"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי

"בדש נכנס לנעלי ורמוס: 'אין ודאות שאי.די.בי תצליח לפרוע את חובותיה בזמן'", נכתב אתמול בכותרת הראשית במוסף "שוק ההון" של "גלובס". כל הכפולה הפותחת של המוסף הוקדשה להצהרה והשלכותיה.

תמר קובלנץ כתבה על עמדת חגי בדש, מנכ"ל בית-ההשקעות פסגות (תפקיד שמילא בעבר רועי ורמוס). "כבר עם כניסתי לתפקיד המנכ"ל שמתי לי את נושא העמידה בהחזר חובות והסדרי חוב בראש סדר העדיפויות", אמר לה. שי שלו צירף טור פרשנות שהתייחס באופן כללי להסדרי חוב. "אם לבעל השליטה אין הון חדש משמעותי שאותו הוא יכול או רוצה להזרים לחברה (ולרובם אין הון שכזה), מוטב להפסיק עם מריחת הזמן, לשלוח את החברה לפירוק ולהפסיק לפרנס את תעשיית הסדרי החוב", כתב שלו.

"אי.די.בי אחזקות תצטרך למצוא 375 מיליון שקל להחזר חובות במחצית השנייה של 2013. קשה לראות כיצד היא תעשה זאת", נכתב הבוקר במעלה שער "דה-מרקר", מעל לסמליל העיתון, תוך הפניה לשער האחורי.

"הערת עסק חי לאי.די.בי מעלה חשש לפירעון מיידי", מצוטט בשער האחורי גורם אלמוני משוק ההון. הציטוט מתייחס לאפשרות שהחברה תיאלץ להצמיד לדו"חות הקרובים שלה, שיפורסמו בשבוע הבא, הערת אזהרה על מצבה הפיננסי ויכולותיה לפרוע את חובותיה במועד. נוסף לכך, הציטוט מתייחס לידיעה מאת סיון איזסקו, שפורסמה אתמול בשער האחורי של "דה-מרקר", ולפיה רשות ניירות ערך דנה עם אי.די.בי על צירוף הערה כזו.

הבוקר נפתחת כפולת העמודים שלפני השער האחורי בעיתון ברשימה נרחבת מאת מיכאל רוכוורגר, המוקדשת אף היא לצרות של אי.די.בי, תאגיד הענק שבשליטת נוחי דנקנר. "אף על פי שמדובר בתקדים", הוא כותב על האפשרות לצירוף הערת עסק חי לדו"חות התאגיד, "פעילי שוק ההון לא אמורים להיות מופתעים מכך, מאחר שמצבה הפיננסי של אי.די.בי, שהידרדר מאוד בחודשים האחרונים, גלוי לעין זה זמן". רוכוורגר מפרט את צרותיה של החברה, ותוהה מאין יביא דנקנר את הכסף להחזר החובות. אין לו תשובה.

ידיעה נוספת, מאת נועם בר ומיכאל רוכוורגר, מוקדשת למכתב של מנכ"ל פסגות, ובעצם לשתיקה של יתר מנהלי הגופים המוסדיים. בראש כפולת העמודים מתפרסמים תצלומים של מנהלי בתי-השקעות וחברות הביטוח הגדולים, לצד היקף ההשקעה שלהם באי.די.בי והתייחסות (ובעצם אי-התייחסות) למצוקה שאליה נקלע תאגיד הענק. כמה הגיבו באמירות כלליות, אחרים סירבו להגיב. המנכ"ל שי טלמון מקבוצת הביטוח כלל לא מסר תגובה. קבוצה זו, שלפי נתוני "דה-מרקר" השקיעה 58 מיליון שקל במניות של אי.די.בי פיתוח, נמצאת בשליטת אי.די.בי אחזקות.

הכותרת הראשית במוסף "דה-מרקר פייננס" לסקירת המסחר ונתוני הבורסה קוראת: "מניית אי.די.בי נפלה ב-5% אחרי חשש להערת עסק חי".

