ינואר 2016 היה חודש של שינויים ב"ידיעות אחרונות". אחרי עשרות שנים שבהן פעלו מערכות העיתונים של קבוצת מוזס מתוך העיר תל-אביב יצאה ההנהלה, כחלק מניסיון לקצץ בהוצאות, למהלך לריכוז העיתונאים בבניין חדש שנבנה באזור התעשייה של ראשון-לציון – סמוך לבית-הדפוס של הקבוצה ולבניין המטה של חברת בר-הפצה, המפעילה חלק מקווי החלוקה של העיתון.

לאלו מהעובדים שחוו קשיי הסתגלות בשל המעבר מלב תל-אביב לשולי ראשון-לציון חיכה מראה מוכר: כמו בתל-אביב, שלטי הרחוב שבו הוקם בניין המערכת נשאו את שמו של נח מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" המנוח ואביו של המו"ל הנוכחי, ארנון (נוני) מוזס. עיריית ראשון-לציון, שעם המעבר הרוויחה תוספת נאה לדמי הארנונה שמשלמת לה קבוצת מוזס, העניקה ל"ידיעות אחרונות" שי סמלי – ושינתה את שמו של הרחוב.

מסמכים של עיריית ראשון-לציון, שנמסרו לידי עמותת "הצלחה" בעקבות בקשת חופש מידע משותפת עם "העין השביעית", חושפים את השתלשלות ההליך שבסופו נקבע שם הרחוב, וגם שתי דמויות מפתיעות שלקחו בו חלק: בעל טור ותיק ב"ידיעות אחרונות", ופוליטיקאי מקומי שנבחר מאז לכנסת והפך לאחד מנציגיו הקולניים והנאמנים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנמסיס המר של ארנון מוזס ועיתונו.

מגע נוסף של אירוניה היסטורית הוסיפה זהות שמו הקודם של הרחוב, לפני שהפך לרחוב מוזס. מכל השמות שבעולם, הרחוב שאליו היגרה מערכת "ידיעות אחרונות" נקרא על שמה של חברת הכשרת-היישוב – התאגיד שבאמצעותו שלטה משפחת נמרודי בעיתון "מעריב" בתקופה שבה התנהל המאבק הייצרי בין שני העיתונים, שהגיע לשיאו בפרשה הפלילית המפורסמת של האזנות הסתר.

השטיח האדום של ראש העיר

בתחילת 2014, במקביל לתהליך בניית בית "ידיעות אחרונות" החדש, הונחה על שולחנה של ועדת השמות העירונית של ראשון-לציון בקשה לחלק את רחוב הכשרת-היישוב לשניים: החלק הדרום-מזרחי ימשיך להיקרא על שמה של הכשרת-היישוב, אך החלק הצפון-מערבי, זה שמשיק למתחם "ידיעות אחרונות", ייקרא על שם נח מוזס. את הבקשה לא הגישו תושבים שביקשו לחלוק כבוד למו"ל המנוח, אלא "ידיעות אחרונות" ומשפחת מוזס כמובן.

ראש עיריית ראשון-לציון, דב צור (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של צור)

ראש עיריית ראשון-לציון, דב צור (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של צור)

הדיון הראשון בבקשה התקיים בחודש מרץ באותה שנה. "נח מוזס (1912–1985) היה במשך עשרות שנים המו"ל והעורך האחראי של 'ידיעות אחרונות', מסוף שנות ה-40 ועד מותו בשנת 1985. פיתח את קבוצת 'ידיעות אחרונות' עד שהפכה לקבוצת המדיה הגדולה בישראל. מבקשים להנציח את שמו ברחוב שבו תתרכז פעילות קבוצת 'ידיעות אחרונות'", הוסבר במסמך המסכם את הדיון.

הוועדה אישרה את בקשת העיתון, ועשרה ימים לאחר מכן כבר יצאה הודעה רשמית. "בעיריית ראשון-לציון מברכים על מהלך העברת הקבוצה ומציינים כי מדיניותו של ראש העירייה הינה פרישת 'שטיח אדום' לעסקים המעוניינים לעבור לעיר, ולכן, קודמה בקשת הקבוצה לקרוא רחוב על שמו של נח מוזס ז"ל", הסבירה דוברת העירייה, טליה סומך.

מבחינת ראש העירייה, דב צור, המעבר של "ידיעות אחרונות" היה חלק חשוב במהלך שנועד להפוך את ראשון-לציון ל"עיר המדיה של ישראל", כהגדרתו. "המטרה היא שבעקבותיהם יעברו למתחם גופי מדיה משמעותיים, כלי תקשורת נוספים, משרדי פרסום ויחסי-ציבור, סוכנויות שחקנים, אולפני רדיו ומשרדי הפקה", כתב צור בעלון שנשלח לתושבי העיר. ב-2016 הודיע כי ישקיע 10 מיליון שקל מתקציב העירייה כדי לשפץ את רחוב נח מוזס ואת אזור מתחם "ידיעות אחרונות" ומערכת "גלובס" הסמוכה.

הפיצוי של הכשרת-היישוב

חרף ההחלטה וההודעה הרשמית על שינוי שם הרחוב, תוך זמן לא רב נתקל המהלך בקשיים: חברת הכשרת-היישוב פנתה לעירייה ודרשה דיון חוזר. בעקבות הבקשה יצאו נציגי העירייה לסיור ברחוב ששינוי שמו עמד על הפרק: דוד ביטן, סגן ראש העיר דאז וכיום חבר-כנסת בסיעת הליכוד, ויוסי חממי, חבר מועצת העירייה מטעם הליכוד ויו"ר ועדת השמות.

