ניר מעוז, שהוריו נרצחו על-ידי אחיו התאום דניאל, תובע את בא כוחו של אחיו. לדבריו, עורך-הדין ששימש כסנגורו של אחיו התאום פירסם במהלך המשפט של אחיו שורה של פרסומים כוזבים ודיבתיים נגדו.

לפני כחמש שנים וחצי נרצחו בני הזוג נורית ונח מעוז בביתם בירושלים. בנם דניאל נחשד במעשה, ובמהלך המשפט הפלילי שהתנהל נגדו ייצג אותו עו"ד דוד ברהום. בסופו של דבר הורשע מעוז ואף הודה ברצח הכפול.

כעת, באמצעות עורכי-הדין גיא אופיר ועופר מוסקוביץ, תובע האח התאום ניר מעוז את הסנגור לשעבר של אחיו. לפי כתב התביעה שהוגש נגד עו"ד ברהום, הסנגור ראה בתיק הרצח "מקפצה תקשורתית" ובשל כך פרסם שורה של פרסומים שלפיהם ניר מעוז, אחיו התאום של הרוצח, הוא לא רק מי שרצח את הוריו, אלא גם מי שסחט את אחיו באיומים ושיבש את החקירה.

ניר מעוז מצטט בכתב התביעה מפרסומים רבים שהופיעו מפי עו"ד ברהום בשלל כלי תקשורת, ובהם רשת ב', גלי-צה"ל, ערוץ 10 וערוץ 2. עו"ד ברהום אמר לכלי התקשורת הללו, בין היתר, כך: "ניר מעוז הוא זה שהיה בדירה, הוא זה שעימו נאבק דניאל בשעה שהוא היה בבית והוא זה שככל הנראה רצח את ההורים ונמלט מהמקום", "זה כנראה אחיו שהוא זה שמעורב ברצח", "ניר ידע שהדי.אן.איי של שניהם זהה, ולכן הוא לא היסס לבצע את המעשה".

ניר מעוז (צילום: אורי לנץ)

לדברי ניר מעוז, עו"ד ברהום אחראי ל"מסע מתוכנן ומתוזמן של פרסומי הכפשות חמורות בתקשורת". עוד טוען מעוז כי "מדובר בפרסומים כוזבים רבים אשר גרמו לתובע בושה, השפלה, פגיעה אישית בו ובשמו הטוב, פגיעה בפרנסתו וכן פגיעה בזכרם של הוריו. עד היום התובע לא השתקם מהשתלחותו של הנתבע בו והאשמתו ברצח הנתעב של הוריו". לאחר שלא נענו פניות חוזרות ונשנות לעו"ד ברהום בבקשה כי יתנצל ויבהיר שאמירותיו היו כוזבות הגיש ניר מעוז תביעה בסך 300 אלף שקל נגד עורך-הדין.

עו"ד בהרום טען להגנתו, באמצעות עו"ד איתן להמן, כי התביעה שהוגשה נגדו היא תביעת השתקה, שיוצאת נגד "הזכות של סניגור במשפט הפלילי להגן על אדם העומד לדין על-ידי המדינה". הוא מכחיש מכל וכל כי ביקש לנצל את התיק הפלילי שבו ייצג את דניאל מעוז למען האדרת שמו, טוען כי כל מעשיו היו למען הלקוח שלו, ומוסיף כי תביעת הדיבה נגדו "מבקשת לקבוע כלל חדש, שלפיו כל אדם המציג עמדה עובדתית מסוימת בבית-המשפט יוכל להיתבע בלשון הרע, היה ועמדתו נדחתה בבית-המשפט, והיה והדברים שהיו בבית-המשפט פורסמו ברבים".

