בחודש שעבר הוגשו לשר הבריאות, יעקב ליצמן, המלצות "ועדת האסדרה לתזונה בריאה" בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימן-טוב. לצד המלצות על סימון של מוצרים עם שיעורים גבוהים של סוכר, מלח ושומן רווי, איסור על שימוש בשומן טראנס, הנגשה כלכלית של מזון בריא ועוד – הדו"ח גם מציע להגביל מאוד פרסום של מוצרי מזון מזיקים.

ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, התארחו דורית אדלר, דיאטנית ראשית למועצה הישראלית לביטחון תזונתי ודוקטורנטית לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, והעיתונאית מיקי חיימוביץ', מגישת תוכנית התחקירים "המערכת" – שעקבו שתיהן מקרוב אחרי עבודת הוועדה. להלן גרסה ערוכה של הראיון שערכו איתן איתמר ב"ז, עו"ד אלעד מן ונמרוד הלברטל.

דורית אדלר (צילום מסך)

דורית אדלר (צילום מסך)

"קודם כל יש לברך את משרד הבריאות על כך שהוא שם את נושא התזונה כנושא מרכזי", פותחת אדלר, "אין ספק שהגבלת פרסום לילדים ובכלל היא אחד הכלים החיוניים. הייתי בכנסת לפני שנתיים, בפעם שעברה שניסו להגביל פרסום של מזון מזיק, ואיגוד המפרסמים אמר בצורה מאוד ברורה שאם הפרסום יוגבל – זה ייתן מכה מאוד רצינית, אולי ימוטט את הענף. אני לא רוצה ששום דבר יתמוטט. אני רוצה ששרשרת המזון במדינת ישראל תבריא. כרגע גם במדינת ישראל וגם בעולם, רוב האוכל שאנשים אוכלים הוא בקטגוריה של מזון מזיק, ואין ספק שזה מהווה מנוע מרכזי של מחלות ותמותה, כמו שהוצג במסקנות הוועדה – קרוב ל-6,000 איש מתים בשנה רק בגלל תזונה לא בריאה".

מיקי, את מסכימה עם העמדה של דורית להגבלות של פרסום?

חיימוביץ': "אני רואה פה החמצה. המסר שיוצא מהוועדה כרגע בכל מה שנוגע לפרסום הוא ששום דבר עדיין לא מסוכם ולא ברור מה בדיוק, ומתי ואיפה. ואיך מתמודדים עם כל התוכן השיווקי, איך מתמודדים עם הפרסום בפייסבוק. מדברים על כך שתהיה הגבלה, אבל לא ברור מה בדיוק ואילו הגבלות – אם יהיה מין פופ-אפ אדום כזה כשתהיה פרסומת. אני מבינה שהדברים האלה לא לגמרי ברורים".

גופי השידור יכולים לקחת אחריות ויוזמה בעצמם. אולי הזכיינית רשת, שבמסגרתה משודרת התוכנית שלך, למשל, תחליט לא לשבץ פרסומות כאלה לשידור.

חיימוביץ': "אני חושבת שבאטמוספירה כיום של גופי השידור, שנאבקים על חייהם, לבקש מהם שיעשו את הצנזורה העצמית הזאת זו בקשה מרחיקת לכת".

מיקי חיימוביץ' (צילום: יוסי זמיר)

מיקי חיימוביץ' (צילום: יוסי זמיר)

אולי זאת בדיוק אחריות תאגידית של גופי תקשורת שאנחנו כל-כך רוצים לראות יותר על המסך.