"המוסדיים מגבירים את הלחץ על דנקנר", נכתב בכותרת הראשית של העיתון "כלכליסט" הבוקר, תוך הפניית הקוראים למוסף "השוק". הכותרת הראשית במוסף מבשרת כי "פסגות מעלה הילוך בפעילות המוסדיים מול אי.די.בי".

רחלי בינדמן ויניב רחימי מדווחים בהרחבה על הצהרתו של מנכ"ל פסגות ועל מצבה של אי.די.בי, ומביאים ציטוטים מפי גורמים עלומי שם בקרב הגופים המוסדיים. "המטרה היא לייצר תהליך שיעצור את יציאת הכספים מהחברות ולמנוע ירידת ערך של האחזקות שנותרו בהן", אומר אחד. בהמשך מופיע הציטוט הבא: "במצב הנוכחי ספק אם הרשות תוותר על הערת 'עסק חי'".

מדור סקירת המסחר בבורסה של "כלכליסט" [שי סלינס] מקבל הבוקר את הכותרת "אי.די.בי צנחה ב-5% לאחר פניית פסגות לנאמן האג"ח".

בשער "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות", לא מוזכרות הצרות של אי.די.בי. בתחתית עמ' 12, המוקדש לסיקור שוק ההון, מתפרסמת ידיעה קצרה מאת שי סלינס על מכתבו של מנכ"ל פסגות.

בשער מוסף "עסקים" של "מעריב" [העורך הכלכלי: איתן מרקוביץ', עורך המוסף: הדר חורש] אין זכר למצבה של החברה ששולטת בעיתון. לעומת מדור שוק ההון של "ממון", המחזיק עמוד אחד, ב"עסקים" מוקדשים שני עמודים למדור שעורך איתמר ברתור. מדווח שם על דלק-נדל"ן, גאון-אחזקות, אלוני-חץ, אלביט-הדמיה, דלק-ישראל ועליית הדולר.

על אי.די.בי לא נכתב דבר, למעט אזכור חולף, בלב סקירה קצרה שכתב גידי ליפקין על יום המסחר בבורסה. "אי.די.בי אחזקות ירדה ב-5.34% על רקע פניית פסגות לנאמני האג"ח, ולפיה אין ודאות שהקבוצה תעמוד בהתחייבויותיה למחזיקי האג"ח", נכתב.

סיכומו של דבר: חרף שמועות ותחזיות על מגמות חדשות, הזמן חלף וכלום לא השתנה. העיתון הכלכלי שייסד גיא רולניק נותר תקיף בביקורתו על תאגידים ממונפים שאינם מחזירים את חובותיהם במועד, והוא ממשיך לעודד במרץ את הגופים המוסדיים (למעשה, לנזוף בהם ולדרוש מהם בתוקף) לפעול עימו כתף אל כתף במאבק על כספי הציבור. "מעריב" ממשיך לציין בתיבת הקרדיטים של מוספו העסקי כי העיתון "נמנה עם קבוצת אי.די.בי", וחושב שבכך הוא מכשיר הסתרה של מידע חיוני מקוראיו. "כלכליסט" עדיין נהנה מחופש פעולה גדול, ואילו "ממון" נראה כאילו הוא בבעלות חלקית של דנקנר, על אף שאין שום קשר בין איש העסקים והפילנתרופ הישראלי לבין העיתון.

לבן-דב אין עיתון

ב"כלכליסט" הספיקו להכניס אמש לעמוד השער ידיעה קצרה מאת גולן חזני ולפיה קונצרן האצ'יסון הודיע לאילן בן-דב על ביטול העסקה לרכישת פרטנר.

בתחתית שער "מעריב" הבוקר מופיע תצלום של בן-דב, עם הפניה לעמ' 20, שם מדווח גידי ליפקין על הודעת הקונצרן מהונג-קונג. "ביטול העסקה יוצר בעיה לא פשוטה לבן-דב", הוא מציין.

