1. הכפשת השליח

זו היתה השנה של נתניהו, גם באתר "העין השביעית": שמונה מתוך 20 הטקסטים הנקראים באתר במהלך 2016 עסקו בנתניהו. יחדיו, הם משרטטים את אסטרטגיית הפאסיב-אגרסיב של ראש הממשלה מול התקשורת: הוא אינו מתראיין (חוץ מלראיונות כמו אלו שמופיעים בסעיף 12 ברשימה זו), אינו מהסס לתבוע דיבה (חמישה משמונת הטקסטים זו עוסקים בשתי תביעות כאלה) ועושה שימוש ציני במוסד התגובה העיתונאית.

התגובה העיתונאית כבר הפכה מזמן ממכשיר מקצועי חשוב להזדמנות לכסת"ח (מצד העיתונאים) וחיסולי חשבונות (מצד המגיבים), והשנה נתניהו הצטרף בחדווה לז'אנר ניצול הסדרתי לרעה של תגובות עיתונאיות והפיכתן לזירת השמצות ("הכפשת השליח" הוא המכתם שהציע אבנר הופשטיין). הטקסט הנקרא ביותר באתר עוסק בתגובה כזו, אולי המתוקשרת מביניהן: זו שמגישת "עובדה" אילנה דיין הקריאה מעל המסך במשך שש דקות רצופות.

בתגובה המצולמת שלנו לתגובה של נתניהו ניתן לצפות כאן למעלה (היא זכתה לכ-300 אלף צפיות בדף הפייסבוק שלנו). מטרתה של התגובה האחרת, של עוזי בנזימן, היתה לגרור את נתניהו מעולם התעמולה בחזרה לשדה העיתונאי על-ידי בדיקה, אחת אחת, של הטענות העובדתיות של נתניהו בתגובה שמסר. התוצאה היתה מפתיעה כשם שהיתה צפויה מראש.

לא פרנואיד, נוכל / עוזי בנזימן

בנימין נתניהו נוקט באותן שיטות פסולות שהוא מייחס לעיתונאים

* * *

2. איומים מהמגירה

גם הטקסט השני הכי נקרא באתר "העין השביעית" לשנת 2016 נכתב על-ידי עוזי בנזימן, מייסד "העין השביעית" ועורכה הראשון. גם הפעם מדובר באירוע שיזם נתניהו: תביעות דיבה נגד העיתונאים יגאל סרנה ובן כספית. אבל הפעם במוקד הטור לא עומד נתניהו אלא הנתבעים, שכחלק מטקטיקת ההגנה שלהם מאיימים כי יחשפו חומרים לא נוחים מבחינת ראש הממשלה, הגם שאינם קשורים לנושא התביעה. האם מול הבריונות המשפטית של הזוג נתניהו מעמידים יגאל סרנה ובן כספית בריונות משפטית משלהם?

פצצה מלוכלכת / עוזי בנזימן

יגאל סרנה שולף את נשק יום הדין בעימות המשפטי עם ראש הממשלה ורעייתו

* * *

3. מירי רגב וונדר וומן

לא מעט כבר נכתב על היכולת המפליאה של מירי רגב לתפוס את תשומת לבה של התקשורת, לרוב – ללא מסקנה משמעותית. אולי מפני שהתשובה פשוטה כל-כך: רגב פשוט מנפצת ברגל קלה את מארג המוסכמות וההרגלים התרבותיים-חברתיים שלנו, ועושה כלאחר יד לא רק את מה שאינו מקובל אלא גם את הבלתי מתקבל על הדעת, או בניסוחו של יובל דרור: את הבלתי ייאמן. וכיצד אפשר שלא להסגיר את תשומת הלב הציבורית למי שעושה את הבלתי ייאמן?