בשיחה עם "העין השביעית" מסביר ביטן מדוע תמך בהצעה של קבוצת מוזס. "חשבנו שרחוב הכשרת-היישוב הוא רחוב מאוד ארוך, ולא היתה בעיה לשנות את השם של חלק ממנו. האזור ממש התחיל להתפתח בזכות 'ידיעות אחרונות', אז החלטנו שחלק מהרחוב ייקרא 'נח מוזס'".

ח"כ דוד ביטן עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו. הכנסת, 19.12.16 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ דוד ביטן עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו. הכנסת, 19.12.16 (צילום: יונתן זינדל)

בהכשרת-היישוב שלחו משלחת: ב-7 ביולי 2014 התייצבו לדיון הסמנכ"ל אלכס מריאש, עורך-הדין ברק לוכטנשטיין ומתמחה. עו"ד לוכטנשטיין, נכתב במסמך סיכום הדיון, הסביר שכיום הכשרת-היישוב היא אמנם חברה בבעלות פרטית, אך בעירייה קראו לרחוב על שמה בגין חלקה ההיסטורי ביישוב ארץ ישראל. "לטענתו, נח מוזס היה אדם פרטי ולא איש ציבור, ולכן קריאת רחוב על שמו אינה עומדת בקריטריונים שקבעה עיריית ראשון-לציון", צוין במסמך.

ג'קי: "מ'ידיעות אחרונות' אמרו לי להיות ער לכך שלא ישימו רגליים. אמרתי לעורך-הדין של הכשרת-היישוב: 'של נעליך מעל רגליך. ראשי ממשלה ושרים היו מתייעצים איתו, זה לא איש מהרחוב שהחליטו לקרוא על שמו רחוב'"

דוד ביטן לא השתכנע, וביקש מנציגי הכשרת-היישוב לשקול מחדש את עמדתם. הצטרף אליו אחד מוותיקי "ידיעות אחרונות", תושב ראשון-לציון המכהן גם כאחד מחברי ועדת השמות העירונית: יהושע ג'קסון, המוכר יותר כקריקטוריסט ג'קי, בעל הטור "הציור השבועי לילד". ג'קסון ביקש להדגיש את "תרומתו החשובה של נח מוזס לעולם העיתונות הישראלית, אף שהיה אדם פרטי", כך לפי מסמך סיכום הדיון.

"מ'ידיעות אחרונות' אמרו לי להיות ער לכך שלא ישימו רגליים", הוסיף ג'קסון בשיחה עם "העין השביעית", "הכשרת-היישוב שלחו קבוצת עורכי-דין שאמרה 'מי זה בכלל נח מוזס שקוראים על שמו רחוב?', אז אמרתי לאותו עורך-דין: 'של נעליך מעל רגליך. ראשי ממשלה ושרים היו מתייעצים איתו, זה לא איש מהרחוב שהחליטו לקרוא על שמו רחוב'".

כשג'קסון נשאל אם ראוי היה שיצביע בעד הבקשה שהגיש העיתון שבו הוא מועסק, הוא מסביר שאין בכך בעיה, משום שהוא מכהן בוועדה כאזרח פרטי, ובהתנדבות. "אל תשכח – 2,500 עובדים עברו לעבוד בראשון", הוסיף, "אתה יודע מה זה בשביל עיר? העובדים נכנסים לעיר, רוכשים דברים, חלק גדול מהם עוברים לגור בה. כל עיר יכולה לדאוג לאנשים שנותנים לה פרנסה ומפתחים אותה".

מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

מו"ל "ידיעות אחרונות" ובנו של נח מוזס, ארנון (נוני) מוזס (צילום: רוני שיצר)

הדיון ההוא נקטע באבו ללא הכרעה, בעקבות אזעקה שנשמעה באזור כתוצאה מירי רקטות פלסטיני; כעבור כמה שעות הכריזה מדינת ישראל על היציאה למבצע "צוק איתן". מאוחר יותר, נכתב במסמך, שוחח סמנכ"ל הכשרת-היישוב עם יו"ר ועדת השמות והודיע לו על הסרת ההתנגדות. לדברי ביטן, בהכשרת-היישוב הסכימו להתפשר לאחר שהוצע להם פיצוי. "אני חושב שהפשרה היתה לתת להם כיכר על שמם", הוא אומר.

כעבור חודש וחצי, בסבב טלפוני, אישרו חברי הוועדה את ההצעה פה אחד. בחודש אוקטובר 2014, ולאחר שדחו חברי הוועדה התנגדות נוספת – הפעם כזו שהגיש אחד מתושבי העיר – אישרה העירייה את המהלך סופית. כעבור שנה וחצי עזבו עובדי "ידיעות אחרונות" את תל-אביב, אבל המשיכו לעבוד ברחוב מוזס.

דוד ביטן, סגן ראש העיר שסייע להצלחת המהלך, עבר בינתיים מבית העירייה לכנסת. כשהוא נשאל כעת האם בדיעבד הוא מתחרט על שסייע לנוני מוזס, הוא משיב בשלילה. "מדובר בעורך הראשי ההיסטורי של 'ידיעות אחרונות', ואני חושב שזה דבר ראוי", אומר ביטן. "לא תמיד צריך להסתכל על הנושאים האחרים. אני דווקא מרוצה מאוד".

* * *

לעיון במסמכים שהתקבלו מעיריית ראשון-לציון

להורדת הקובץ (PDF, 242KB)