גם בתחתית שער "הארץ" מופיע תצלום של איש העסקים הישראלי, מעל לכותרת "מכה לאילן בן-דב: העסקה לרכישת פרטנר בוטלה". בעמ' 10 של העיתון מדווח מיכאל רוכוורגר על ביטול העסקה ומגדיר זאת כ"מכה עסקית לא פשוטה" לבן-דב. ידיעה ב"דה-מרקר", שירדה לדפוס לפני היוודע ביטול העסקה, מוקדשת למרדף של מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק-עמינח, אחר חובותיהם של טייקונים, בין היתר בן-דב.

רצועה בתחתית שער "ידיעות אחרונות" קוראת: "הסינים ביטלו את העסקה לרכישת פרטנר". נווית זומר ואלי שמעוני מדווחים בתחתית עמ' 27 על ביטול העסקה ומגדירים זאת "מכה לא פשוטה". לדבריהם, אם העסקה אכן תבוטל, "לא ברור כיצד יוכל [בן-דב] להחזיר במצב כזה את הכספים שלווה מהציבור ומקופות הגמל".

פאטה-מורגנה

איש העסקים והעבריין המורשע דוד אפל נכנס אתמול לכלא. קרוב לעשור לאחר שהוגש נגדו כתב אישום, וכשנתיים לאחר שהורשע בשלוש עבירות של מתן שוחד, החל אפל לרצות עונש של 3.5 שנות מאסר.

אתמול דיווח על כך נועם שרביט ב"מעריב". הבוקר מדווחים על כך תומר זרחין ב"הארץ" וצבי הראל ב"ישראל היום". רק קוראי "ידיעות אחרונות" לא יודעים שאפל נכנס לכלא.

כזכור, כתב התחקירים של "ידיעות אחרונות" לשעבר, מוטי גילת, טען בתצהיר שהגיש לבית-הדין לעבודה כי הבעלים ארנון (נוני) מוזס ביקש בעבר למנוע פרסום תחקיר על פרשת האי היווני, המיזם שהגה אפל (אפל אף הואשם בשל חלקו בפרשה, אך לבסוף אישום זה נמחק). עוד טען גילת בתצהיר כי מוזס צינזר חלקים משמעותיים מתחקיר שעסק כולו באפל, וכי הורה על צמצום היקף הידיעה שלפיה אפל שילם שלושה מיליון שקל לבנו של ראש הממשלה דאז, גלעד שרון, עבור "ייעוץ" (למרות שכשנודע לו על התשלום החריג, הגדיר זאת לכאורה מוזס במלים "פאטה-מורגנה").

חיות טרף

כיום שרון הבן כותב באופן קבוע במדור הדעות של "ידיעות אחרונות". בעיקר על ארץ ישראל היפה של פעם, על אביו שהיה ראש ממשלה מוצלח ועל ראש הממשלה של היום, שלדעתו כושל פעם אחר פעם. לפעמים משתרבבת לטור שלו הערה גזענית.

"כשאי-אפשר להשאיר כביסה על החבל בדרום העיר, או כשבחורה שחוזרת הביתה בלילה צריכה להביא בחשבון את כל החשק שהצטבר במסע במדבר, אז זה בסדר, אין ברירה, צריך לארח את כל אפריקה, רק שיישארו בדרום העיר", כתב לפני שבועות אחדים ביחס למהגרים האפריקאים בישראל.

"אפשר לקחת את חיית הטרף הפלסטינית ולהרכיב לה מסכה בדמות איזה דובר אנגלית שוטפת. אפשר להלביש לה חליפת שלושה חלקים ועניבת משי. אבל פעם בכמה זמן – כשנולד הירח, כשעורב מפריש לשלשת על ראשו של תן מיילל או כשהפיתה עם הזעתר לא עלתה יפה – או אז חשה החיה שזהו הלילה שלה, ומתוך אינסטינקט קדום היא יוצאת לשחר לטרפה", כתב לאחר רצח משפחת פוגל בהתנחלות איתמר.