אייל גולן קורא, מירי קופצת / יובל דרור

נראה שמה שמירי רגב עושה אינו אסור בתקנון הכנסת, כי אף אחד לא חשב שמישהו אשכרה יעשה את זה

* * *

4. הקלטת הלוהטת (2)

למרות שכתב עליה לא פעם ואף תיאר בפרוטרוט את תוכנה, נראה שקלטת הצעקות של שרה נתניהו, שבן כספית מצהיר כי מצויה בידו, ממשיכה להלהיט את דמיון הציבור. העניין הרב שגרר הדיווח על האיום של כספית לחשוף את הקלטת בבית-המשפט (איום שכבר הוזכר כמה פסקאות למעלה) מזכיר לנו את הכלל העיתונאי הידוע: הציבור מתעניין במה שאינו יכול לדעת גם אם הדבר כלל אינו מעניין אותו.

בית-היוצר השופע / אורן פרסיקו

בן כספית מבקש להעיד את ראש הממשלה בתביעת הדיבה שהגישה נגדו רעייתו • טוען כי בני הזוג נתניהו תובעים כדי להרתיע עיתונאים ולא כדי לנהל משפט • מצהיר כי ברשותו הקלטה שתביך את שרה נתניהו

* * *

5. סוכר לבן? דגל לבן!

המתקפה יוצאת הדופן ומלאת החורים של "ידיעות אחרונות" נגד תאגיד גדול התחלפה בן יום בהתקפלות רבתי נטולת פשר. הציבור הפסיד פעמיים.

מאיזה בקבוק יונקים ב"ידיעות אחרונות"? / אורן פרסיקו

אתמול ניסה עיתון הבית של ההון לסכל כניסה של תחרות לתחום תחליפי החלב, המגלגל מאות מיליונים • היום הוא יורד בחשאי מהעץ – בלי להסביר לקוראים מדוע טיפס עליו מלכתחילה

* * *

6. מלחשים ש...

סרנה – פעם שנייה ולא אחרונה. והפעם: סרנה לא חושף מקורות אבל חושף שיטה מפוקפקת למדי לבדיקת עובדות.

סיפורים מהתחתית / אורן פרסיקו

יגאל סרנה: על כך ששרה זרקה את ביבי מהמכונית שמעתי ממכר ששמע מאדם שעובד באבטחת רה"מ

* * *

7. גם אני שרון שפורר

טקסט מס' 7 ברשימה, העוסק בתביעת השתקה קלאסית של חברה מסחרית נגד עיתונאית, התפרסם רק לאחר מאבק משפטי ממושך של "העין השביעית". הפרסום גרר יוזמה של ארגון העיתונאים שהקימה הלכה למעשה חומת חסינות כלכלית סביב העיתונאית הנתבעת, שרון שפורר.

"דיני התאגידים לא נועדו כדי למרק את שמם של עבריינים" / אורן פרסיקו

תביעת ענק נגד העיתונאית החוקרת שרון שפורר: 1.6 מיליון שקל | התובעת: חברה מסחרית שמי שהיה מנהלה ואחד מבעליה הוא עבריין מורשע | שפורר פרסמה בעבר תחקירים שבמרכזם פעילותו של העבריין, שזהותו נאסרה לפרסום על ידי בית המשפט העליון | שפורר, המיוצגת בעזרת מטה המאבק לסחר בנשים: התביעה מונעת מתאוות נקם של העבריין אחרי שחשפתי את פרצופו, מתנהל בדרכי פשע ואלימות קשים | עו"ד ון-אמדן, ב"כ התובעת: תאגיד הוא ישות משפטית נפרדת מבעליו

* * *

8. זהירות, לא למאכל

כנס "הון מזון עיתון" של "העין השביעית" ושל הפורום לתזונה בת-קיימא (השותף גם לפרויקט "אמת בפרסום" המתפרסם כעת באתר) הגיע למקום השמיני ברשימת הטקסטים הנקראים באתר עם תקציר דבריהם של ענת באלינט ולינוי בר-גפן, שתרמה, בין השאר, את הציטוט שהגיע לכותרת: "תוכן שיווקי הוא זכות הקיום היחידה של תוכניות הבישול, כל הממבו-ג'מבו על זה שישראלים נורא אוהבים לבשל ולכן אנחנו נותנים להם תוכניות בישול – בואו אסביר לכם את זה ככה: לו היה תוכן שיווקי טוב בציאניד, היו גם מסבירים לכם איך הציאניד מעוגן בתרבות הישראלית, 'איך סבתא שלי היתה מכינה ציאניד' – גם זה היה נכנס".

