לא ברור איך הצליחו הנתונים שנחשפו השבוע על הסכנה האדירה הטמונה במיכל האמוניה שבמפרץ חיפה להיעלם מהשיח הציבורי במשך עשרות שנים. מתברר שמערך היבוא של האמוניה לישראל מסכן לא רק את תושבי המטרופולין הצפוני, אלא גם את התושבים השוכנים לחופה של מדינת תל-אביב. כך בישר השבוע פרופ' אהוד קינן, מומחה בעל שם עולמי לכימיה במסיבת עיתונאים בעיריית חיפה.

"דו"ח חמור", קראה הכותרת ב-ynet, "הובלת האמוניה לחיפה שקולה לאוניית תופת שעליה חמש פצצות אטום", אבל למרות הדחיפות, גם אחרי מסיבת העיתונאים והדו"ח המהדהד הנושא נדחק שוב לשוליים ולא פתח מהדורות. העורכים העדיפו שידורים חיים ובהולים מהעימות על הגבעה ליד עפרה והספקולציות על המשמעויות הפוליטיות, במקום לעסוק בהבלטה וברצינות באמוניה, שמסכנת בוודאות את כל תושבי המדינה לאורך תוואי השינוע. עמונה החליפה את האמוניה.

הייתי במסיבת העיתונאים שערכה השבוע עיריית חיפה לרגל חשיפת הדו"ח. ראיתי את העיתונאים, והיה ברור לי וגם להם שהנושא הזה מעניין ומטריד את כולנו. אבל אחרי כן, כששוחחתי עם כמה מהם, הבנתי ש"במערכת לא השתכנעו" שמדובר בסיפור חשוב ומרכזי, ולכן החשיפה המרעישה של הפרופסורים מהטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל-אביב והמכללה למינהל כלל לא הובאה לידיעת אזרחי המדינה במהדורות החדשות המרכזיות של ערוצים 2 ו-10. בנוסף לצנזורה הצבאית שעיכבה במשך חודשים את פרסום הדו"ח, התברר שיש לאמוניה גם צנזורים מיוחדים שעובדים עבורה במערכות כלי התקשורת.

מחברי הדו"ח על סכנת שינוע האמוניה

מחברי הדו"ח על סכנת שינוע האמוניה

כיצד מידע חדש, מרעיש ומוסמך – עשרה חוקרים בכירים חתומים על הדו"ח – על סכנה ברורה ומיידית לתושבי המדינה כולה, לא כבש בסערה את סדר היום התקשורתי? ייתכנו לכך כמובן כמה סיבות, אבל על אחת אפשר להצביע בוודאות גבוהה: מול דו"ח החוקרים – שאגב, עבדו כולם בהתנדבות מלאה – הציבה המדינה דו"ח משלה, של המועצה לביטחון לאומי, המל"ל, שהפחית בחומרת הסכנה והציג תמונה נגדית. העורכים ניצבו אפוא לא מול דו"ח חמור וחריף, אלא מול מציאות מורכבת לכאורה של דעות סותרות, שיח מקצועי מסובך שלמכונת האקטואליה קשה לעכל ולפלוט.

אלא שכפי שחשף ראש עיריית חיפה יונה יהב – הדו"ח הנגדי, שהוצג כדו"ח של גורם ממלכתי נטול פניות, הוא למעשה דו"ח של לא אחרת מאשר החברה שמחזיקה במיכל המסוכן. "ביקשתי מאנשי לבדוק מי כתב את חוות הדעת הזו, מי עומד מאחורי ההמלצה להשאיר כאן את המיכל? להפתעתי גיליתי כי מי שהכין את הדוח שהמל"ל השתמש בו היא חברת חיפה-כימיקלים, בעלת המפעל. ההון כותב את חוות הדעת לשלטון", אמר יהב במסיבת העיתונאים שכינס. וכשההון כותב את חוות הדעת לשלטון, הוא מכתיב, כמתברר, גם את דעתו של העיתון.

מי שהובילו את הסיקור היו אתר "הארץ", ynet ו"וואלה", ואחריהם רשת ב'. אזכורים לדו"ח היו גם במהדורות אקטואליה מוקדמות באותו יום. אבל כשחיפשתי כתבה אחת מקיפה וכוללת שתכיל את כל המידע המטריד שנמסר לעיתונאים ביום ג' האחרון בחיפה לא מצאתי אפילו אחת, והנה הבוקר אני מקבלת ממיקי מירו הקלטה שנערכה אמש, ובה עדי וולפסון, פרופסור להנדסה כימית, מעביר את המידע השלם על ממצאי הדו"ח ללא צנזורה של חדרי מערכת. כך גם את הדו"ח עצמו ניתן למצוא באתר info spot. המידע החשוב מגיע לידיעתנו ממקורות עצמאיים, לא באמצעות התקשורת הממוסדת.

האחים טראמפ

את הדו"ח על סכנות האמוניה חיברו, כאמור, עשרה חוקרים, מומחים בתחומם, שפעלו עצמאית, בהתנדבות, ללא כל תשלום. הם חשפו כי המטרה האסטרטגית הכל-כך נפיצה ומסוכנת הזו – האמוניה – נעה בספינה לחופיה של ישראל מדרום לצפון פעם בחודש, במסלול ידוע וקבוע. אויבי ישראל צריכים רק לכוון אל הספינה את אחד הטילים המדויקים שקיימים ברשותם, ואפקט הפגיעה עשוי להיות חמור יותר מהפצצה בהירושימה, שהרגה 170 אלף איש והמיטה חורבן ברדיוס של 50 קילומטרים.

לפי הדו"ח של פרופ' קינן וחבריו, פגיעה בספינת האמוניה עלולה להרוג עשרות אלפי בני אדם ועד חצי מיליון איש בתרחיש הגרוע ביותר, ולפצוע עוד מאות אלפים ברדיוס של עשרות קילומטרים.