חיימוביץ': "למה שלא תלך לאחריות התאגידית של קוקה-קולה וחברות אחרות? אני חושבת שהבעיה העיקרית שלנו היא שהמדינה לא מציבה אלטרנטיבה. בזמן שהציבור הצעיר שטוף בפרסומות לאוכל מזיק לכל אורך שעות היממה, אין אלטרנטיבה של פרסומות, או של תשדירים, שיציגו אלטרנטיבה. גם הניסיון היפה שעשה משרד הבריאות, שהזהיר לגבי הנתרן באוכל, ירד מהמסכים מהר מאוד בעקבות לחצים שונים. אין שום קמפיין לפירות, אין שום קמפיין לירקות. אין שום דבר שפועל לנסות ללמד את הילדים מה כן לאכול, ואנחנו בבעיה גדולה".

אדלר: "ההתייחסות לנושא של מזון מזיק צריכה להיות די דומה לנושא של התייחסות לסיגריות. צריך להיות איסור פרסום בצורה מאוד גורפת. כמובן שצריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה, גם בפייסבוק למשל, אבל המלצה מאוד ברורה של כל גופי הבריאות בעולם מדברת על זה שצריך לאסור פרסום של מזון מזיק לילדים, וגם למבוגרים דרך אגב".

אנחנו יודעים שאחרי שאסרו על כמעט כל סוגי הפרסום של סיגריות, מה שעשו חברות הטבק היה לקחת את הכסף של הפרסום ובמקום שתהיה פרסומת של "קח תעשן ותהיה גבר", הם הלכו לבסיסים צבאיים, לכל מיני אירועים ופסטיבלים, ופשוט חילקו סיגריות. יכול להיות שכשאתה מגביל את הפרסום, אתה בעצם דוחף לכך שאנשים לא ייחשפו לפרסומת אבל כן ייחשפו למוצר עצמו? זה לא יותר מזיק?

אדלר: "אנחנו יודעים שכל המנגנונים של הטיפול בסיגריות כן הביאו לירידה משמעותית בצריכה. אבל כמובן שלא מספיק לטפל רק בפרסום של מזון מזיק. משרד הבריאות צריך לצאת עם ההמלצות התזונתיות כמו שיצאה ברזיל ב-2014 ולהגיד: 'תאכלו בעיקר מזון לא מעובד, עם נגיעות של מזון מעובד, ובמזון אולטרה-מעובד אל תיגעו'. למעשה, אין גוף אחד היום במדינה שיש לו את המבט הכולל. אנחנו נמצאים, למשל, בשינויי אקלים מטורפים, איך זה משפיע? לא נותנים את הדעת על הביטחון התזונתי הלאומי העתידי של מדינת ישראל".

תזונה ותמותה בישראל, מתוך המלצות הוועדה

תזונה ותמותה בישראל, מתוך המלצות הוועדה

מיקי חיימוביץ', את ליווית את דיוני הוועדה וגם עסקת בענייני תזונה בריאה במסגרת "המערכת". מה הרשמים שלך מהסיקור שהציעה התקשורת הכללית לאורך כל עבודת הוועדה – ועכשיו אחרי הגשת ההמלצות?

חיימוביץ': "יש כאן משהו מעניין, שאת עיקר הסיקור בנושא הזה הובילה העיתונות הכלכלית, בעיקר 'דה-מרקר' ו'כלכליסט'. בעיתונים הכלליים, היותר נפוצים, לא ראית את זה. אני מזפזפת בדרך כלל בין המהדורות, במקרה נפלתי על חדשות 2 כשהתפרסמו ההמלצות, אני חייבת לומר שהתאכזבתי לגלות את הכתבה שסיקרה את ההחלטות הסופיות של הוועדה בדקה הארבעים ומשהו של המהדורה. בעיני זה צריך לפתוח את המהדורה. זה דבר שהוא בנפשנו, בבריאותנו. לא ייתכן שזה ייזרק לתוך העמודים הפנימיים. אלו צריכות להיות כותרות ראשיות. אם עורכי העיתונות והמהדורות המרכזיות לא יעשו את זה, זה לא יהדהד הלאה למשרדים השונים. צריך להבין שהדבר הזה הוא מאוד משמעותי, הוא מאוד משפיע ואנשים מתים פה בארץ מאוכל לא בריא".