כשסבתא שלכם בישלה ציאניד / איתמר ב"ז

הסיבה האמיתית למבול תוכניות הבישול היא שקל דרכן להגיע לכיס שלכם – גם במחיר נזק לגוף שלכם

* * *

9. אין תגובה

ב"עובדה" בחרו להקריא בהפגנתיות את מלוא התגובה המכפישה של צוות יועציו של נתניהו; בחדשות 10, אחרי שהתברר שנתניהו מתכוון להפוך את הדבר למסורת, החליטו לחתוך את החגיגה המסתמנת ולחזור לשפיות: זכות התגובה אינה זכות ההכפשה.

מה שמסתמן כתופעה חדשה / איתמר ב"ז

אחרי כמה תגובות מכפישות מתוקשרות, בחדשות 10 החליטו להפסיק לשתף פעולה עם התחביב החדש של ראש הממשלה

* * *

10. כאן מלחימים כותרות

לרב אייל קרים לא היה את המזל של שופרסל (מס' 5 ברשימה). התאגיד זכה להתרפסות רבתי של "ידיעות אחרונות" אחרי כותרת לא מדויקת, הרב ספג רק עוד פולו-אפ אחרי כותרת שהיתה שגויה בעליל – אם לא למטה מזה.

והוא בכלל לא ידע שהוא כזה / איתמר ב"ז

"ידיעות אחרונות" קבע בכותרת ראשית כי הרב הצבאי הראשי הנכנס מתיר אונס – על סמך ציטוט של אדם אחר

* * *

11. אורן חזן לא חברה

אורן חזן הוא פוליטיקאי עם מקדם מירי רגב גבוה: גם הוא אומר את מה שהיינו חושבים שאי-אפשר לומר. לאו דווקא בגלל שזה לא ראוי, אלא כי זה כל-כך מביך.

אורן חזן: בגלל עמית סגל החברה שלי עזבה אותי / איתמר ב"ז

הח"כ מצהיר: סגל פנה אלי כבר כחודשיים לפני השידור • אחותו של הח"כ: "מחזרים ששומעים כי אני אחותו של אורן מעדיפים להתרחק ממני"

* * *

12. יום הולדת שמח מיסטר פריים מיניסטר

יחסיו של נתניהו עם התקשורת, בייחוד מאז הניצחון בבחירות במרץ 2015, התאפיינו בלעומתיות גוברת – בפוסטים בפייסבוק ובתגובות מכפישות. הלעומתיות רכבה על הקו היסודי של יחסי נתניהו והתקשורת בשנים האחרונות: ההתעלמות. בהמשך לטקטיקה התקשורתית של אריאל שרון בערוב ימיו, נתניהו כמעט ולא עונה על שאלות במסיבות עיתונאים או מעניק ראיונות. יש, כמובן, יוצאי דופן, כמו הראיון שהגיע למקום ה-12 ברשימה זו.

עיתונות ביבים / אלעד מן

כך עושים זאת, דקה אחר דקה: גלית גוטמן ויואב לימור מדגימים כיצד יש לראיין את ראש הממשלה

* * *

13. סיפור קטן, הסיפור הגדול

מקום מס' 13 ברשימה שלנו הוא טור קלאסי של שלמה מן, מבקר תקשורת הספורט, עם עוד סיפור שמצליח ללכוד בכמה קווים את היקפו של המשבר המתמשך שחווה התחום. אנו מקווים שהטור שלו, "עומד בשער", יחזור השנה לככב באתר באופן קבוע.