"ידיעות אחרונות", שממשיך להעסיק את מי שכתב את השורות האלו, מביע גם הבוקר זעזוע ממידת הגזענות שאחזה ביהודים שתקפו ערבי בירושלים. כותרת ותצלום בתחתית השער, וכל כפולת העמודים השנייה, מוקדשת לאירוע, וצקצוקי הלשון נשמעים מקצה המדינה ועד קצה.

הכותרות הראשיות

"נלכד", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", על רקע תצלום של שושן ברבי, שנחשד בדריסה למוות של שלוש נשים בנתניה, ברח והסתתר במחבוא במשך שלושה ימים.

"נתפס", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום".

"ישראל דורשת ממצרים: הוציאו את הטנקים מסיני", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב".

"ברק מעכב ההחלטה על האוניברסיטה באריאל", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ".

בשולי החדשות

א. ב"גלובס" פורסמה אמש ידיעה שהתבססה על כתבה ב"גרדיאן", ולפיה ענקית הנפט Shell הוציאה בשנים 2007–2009 קרוב ל-400 מיליון דולר על שירותי ביטחון בניגריה. בשנת 2009, לדוגמה, שילמה החברה 65 מיליון דולר לכוחות צבא ממשלתיים בניגריה והוציאה 75 מיליון דולר נוספים בגין עלויות ביטחון "אחרות", ככל הנראה תשלום לחברות שירותי ביטחון פרטיות. הכל כדי לשמור על מתקניה בדלתא של הנהר ניז'ר.

פעיל מארגון פלטפורם הלונדוני, שלפי הידיעה עוקב אחר השפעת פעילותם של תאגידי הנפט על איכות הסביבה והמרקם החברתי, ציין כי החיילים והשוטרים בניגריה, שקיבלו עשרות מיליוני דולרים בשנה מתאגיד הנפט הבינלאומי, ידועים בהפרות שגרתיות של זכויות אדם. לדבריו, החברה מזרימה את כספיה לצבא באמצעות קציני צבא בכירים, והדבר יוצר "הזדמנויות נרחבות לשחיתות". בתגובה נכתב: "של אינטרנשיונל אמרה שטענות השחיתות צריכות להיות מופנות לרשויות הניגריות, ושהוצאותיה הכרחיות להגנת עובדיה ופעילויותיה".

ב. בתחתית עמ' 22 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעה לא חתומה תחת הכותרת "שני שלישים מוטרדים ממצב מאגרי המים". לפי הידיעה, סקר חדש שערך מכון דחף מלמד כי "שני שלישים מתושבי ישראל היהודים מוטרדים ממצב מאגרי המים בארץ". עוד עולה מהסקר כי 57% הפחיתו את צריכת המים שלהם. מיד בהמשך מדווח כך:

"משק הבית הממוצע מוציא 83.77 שקל על מים בחודש. נתון זה לא כולל ברי מים, ש-70% מהנשאלים אמרו שהם זמינים עבורם לפחות חלק מהיום. לפי הסקר, החברה הדומיננטית ביותר בשוק ברי המים היא תמי 4. 53% שבבעלותם בר מים אמרו שהם לקוחות של החברה. הסקר גם מצא קשר בין הימצאות בר מים בבית לבין צריכה מוגברת של מים. בשליש מהביתים שבהם קיים בר מים ירדה צריכת המשקאות המתוקים".

כפי שניתן לראות, אין מדובר בידיעה חדשותית על תוצאותיו של סקר חדש שנוגע למצב מאגרי המים בישראל, אלא במודעה פרסומית לקידום עסקי ברי המים בישראל ועסקיה של חברת תמי 4 בפרט. למרבה הצער, "ידיעות אחרונות" לא נגמל מההרגל לפרסם מודעות פרסומיות בדמות ידיעות חדשותיות. בכך הוא פוגע קודם כל בקוראיו, שנחשפים להונאה ועלולים לחשוב ששיקולים עיתונאיים בלבד עומדים מאחורי מה שנחזה לידיעה חדשותית. מעבר לכך, העיתון פוגע גם בשמו הטוב שלו, ומוריד את מידת האמון של הקוראים גם בידיעות הלגיטימיות שמתפרסמות בו. משמח לגלות שהפעם לא נמצא עיתונאי שיסכים ששמו יוצמד לבושה העיתונאית.

