנסתרת. הגענו למסקנה שאפשר להגיד מה סדר הגודל: הגיעו לידינו עדויות על לפחות שלושים-ארבעים חיילים כאלה. הרוב נשים, אבל הגברים הם לא מקרים בודדים". על-פי הערכה המבוססת על נתוני ארגון עלם ששולבה בתחקיר, בצה"ל משרתים כ-500 חיילות וחיילים שבמקביל לשירותם נאלצים להתפרנס מזנות.

אלמז מנגיסטו (צילום מסך)

לצד עדויות של חיילים, בתחקיר משולבים גם קטעים שצילמה מנגיסטו במצלמה נסתרת, ובהם נראה "ראיון עבודה" שקיימה עם סרסור. כשנשאלה העיתונאית על הסיטואציה המסוכנת, סיפרה שלמשימות הללו הגיעה עם ליווי. "תמיד באתי עם ליווי מהמערכת, שחיכה לי בחוץ למקרה שקורה משהו – ואני אחייג אליו. אבל האמת היא שבשום מקום לא עוררנו חשד", אמרה. "זה הרגיש להם אך טבעי שתבוא חיילת ותרצה לעבוד. אף אחד לא היה מופתע, וכולם כמובן ניסו לסדר הכל בהתאם ללו"ז הצבאי שלי – מתי אני יכולה לעבוד בבתי-הבושת או במכוני הליווי ומכוני הספא למיניהם", הוסיפה. את הפגישות קבעה באמצעות שיחת טלפון למספרים המופיעים באתרי אינטרנט ובכרטיסים מודפסים שמפוזרים ברחובות – "או שאתה פשוט מגיע. באילת הגענו בספונטניות למקומות. בחיפה התקשרנו מראש. ואף אחד לא ביקש תעודת זהות ושום פרטים. אמרנו את הגיל, ואמרו לנו 'טוב, מתי את יכולה להתחיל לעבוד?'".

יש לכם עכשיו ביד תיעוד ויזואלי של מנהלי בתי-זונות מדברים ביזנס. האנשים האלה הם עבריינים לפי החוק הישראלי. יש לכם כוונה לחשוף את הזהויות שלהם בעתיד?

"בתחקיר טשטשנו אותם, לא רצינו לחשוף אותם. אם משטרת ישראל תסיק מהתחקיר הזה שיש עבירה מסוימת – שידול לזנות או עבירה אחרת – אנחנו נעביר".

מדובר באנשים שמראיינים מועמדים לעבודה בזנות. זה די מרשיע, לא?

"נכון. אבל קיבלנו במערכת החלטה לא לחשוף את פניהם, הרי זה רק קומץ ממה שיש באמת".

למה התקבלה ההחלטה הזאת? את יכולה לספר על הדיון שהיה אצלכם במערכת שהוביל לקבלת ההחלטה?

"גם היועצת המשפטית וגם אנחנו החלטנו לא לחשוף, מכל מיני שיקולים עיתונאיים של המערכת. אם אי פעם המשטרה תפנה אלינו – אנחנו כמובן ניתן את הצילומים והתמונות".

"שיקולים עיתונאיים" עם השלכות משפטיות.

"כן".

את מתארת בתחקיר תופעה מאוד מכעיסה שיש בה קורבנות – החיילים – שבגלל מצוקות אישיות נאלצים לפנות לזנות. ויש גם את המקרבנים, את מי שבלעדיהם לקורבנות היה יותר קשה להיכנס למקום הזה. יכול להיות שיש צורך גם לבייש את המנוולים.

"כשמדברים על זנות, אנשים חושבים שזה לבוא לבית-בושת, ושם יש סרסור עם מלא נשים וגברים שעובדים בשבילו. צריך להבין שהזנות עובדת גם דרך אפליקציות, דרך האינטרנט. דיברנו גם עם חיילות שפתחו את העסק לבד, ופרסמו את עצמן ב'יד 2' או באפליקציות כאלה ואחרות. זה לא רק מה שכולם חושבים – בתי-בושת אפלוליים עם ספות אדומות וסרסור רשע".

אילו תגובות קיבלתן בעקבות שידור התחקיר?

"כמה חברי-כנסת מתכוונים לקיים דיון דחוף, גם במליאת הכנסת וגם בוועדה למאבק בסחר בנשים ולמיגור הזנות, שתתכנס בעקבות התחקיר. הרי אין אף גוף – גם לא הצבא – שמיפה את התופעה, אז קודם צריך להבין מה סדר הגודל. אנחנו התבססנו על עדויות, אבל יכול להיות שזה רק קצה הקרחון".

מה אמרו לך החיילים שריאיינת אחרי שידור התחקיר? איך הם קיבלו אותו?

"קודם כל הם שמחים שסוף-סוף מתעסקים בדבר הזה. אמנם היו כתבות בעיתונות הפרינט על חיילת אחת או כמה חיילים, אבל כשקוראים לזה תופעה זה שונה. עכשיו הם מקווים שהמערכת הפוליטית או הצבאית תעשה משהו. הרי כולם מדברים על 'קושי כלכלי', אבל זה לא רק עניין של מצוקה כלכלית. ידוע שמי שעוסק בזנות צריך לבוא מרקע קשה, למשל פגיעה מינית בילדות. הקושי הכלכלי הוא רק טריגר לעסוק בדבר הזה. מישהו אחר שנמצא בקשיים כלכליים היה הולך וממלצר כל הלילה, או מוצא עבודה אחרת. אבל מדובר בכל זאת במצוקה כלכלית – ואם מישהו היה עוזר להם בצבא, אולי הם לא היו מגיעים לזה".

קטע מתוך תגובת דובר צה"ל לתחקיר חדשות 10 (צילום מסך)

לפי התגובה שצה"ל נתן לכם, נראה שבעיניהם זו תופעה שולית.

"נכון, הם מדברים על מקרים מאוד חריגים, אבל צריך להבין שכמו בעולם הזנות, לא רק בצבא – המקרים המדווחים הם כלום לעומת מה שקיים באמת. עד שבן אדם מבקש עזרה ופונה לאותם גופים שמטפלים בתופעה הזאת, זה תמיד קצה הקרחון של מה שקיים באמת. כל החיילים שדיברנו איתם סיפרו שקשה מאוד לפנות למפקד, למש"קית ת"ש, ליוהל"ם [יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר], ולהגיד להם 'אני עוסק בזנות, בואו תעזרו לי' – בטח בהשוואה לפנייה לארגון עלם, שמחפש אותם בשטח.

"אני באמת חושבת שלצה"ל אין אינדיקציה על הממדים האמיתיים של התופעה. לצה"ל חסרים הידע והכלים להתמודדות עם התופעה הזאת – שצריכה להגיע מהשטח, ממפקדים שיידעו לזהות חייל שמתנהג בצורה אחרת, שאולי נמצא במצוקה כלכלית. כל החיילים שריאיינו סיפרו שהם שלחו סימנים ואף אחד לא ראה אותם. אני כן חושבת שיש רצון, הרי צה"ל לא באמת רוצה להזניח את החיילים האלה. פשוט צריך לטפל בזה, להפנות משאבים ותשומת לב, ולמצוא פתרונות".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". ניתן גם להתחבר לפיד ה-RSS של "קול העין" באתר icast. עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.