ממלכת מוזס נגד ערן זהבי / שלמה מן

ב"ידיעות אחרונות" מוכנים לוותר על סיפור ענק, על המוניטין המקצועי, על הקוראים ועל הרייטינג – בשם הנקמה במושא סיקור שהעז לשתף פעולה עם המתחרים • ל-one היה ממי ללמוד

* * *

14. סטארט-אפ ניישן

דייויד הורוויץ, עורך האתר הישראלי באנגלית "Times of Israel", מונה כמה סיבות אפשריות לכך שהתקשורת הישראלית לא מטפלת ברצינות בתופעה האפלה והנפוצה של "אופציות בינאריות". הפופולריות של הראיון הרדיופוני שערכנו עימו על הירתמותו למלחמה בתופעה מעידה שחוסר עניין בציבור לא יכול להיות אחת מאותן סיבות.

הצד האפל של הסטארט-אפ ניישן / "קול העין"

"יש כאן תעשייה שבה כל בוקר אלפי ישראלים קמים והולכים לעבוד בלגנוב כסף מאזרחים תמימים מכל העולם" • דייוויד הורוויץ לא מבין מדוע התקשורת מתעלמת מ"השחיתות החמורה ביותר בישראל"

* * *

15. השאלה ה-21

קאלט? בהחלט.

לחרוג מהבדידות / "קול העין"

"המטרה של המדור היא לא לרמוס אנשים ולערער את הביטחון העצמי שלהם", אומרת יוענה גונן, המוח שמאחורי הפינה "20 שאלות" ב"מוסף הארץ" • מתוך "קול העין"

* * *

16. אפקט נתניהו

פריט המידע השנוי במחלוקת שבמרכז משפט נתניהו נגד סרנה, כביכול ריב בין בני הזוג נתניהו הביא לשליפתו החוצה של הבעל ממכונית השרד על אם הדרך, התפרסם על-ידי סרנה בתפוצה של גולשי דף הפייסבוק שלו. תביעת הדיבה של נתניהו הבטיחה שעם ישראל כולו ייחשף לדברים. הגויים קוראים לזה "אפקט סטרייסנד".

שימוש ציני ופסול / אורן פרסיקו

בני הזוג בנימין ושרה נתניהו משיבים ליגאל סרנה וטוענים כי דווקא ממנו היה מצופה לתמוך בבקשתם לקבל פטור מהפגישה עמו

* * *

17. פוטו-אופ

המופע הרביעי המובטח ברשימה זו של סיקור משפט הדיבה של נתניהו נגד סרנה הוא הזדמנות לחשוף את הפטיש הקטן שסיקור המשפט מאפשר לנו: לאוורר עוד ועוד תמונות נוסטלגיות של הזוג הנבחר.

הטרחה השמורה לבני תמותה / אורן פרסיקו

בני הזוג נתניהו מבקשים פטור מנוכחות בישיבת גישור עם העיתונאי יגאל סרנה • סרנה בתגובה: הם דורשים לקבל "מעמד על-חוקתי" • בנוסף שיגר העיתונאי לשניים סדרת שאלות על יחסיהם לאורך השנים

* * *

18. יש שופטים בתל-אביב

מה משך את תשומת הלב הגולשים דווקא לידיעה זו? אולי הסכום הגדול שנפסק לחובת חברת החדשות של ערוץ 2. אולי עצם העובדה שמדובר בערוץ 2. ואולי שבישראל 2016 עדיין יש אפשרות לקומץ נשים ערביות מהפריפריה לתבוע צדק מול גוף התקשורת החזק במדינה.