נסראללה כבר טרח והודיע לנו על כוונותיו. הבטחוניסטים למיניהם, שמפזרים ביוהרה מסרים מבטלים, מזכירים את הקולגות שלהם בימים שלפני מלחמת יום כיפור. מילא אנשי צבא בדימוס, אבל מדוע העיתונאים קונים את הקונספציה? איך זה ששמענו כל-כך הרבה על האיום האיראני ועל איום המנהרות, אבל לא על איום האמוניה על מטרופולין תל-אביב? אם העורכים בכלי התקשורת יכלו לפטור את העניין בתירוץ – המקומם! – שמדובר בבעיה של חיפה, השבוע התברר שמדובר בבעיה שאמורה לעניין את כולם. אולי כעת הם ישתכנעו?

פרופ' אהוד קינן (מימין) וראש עיריית חיפה, יונה יהב, במסיבת העיתונאים שבה הציגו את הדו"ח על סכנות מיכל האמוניה ושינוע האמוניה, 31.1.17 (צילום: פלאש 90)

פרופ' אהוד קינן (מימין) וראש עיריית חיפה, יונה יהב, במסיבת העיתונאים שבה הציגו את הדו"ח על סכנות מיכל האמוניה ושינוע האמוניה, 31.1.17 (צילום: פלאש 90)

הבעלים של הפצצה הפוטנציאלית הזו, האחים טראמפ, הם טייקונים אמריקאים שלמרות שאין להם ככל הנראה קשר לדונלד טראמפ, יש להם בהחלט קשר לראש הממשלה ולמל"ל.

המל"ל הוא מי שהתערב לאחרונה כדי למנוע את סגירת המיכל של האחים טראמפ. זאת למרות שמיכל האמוניה אינו, ומעולם לא היה, אינטרס לאומי אסטרטגי של ישראל, וכל כמות האמוניה שבאמת נחוצה למשק הישראלי היא רק 5% מהכמות שמובאת לכאן מדי חודש ואינה עולה על 3,000 טון בשנה. יש כמה וכמה חלופות שבהן ניתן לספק את הכמות הזו ללא סיכון האוכלוסייה, חלופות שמעולם לא נבחנו ברצינות על-ידי המשרד להגנת הסביבה, שבחר לקדם חלופה כושלת של הקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום.

במשרד להגנת הסביבה, שאמור לפקח על כל נושא מערך האמוניה בישראל, אין בכלל גורמים מספיק מקצועיים כדי להיות רגולטור ראוי שיגן על האינטרסים שלנו מול האינטרסים של הטייקונים. כשהיה צריך לייצר מסמך שדן בחלופות – הם פנו לגורם חיצוני שיערוך אותו. פרופ' אהוד קינן שלח כמה חיצי בקורת גם לדו"ח הזה, וטען שהוא רצוף טעויות ואינו מביא את התמונה המלאה בפני מקבלי ההחלטות.

החל מיום ג' האחרון אני יודעת בוודאות שהמיכל הישראלי שנטען כי הוא המיכל הממוגן ביותר בעולם הוא למעשה אחד המיכלים הכי פחות מתוחזקים בעולם. לארגון יצרני הדשנים האירופי יש הנחיות מפורטות לבדיקות תקופתיות למיכלים, ומתברר שהבדיקה היחידה שבוצעה במיכל החיפאי לא עומדת בתקן. המיכל היה צריך לעבור כמה בדיקות פנימיות במהלך 31 שנות קיומו, לפחות שלוש. להזנחה הזו עלול להיות מחיר כבד בחיי אדם.

המשמעות של הדברים הללו היא שהסיכוי לקריסה של מיכל האמוניה גדול יותר משל כל המתקנים באירופה. ויש לציין ששם אירעו בשנים האחרונות כמה תקלות קטלניות. בליטא, מיכל  דומה מאוד למיכל החיפאי קרס בגלל כשל של המתכת למרות שמלאו לו בסך הכל 11 שנים, כלומר הוא היה צעיר ב-20 שנה מהמיכל בחיפה. בנוסף, המיכלים האירופים אינם נמצאים בטווח של טילים ובמדינה עם מציאות בטחונית נפיצה.

עוד שאלה מטרידה נשאלה ביום ג' האחרון ונותרה ללא מענה – איך בדיוק מפנים אוכלוסייה של כמה מאות אלפי תושבים מאזור המיכל כאשר כל מה שלידו ייפגע מיידית, כולל בית-החולים רמב"ם? במהלך מסיבת העיתונאים קרא יהב לראש הממשלה בנימין נתניהו: "לא עוד. זו העת שכל אחד יעשה משהו, במסגרת סמכותו, או במסגרת יכולותיו, על מנת לסלק את הפצצה הזו מהחצר שלנו. זה צו 8".

בראשית השבוע אמרתי לאחת העיתונאיות שחשפה את הדו"ח: "כעת ברור לכל שחיפה-כימיקלים מחזיקה את מטרופולין חיפה והצפון כבני ערובה עבור תעשיית הדשנים, ועם כל הכבוד, תעשייה זו לא יכולה להוות איום כה חמור על בטחון מדינת ישראל". מתברר שטעיתי. לא רק תושבי מטרופולין חיפה הם בני ערובה של האחים טראמפ. גם תושבי מטרופולין תל-אביב. וגם העורכים היושבים במערכות כלי התקשורת בעיר.

ליאורה אמיתי מלמדת במרכז להנהגת הבריאות, לשעבר מנהלת הקואליציה לבריאות הציבור ועמותת אזרחים למען הסביבה, המובילה עצומה לסגירת מיכל האמוניה