ג. "טרכטנברג: 'תקציב הביטחון לא יכול להיות יותר מ-60 מיליארד שקל'", נכתב בראש עמ' 7 של "דה-מרקר", מעל ידיעה מאת מוטי בסוק. במוסף "ממון" מדווח גד ליאור כי "בכירים במשרד האוצר" מעריכים שראש הממשלה בנימין נתניהו לא יסכים לקיצוץ בתקציב משרד הביטחון.

ב"כלכליסט" מראיין שי אספריל את ד"ר שמואל אבן, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ובכיר לשעבר בחיל המודיעין, שטוען כי אין מקום לטענה כי קיצוץ בתקציב הביטחון יוביל לעלייה בתקציב הרווחה. "תותחים זה לא במקום חמאה", הוא אומר.

לדבריו, הגדלת התקציב הבטחוני דווקא משפרת את הרווחה. "מי שנפגעת מקיצוץ הוצאות הביטחון היא הפריפריה", הוא אומר. "[...] חלק גדול מהספקים שמספקים שירותים לצבא או כל מיני רס"רים שיושבים בבסיסים, איפה הם יושבים? בפריפריה. מי היום מתגייס לצבא? מי שלא יכול להיכנס לאליטה, ודרך הצבא נכנס למערכת ומתקדם. תבדוק את החתך הסוציו-אקונומי של המתגייסים לצבא ותראה שזה המקום היחיד כמעט בישראל שמאפשר מוביליות חברתית. זה הארגון הגדול הכי שוויוני בישראל, שכל אחד [קרי: יהודי] יכול להיכנס אליו".

ד. "לא הכל שחור", נכתב בתחתית שער "ישראל היום", מתחת לתצלום של ילדים החברים בתנועת הצופים.

יחסי-הציבור של עובדי פניציה וערוץ 10

מסעות יחסי-הציבור שמנהלים עובדי מפעל הזכוכית פניציה ועובדי ערוץ 10 ממשיכים לשאת פרי.

בשער "גלובס" התפרסמה אתמול הכותרת "משרדי התמ"ת והאוצר ינסו לגבש תוכנית להצלת פניציה". בעמ' 6 בקונטרס החדשות דיווח יובל אזולאי על המצב במפעל תחת הכותרת "חשש בפניציה: הבראה תגרור גל פיטורים".

בתחתית שער "גלובס" התפרסמה כותרת בולטת יותר. "הטאלנטים של ערוץ 10 מתגייסים לקרב על הבית: 'בפניציה לא עושים תחקירים על ראש הממשלה'". הכותרת הפנתה לכפולה הפותחת של מוסף "הערב", שהוקדשה כולה, כמו גם שער המוסף, למלחמתם של עובדי הערוץ.

ב"כלכליסט" מופיעה הבוקר ידיעה קצרה בתחתית עמ' 6 תחת הכותרת "האוצר: לא נסייע כספית להצלת מפעל פניציה". בראש עמ' 8 מתפרסמת ידיעה על מאבק עובדי ערוץ 10.

בראש עמ' 11 של "דה-מרקר" מתפרסמת ידיעה גדולה על פניציה תחת הכותרת "התמ"ת: הוקם צוות להצלת פניציה; משרד האוצר: אין צוות ואין הצלה". על ערוץ 10 נכתב במדור פרסום, שיווק ומדיה בעמ' 25, במסגרת ידיעה שכותרתה עוסקת בזכיינית רשת. כמו כן מתפרסמת ידיעה על מצב ערוץ 10 במוסף "גלריה".

במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמות שתי ידיעות קצרות, אחת על פניציה ואחת על ערוץ 10. במוסף "עסקים" של "מעריב" יש ידיעה קצרה על פניציה ואין ידיעה על ערוץ 10.

סיכום ביניים: למרות הקשרים של אנשי ערוץ 10 עם עמיתים בכלי תקשורת אחרים ועל אף ההזדהות עם מצוקת הקולגות, לא ניכר סיקור עודף למשבר בערוץ 10 לעומת סיקור המשבר במפעל הזכוכית.

ענייני תקשורת

גילי איזיקוביץ מדווחת במוסף "גלריה" של "הארץ" כי ועד עובדי ערוץ 10 פנה אתמול להסתדרות בבקשה להכריז על סכסוך עבודה. ב"כלכליסט" מדווחת שלי פריצקר כי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יגיע היום לישיבת עובדי ערוץ 10.

רועי ברק חתום על הכפולה הפותחת במוסף "הערב" של "גלובס", שמוקדשת כולה למאבקם של עובדי ערוץ 10. את הכותרת בשער העיתון, "בפיניציה לא עושים תחקירים על ראש הממשלה", סיפק לו העיתונאי אלון בן-דוד. עוד משוחח ברק עם מוטי קירשנבאום, טליה פלד-קינן, צבי יחזקאלי, נדב איל ועורכת "לילה כלכלי" ניצה גלצר.

נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" על מצוקת רשת וערוץ 10. רשת, הוא כותב, תעצור הפקות של סדרות דרמה מסוגה עילית באופן מיידי, כדי לעמוד בתשלום חובה לרשות השנייה.

מיכל מרגלית דיווחה אתמול ב"גלובס" כי חברת ידיעות-אחרונות תקים בראשון-לציון בניין משרדים בעלות של כ-100 מיליון שקל ותרכז בו את מערכות "ידיעות אחרונות", "כלכליסט" ו-ynet.

ב"גלובס" דיווח אתמול רועי ברק על סגירת מוסף "השבוע" של "הארץ". בידיעה צוטט "עיתונאי בכיר" בעיתון שאמר: "זו החלטה הזויה. זה אולי החלק הכי חשוב בעיתון. ללא הפרשנויות המרחיבות, מה מייחד את העיתון הזה?".

ב"מעריב" מתפרסמת ידיעה מאת בן לינפילד, כתב ה"גלובל פוסט", על מכונת התעמולה שמפעיל בשאר אסד בסוריה.

בעמ' 3 בקונטרס החדשות של "הארץ" מתפרסמת כתבה מתורגמת מאת הלן פיד, כתבת ה"גרדיאן", על ביטול הצנזורה המוקדמת במיאנמר. החונטה הצבאית, השולטת במדינה מאז 1962, החליטה בתום יובל לשנות את חוקי הצנזורה. עיתונאים לא יידרשו עוד להעביר מראש את כתבותיהם לצנזורה לפני פרסומן, אף כי לשלטון ייוותרו סמכויות לסגור כלי תקשורת על-פי שיקול דעתם. על-פי הכללים החדשים, כלי התקשורת ייאלצו להעביר לצנזורה את הידיעות שפירסמו לאחר הפרסום, כדי שייקבע אם עברו על החוק או לא.

המגבלות שמטילה הצנזורה בישראל על כלי התקשורת קלות ביותר, בהשוואה למגבלות הצנזורה במיאנמר, גם לאחר שינוי המדיניות שם. בכל זאת, השינוי במיאנמר מזכיר כי עצם קיומה של צנזורה מוקדמת במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית הוא קלקלה מתמשכת. למעלה מ-60 שנה קיימת צנזורה צבאית מוקדמת בישראל. האם לא הגיע הזמן לסמוך על הצנזורה העצמית של כתבים ועורכים ולעבור למתכונת של צנזורה לאחר הפרסום?