הגיגי הלב / אורן פרסיקו

חדשות ערוץ 2 יפצו מורות מנצרת ב-400 אלף שקל בגין הוצאת דיבה

* * *

19. מפת הבעלויות – גרסת המציאות

פרסום גרסה חדשה של הפרויקט הוותיק מבית "העין השביעית" החזיר את מפת הבעלויות לרשימת הטקסטים הנצפים, אחרי היעדרות ב-2015. והשנה, שני חידושים: גרסה של המפה באנגלית, וגרסת מציאות שלה. כלומר – כזו שאפשר לתלות מעל המחשב בקיוביקל.

מפת הבעלויות בתקשורת הישראלית / כתב "העין השביעית"

אתר "העין השביעית" משרטט עבור קוראיו את מבנה שוק התקשורת בישראל

* * *

20. רק דוגמה

2016 לא היתה כמובן רק השנה של נתניהו, היא היתה גם השנה של הרבה דברים אחרים. אחד הבולטים בהם הוא העיסוק המוגבר והמתמשך באופנים השונים שבהם גברים מסוימים כופים עצמם על נשים – נושא שעד לא כל-כך מזמן העיתונות הכללית התייחסה אליו באופן לא מאוד שונה מזה שהעיתונות החרדית מתייחסת אליו עד עצם היום הזה.

ב-2016 החברה הישראלית צעדה עוד צעד אחד קדימה מעבר שבו הטרדה והתקפה מיניות של גברים נגד נשים היו חלק שגרתי מהווי מקובל למציאות שבה קריירה של פובליציסט מצליח כמו ארי שביט מתרסקת תוך כמה ימים מרגע הגילוי (האנונימי בתחילה) על האופן שבו התייחס לעיתונאית אמריקאית.

הטקסט שסוגר את הרשימה דיווח על כך ש"הארץ", עיתונו של שביט, היה היחיד בין עיתוני הדפוס שלא דיווחו על הפרשה עם פריצתה. לזכות אנשי "הארץ" ייאמר שהתעשתו מהר ובאותו היום כבר הופיעה הידיעה באתר העיתון.

ארץ זרה / אורן פרסיקו

רק "הארץ" לא דיווח על ההאשמות של עיתונאית אמריקאית שעיתונאי ישראלי תקף אותה מינית

* * *

ועוד כמה הפניות

פרסום רשימת הטקסטים הנצפים באתר היא מסורת שנתית, אבל ככלל איננו אוהבים מדדי פופולריות, וגם לכן לא ניפרד בלי להזכיר עוד כמה פרסומים שראו אור כאן ב"העין השביעית" במהלך 2016 ולא נכנסו לרשימה, אבל ראויים בהחלט לביקור חוזר.

המשכנו השנה לטפל בנגע הצומח של הפרסום הסמוי. ענת באלינט כתבה על תופעת ענבל אור והנזק ההיקפי של תופעת התוכן השיווקי, איתמר ב"ז חשף כיצד הכסף משכתב את ההיסטוריה ואיך קניית תוכן שיווקי מעניקה לקונה זכות וטו על התוכן, את "השיטה הסודית" של משרד הפרסום גיתם ו"שיטת המעגלים" של אתר ynet.

המשכנו לטפל גם בכוח המונופוליסטי המאיים של ענקיות האינטרנט, גוגל ופייסבוק. עסקנו גם בגזרת יחסי העבודה, שחזרה לחיים עם הקמתו של ארגון העיתונאים. ולא הפסקנו לעקוב אחרי מה שקורה בצנזורה הצבאית.

היחסים בין ראש הממשלה לתקשורת אינם מסתכמים רק בתביעות ותגובות מכפישות. השנה המשיך אורן פרסיקו לסקר את ההליך המשפטי הפתלתל לחשיפת פרטים על השיחות הרבות שמקיים נתניהו עם אנשי "ישראל היום" – העורך הראשי עמוס רגב והבעלים שלדון אדלסון. בעקבות עתירת רביב דרוקר ו"המקור" נאלץ נתניהו להודות כי שניהם חברים קרובים שלו, המדברים איתו תכופות.