יש גם תחושה שההצנעה של הנושאים האלה מנוגדת לרצון של הקהל. אצלנו למשל ב"עין השביעית" כשאנחנו מפרסמים טור או ידיעה ביקורתית על פרסום של מזון מזיק – דורית יודעת, היא פרסמה אצלנו טור כזה שזכה להרבה מאוד תגובות – מספר הכניסות מזנק. הציבור מאוד מתעניין בסיקור מהסוג הזה.

חיימוביץ': "התקשורת שבויה בקונספט שמה שחשוב לציבור זה המאקרו המדיני-בטחוני-כלכלי ולא המיקרו ברמת החיים היומיומיים"

חיימוביץ': "אני חושבת שהציבור בשל לזה. גם כשלפני שלוש שנים עשיתי את הסרט הראשון על מה מסתתר באוכל שלנו, הרייטינג היה מאוד גבוה, וגם נוצר שיח ציבורי בעקבות הסרט".

אז איך את מסבירה את הפער הזה בין העניין הרב של הציבור לסיקור הרך והמרחם?

חיימוביץ': "כי עורכי החדשות לא בהכרח מבינים מה מעניין את הציבור. כמו שכיום אנחנו מסתכלים על תופעת טראמפ והפער בין מה שחשבו במערכות לבין מה שקרה בשטח, יש פער, והפער הוא גם בנושא הזה".

התקשורת מנותקת?

חיימוביץ': "התקשורת שבויה בקונספט שמה שחשוב לציבור זה המאקרו המדיני-בטחוני-כלכלי ולא המיקרו ברמת החיים היומיומיים. אבל יש שינוי, אתה רואה למשל את מה שנגה ניר-נאמן עושה, ועבודות אחרות. לדברים האלה בסך הכל יש דרישה, ואני כן רואה את החדירה שלהם למהדורה. זה לאט-לאט משתנה".

אולי התקשורת פשוט משוחדת מכיוון שחלק גדול מהפרנסה שלה מגיע מפרסומות כאלה?

חיימוביץ': "לזה אני ממש לא מסכימה. עשיתי שני סרטים בנושא הזה של אוכל, בערוץ מסחרי, ולא היתה לי שום בעיה לעשות אותם, כמו שעושים גם השוואות בין סלטים, אורז, וכל הסרטים שנעשו בשנים האחרונות ב'עושות חשבון' וכדומה".

אדלר: "יש כאן עוד נקודה שהיא מאוד מרכזית. נושאי התזונה והמזון מאוד מורכבים. תראו כמה משרדי ממשלה נוגעים להחלטות, בין אם זה בהורדת מסים, ובין אם זה באספקטים אחרים. יש לך את משרד החקלאות, משרד הכלכלה, משרד הבריאות, משרד האוצר, משרד החינוך. מה שקורה זה שמאחר ואת רוב ההחלטות האלה מקבלים אנשים שבכלל לא מבינים לא בתזונה ולא במזון – ככה זה נראה.

"חייבים להכניס את אנשי התזונה למקומות של קבלת ההחלטות. כי מי שמקבל את ההחלטות זה האנשים שלא מבינים על מה הם מקבלים החלטה בסופו של דבר. אין ספק שמשרד הבריאות שם את הנושא על השולחן. חייבים לתת לו רוח גבית, לקחת את ההחלטות האמיצות הנדרשות ולהוביל מהלך של הבראת כל שרשרת המזון".

חיימוביץ': "אני רוצה להתחבר לזה – למרות התחושה הקלה של החמצה – אני בכל זאת חושבת שאנחנו על סף של מהפכה, וצריך לתת את כל הגיבוי, ולהמשיך לעסוק בנושא הזה, כי הוא בנפשנו ובבריאותנו".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.

*   *   *

להורדת הקובץ (PDF, 2.19MB)

המלצות ועדת האסדרה לתזונה בריאה