בכתב ההגנה מציין עו"ד ברהום כי התיק של מעוז היה "מורכב ביותר", שכן מעבר לכמות הראיות הופעל נגד הלקוח שלו "מכבש תקשורתי, אשר רובו ככולו יצא מנקודה מוסכמת כי דניאל רצח את הוריו". כיוון שדניאל היה עצור ונמנע ממנו לשוחח עם כלי התקשורת, עו"ד ברהום ייצג אותו והשמיע, לדבריו, את גרסת ההגנה במשפט, שבמרכזה הטענה כי ניר מעוז הוא האשם ברצח ולא דניאל.

"חשוב לשוב ולהדגיש", נכתב בכתב ההגנה מטעם עו"ד ברהום, "מדובר בטענה של דניאל, לא של הנתבע. חובתו של הנתבע, כסנגור במשפט פלילי, להביא בשם מרשו את גרסתו אל דלתות בית-המשפט, וממילא ייתכן כי הדברים יבואו לידי ביטוי גם בכלי התקשורת".

בהמשך כתב ההגנה נטען כי "עם כל הכבוד לשמו הטוב של התובע [ניר מעוז], מחויב הנתבע [עו"ד ברהום] בראש ובראשונה לדאוג לחירותו של מרשו [דניאל מעוז]. בכל משפט ומשפט ישנם אינטרסים מנוגדים, וכמעט תמיד זכאותו של האחד עשויה לבוא על חשבון שמם הטוב של אחרים. אם ייאלצו סניגורים לבלום את פיותיהם ולא להציג את גרסת מרשיהם, הדרך לקץ ההליך ההוגן קרובה מתמיד".

עו"ד ברהום מוסיף וטוען כי כיוון שנמנע מעיתונאים להקליט את הדיונים בבית-המשפט, הם ביקשו, כמקובל, מעורכי-הדין של הצדדים לחזור על עיקרי טענותיהם בפני המיקרופונים, וכך עשו. "מדובר ב'פרסום מותר' שאינו מהווה עילת תביעה כלל", טוען עו"ד ברהום.

"כאב התובע ברור ומובן", מודה עו"ד ברהום בסיום כתב ההגנה, "ואין לזלזל בשום פנים ואופן בטרגדיה הגדולה עימה הוא נדרש להתמודד. [...] יחד עם זאת, התובע, למרבה הצער, בחר בנתיב לא נכון, באמצעות תקיפת ה'שליח', שמילא תפקידו כדין ופעל כחוק".

לשכת עורכי-הדין מתגייסת

לפני כשבועיים פנתה לשכת עורכי-הדין בישראל, באמצעות עורכות-הדין טל ליבליך וליטל רבינוביץ, בבקשה להצטרף לתביעת הדיבה כ"ידידת בית-המשפט" וכתמיכה בהגנתו של עו"ד ברהום. "להכרעה בהליך זה – הנוגעת לתביעה בגין ראיונות לגיטימיים של בא כוח נאשם בתקשורת – תהיינה השלכות רוחב על ציבור עורכי-הדין בישראל", טוענת הלשכה. "ככל ותביעה זו תתקבל, עלולים בתי-המשפט להיות מוצפים בתביעות של אנשים נגדם טענו נאשמים טענות שונות ומשונות ויתבעו את עורכי-הדין של אותם נאשמים בתביעות לשון הרע רק בשל העובדה כי הם התראיינו כבאי כוח של הנאשמים בכלי התקשורת".

לטענת לשכת עורכי-הדין, אם התביעה תתקבל ייפגע ההליך השיפוטי עצמו, כמו גם חופש הביטוי והעיסוק של עורכי-הדין. "דבריו של הנתבע כבא כוחו של הנאשם לא נאמרו לצורך האדרה עצמית או שיווק עצמי אלא כטענות משפטיות אשר יכולות היו בנסיבות אותו מקרה להעלות את הספק הדרוש לצורך אי-הרשעת מרשו", טענו נציגות לשכת עורכי-הדין. "[...] עורך-דין המגן על נאשם שומה עליו להעלות כל עניין משפטי או עובדתי על מנת לנסות לחלץ את מרשו ולהעלות ספקות באשר לאשמתו. כך עשה הנתבע ועל כך אין יכול וצריך להיתבע".

41560-06-15