בחזית המשפטית סיקר פרסיקו עוד משפטים ופסקי דין רבים, ועקב בין היתר אחרי משפט ענת קם נגד "הארץ" ואורי בלאו והמשפט נגד "הסטנדאפיסטית הבדואית". ב"ז חשף השנה בין השאר את עסקת המיליונים של משרדו של השר אריה דרעי עם "ידיעות אחרונות", את עסקת המיליונים של מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס עם הטייקון לב לבייב, את מקלט המס של ערוץ 20, את הוצאות צה"ל על פרסום, את הלובי המזוהם של העיתונים וחברות הטבק, וגם תהה מדוע שומרת הצנזורה על סודו של איש עסקים ישראלי מצליח.

ב"ז חתום גם על פרסום הדברים שאמרה תחקירנית תוכנית הבוקר של רשת לפעילת סביבה:

אני מאחלת לך המון בהצלחה, אין ספק שההזדעקות שלכם היא בצדק וברור שמגיע לזה זמן מסך

אבל את לא תקבלי את זה אצלנו ברשת, בואי נגדיר את זה ככה

הבעלים, זה לא ימצא חן בעיניהם שידברו על בז"ן – בשורה התחתונה

זה פשוט מורכב מאותן משפחות

אלה דברים שהם מעלי, מעל אברי, מעל העורך שלי – זה לא קשור אלינו

זה הון-שלטון. זה הון-שלטון, מותק".

שמישהו ילחין את זה.

חוץ מזה, המשכנו גם השנה בשיתוף הפעולה עם עמותת הצלחה בהפעלת "הגנזך", מדור מסמכי המקור שלנו. הצטרפנו לקרן התחקירים העצמאית ופרסמנו תחקיר ראשון, על הסכם הסחר הבינלאומי טיס"א, שהופיע בבת אחת באתרי העיתונות העצמאית ברשת ועורר תהודה גדולה. השנה התפרסם גם העדכון השביעי בסדרה "פוקחים עין", במסגרתה אנו מדווחים לגולשים על פעילות העמותה שלנו.

כמו כן, גם השנה שודרה מדי שבוע ב"קול הקמפוס" והתפרסמה כאן באתר "העין השביעית" תוכנית הרדיו "קול העין" (ששניים מהטקסטים ברשימת ה-20 הגיעו ממנה). בקרוב מאוד יחל להופיע באתר גם מגזין הטלוויזיה שלנו, שיתוף פעולה עם ערוץ הטלוויזיה המקוון העצמאי "החללית".

השנה הזו עמדה אצלנו גם בסימן הפעולה לטובת ייצוג הוגן למגזר הערבי, עם פרויקט "מדד הייצוג" שלנו יחד עם עמותת סיכוי וקרן ברל כצנלסון, סיקור תופעת סקרי האפרטהייד, האפלייה בפרסום הממשלתי והמחויבות של זכייניות הטלוויזיה לגיוס קבוצות מיעוט. ראינו גם ברכה בעמלנו: שיעור הייצוג עלה בד בבד עם התקדמות הפרויקט, תוכניות וסוקרים התחייבו שלא לקיים סקרי אפרטהייד ומועצת העיתונות עדכנה בהתאם את תקנון האתיקה שלה.

וחוץ מכל זה, אחרי הפסקה של כמה חודשים, שבנו לפרסם כאן את סקירות העיתונות – בינתיים במתכונת סוף-שבוע בלבד.

את השנה סגרנו בקונצרט התרמה במועדון הבארבי בתל-אביב, שהיה הצלחה מסחררת ומילא את האולם עד אפס מקום. זוהי עוד הזדמנות להודות ליוזמת טל חייקין, למנהל המוזיקלי אסף אמדורסקי וללהקות שהתגייסו למשימה: אבטיפוס, איפה הילד, בלאגן, מוניקה סקס, נקמת הטרקטור, קרח 9 ותערובת אסקוט.

וכן, אנחנו עדיין זקוקים לתמיכה שלכם.