נושאי רווחה תופסים רק 3% מראש סדר היום בעיתונות הישראלית, כך עלה מבדיקה של מאות שערי עיתונים שביצעה "העין השביעית" עבור ועידת הרווחה השנייה של תל-אביב–יפו ובמימונה. הוועידה נערכה ביוזמת העירייה וסגנית ראש העירייה מהרטה ברוך-רון, ובשיתוף אוניברסיטת תל-אביב ואיגוד העובדים הסוציאליים. ממצאי המחקר הוצגו בסרטון שהוקרן במסגרת הוועידה, שהתקיימה בשבוע שעבר.
המחקר, שנערך על-ידי איתמר מרגלית, בדק מופעים של נושאי רווחה בשערי העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "דה-מרקר", "גלובס", "כלכליסט" ו"המודיע" על פני שלושה חודשים לא עוקבים במהלך 2016.
במסגרת המחקר נבדקו באופן השוואתי הכמות, הבולטות והאופי של סיקור הרווחה בשערי העיתונים, הממסגרים את סדר היום החדשותי של עיתונות הדפוס בישראל. נושאי רווחה הוגדרו במובנם הרחב, מדיווחים הקשורים לעוני, דרך סוגיות רגולטוריות ותהליכי חקיקה ועד דיני עבודה ודיור ציבורי.
למרות הקשת הרחבה של הנושאים ומגוון אמצעי התקשורת שנבדקו, התוצאות העלו באופן חד-משמעי כי רווחה תופסת מקום דל ביותר בתמונת העולם שמבליטים העורכים עבור קהל קוראי העיתונים הישראלי. הנתון אינו משתנה בין העיתונות הכללית והכלכלית, וגם לא בעיתון שנבחר לייצג את העיתונות החרדית.
כאמור, הנתון הבולט ביותר הוא המיעוט המובהק של נושאי רווחה בשערי העיתונים: 97% מהסיקור מוקדש לנושאים אחרים. תחום הרווחה תופס רק 3% בממוצע מהסיקור בשערי העיתונים – גם בעיתונות הכללית וגם בעיתונות הכלכלית. נושאי רווחה נתפסים כנושא לא חשוב ולא מושך, שאינו ראוי לקבוע סדר יום.
באשר לסיקור שבכל זאת מתבצע, עיתוני קבוצת "הארץ" מובילים במקום היחסי שהם מקדישים לסיקור נושאי רווחה מתוך כלל הסיקור, במספר האבסולוטי של אייטמים המוקדשים לנושאי רווחה ובמיקוד הסיקור בנושאי רווחה בציבור הרחב. "דה-מרקר" מוביל בתשומת הלב שהוא מעניק לנושאי רווחה, כמעט 6% מכלל הסיקור. "הארץ" מחרה מחזיק אחריו, ושאר העיתונים מקדישים רק מעט מעל ל-2 אחוז מהסיקור לנושאי רווחה.
"גלובס", המגדיר עצמו "עיתון העסקים של ישראל", מעניק את הנפח המועט ביותר לנושאי רווחה, ויחד עם "כלכליסט" הוא גם העיתון המעניק הכי פחות תשומת לב לנקודת המבט הציבורית/אזרחית, ומעדיף בכשני שלישים מהמקרים את נקודת המבט הממסדית/עסקית.
מבחינה אבסולוטית (מספר אייטמים), "הארץ" מציג פי חמישה כותרות בנושאי רווחה מהמתחרים, שכ-70% מהן מציגות את נקודת המבט האזרחית; ואילו "דה-מרקר" מציג פי שלושה כותרות בנושאי רווחה מהמתחרים, שכמחצית מהן עוסקות בנקודת המבט האזרחית. היחס הזה בין עיתוני קבוצת "הארץ" לבין המתחרים, בשדה הכללי והכלכלי, מתהפך בבדיקת הבולטות שמוענקת לכותרות בנושאי רווחה, ובמידה פחותה (ב"הארץ" אך לא ב"דה-מרקר") גם בליווי הויזואלי שמוצמד להן.
היחס ההפוך מצביע על העמדה העריכתית השונה ב"הארץ" ובעיתוני הטבלואיד: בעוד ב"הארץ" קובעים סדר יום עצמאי וכוללים בתוכו נושאי רווחה, העיתונים המתחרים מקדישים מקום לנושאי רווחה כשאלו "עולים לכותרות" בהקשרים אקטואליים חוצי כלי-תקשורת. ממילא, הבולטות של כותרות בנושאי רווחה ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות" גבוהה יותר משום שנושאי רווחה מגיעים לכותרות עיתונים אלו כשמדובר בנושאים חדשותיים "חמים". "הארץ" ו"דה-מרקר", לעומת זאת, מרשים לעצמם לעסוק בנושאי רווחה גם כשמדובר בנושאים שאינם בראש סדר היום התקשורתי הכללי.
מעניין למצוא כי העיתונות הכלכלית, שמתמקדת בנושאים אזרחיים הרבה יותר מהעיתונות הכללית, אינה מקדישה מקום נרחב יותר לסיקור נושאי רווחה. המהפכה שחוללה העיתונות הכלכלית בסיקור נושאים אזרחיים וחברתיים, שבעיתונות הכללית נדחקו מפני נושאים פוליטיים, בטחוניים, פליליים ובידוריים, לא הגיעה לתחום הרווחה.
עוד מעניין למצוא כי העיתונות החרדית (שאמנם מיוצגת במחקר זה רק על-ידי עיתון אחד) אינה מצטיינת בסיקור נושאי רווחה. זאת, אף שניתן היה להניח שהציבור החרדי יגלה עניין גדול יותר מהציבור הכללי בנושאי רווחה, וכי העיתונים החרדים – שנמנעים מתחומי סיקור פופולריים שמעסיקים את העיתונות הכללית – יגבירו את הסיקור בנושאי רווחה.
* * *
לקריאת הדו"ח