נשיא המדינה שמעון פרס ושר החינוך גדעון סער מוקפים בתלמידים (צילום: יואב ארי דודקביץ')

נשיא המדינה שמעון פרס ושר החינוך גדעון סער מוקפים בתלמידים (צילום: יואב ארי דודקביץ')

עקרון מדינת הרווחה

"רמת השכר החציוני של משק בית במעמד הביניים בארה"ב נשחקה ב-5% בתוך עשור", נכתב בכותרת ביניים לכתבה מאת שאול אמסטרדמסקי, המתפרסמת בכפולה הפותחת של "כלכליסט". "בדומה לישראל, חלקו של מעמד הביניים האמריקאי בעוגת ההכנסות הלאומית התכווץ ב-27%, בעוד שהמעמד העליון גורף 55% יותר הכנסות מאותה עוגה".

הכתבה מתבססת על ממצאי מחקר של המכון האמריקאי PEW, שבדק מה עבר על מעמד הביניים בארה"ב בעשור האחרון בהשוואה למעמדות האחרים. המסקנה הראשונה היא שמעמד הביניים התכווץ, ואילו המעמד התחתון והעליון גדלו (ראו טבלה). "כמו בישראל", כותב אמסטרדמסקי, "גם בארה"ב משפחות מעמד הביניים הקלאסי – שמוגדר במחקר כמי שהכנסתו היא בטווח של 66%–200% מהשכר הממוצע במשק – נפלטות למעמד הנמוך או מצטרפות לתחתית המעמד העליון".

"שנת הלימודים נפתחת; פערים גדולים בתנאי הלימוד בגני הילדים בשל יישום חינוך חינם", נכתב הבוקר בשער "הארץ", מעל תצלום של קבלת הפנים הממתינה לבאי גן כלנית במעלה-אדומים.

טלילה נשר מדווחת בהרחבה בעמ' 3 של "הארץ" כי היישום המזורז של המלצת ועדת טרכטנברג לחינוך חינם לגיל הרך יצר גם בעיות, לא רק חיסכון בכיסי ההורים. בין היתר מוזכרים מצוקת בנייה בגנים וגידול ניכר במספר הילדים בכל גן. "תנאי פתיחה קשים אלו הפכו במהרה לכר פורה להרחבת פערים. משהדרישה להגדלת כוח אדם ולצמצום מספר הילדים לא נענתה, החלו הרשויות העשירות לספק על חשבונן לפחות סייעת נוספת, ובמקרים מסוימים להקטין את הגנים, אפשרות שכלל אינה מתקבלת על הדעת ברשויות חלשות", היא מדווחת.

"מדינת ישראל נחשבת למובילה בפערים בתוך מערכת החינוך בהשוואה ליתר מדינות OECD", כותב ליאור דטל בכפולה השנייה של העיתון "דה-מרקר". דטל, שפירסם אתמול דיווח נרחב על הפערים בלימודי מדעים והעשרה בין המרכז ליישובי ספר, מוסיף ומדווח הבוקר בהרחבה על הליקויים באופן שבו מחולק תקציב משרד החינוך.

לפי דטל, "משרד החינוך אמור לתקצב את הרשויות המקומיות על-פי פרמטרים זהים, כך שכל תלמיד יקבל תקציב זהה בבסיסו, ואף מנסה ליצור אפליה מתקנת על-ידי תקצוב עודף של תלמידים, על רקע המרחק מהמרכז ומצבם הכלכלי. בפועל, הרשויות המקומיות החזקות משקיעות עשרות ואף מאות מיליוני שקלים [מעבר ל]תקציב החינוך שהן מקבלות – בניגוד למצבן של הרשויות החלשות".

במדור הדעות של העיתון כותבת מירב ארלוזורוב באותו הנושא, וקוראת להחיל צדק חלוקתי. "אין מחלוקת עובדתית על הפערים העצומים במערכת החינוך הציבורית בישראל בין הרשויות, ועל כך שהפערים בחינוך מנציחים את הפערים החברתיים – ישראל היא שנייה מקרב המדינות המפותחות בפערים החברתיים שבה. אין גם מחלוקת ממשית לגבי הגורמים לפערים האלה – בראש ובראשונה פערים עצומים במשאבים המופנים לחינוך", היא כותבת.

"משרד החינוך, יש לציין, מפעיל נוסחאות דיפרנציאליות בחלוקת תקציבי החינוך, אבל הנוסחאות הן מעודנות מאוד. משמע, הן מעניקות יתרון תקציבי קל בלבד לערים עניות. היתרון הזה מתבטל ביחס להבדלים העצומים במשאבים שמקצות הרשויות, מתקציביהן שלהן, לחינוך. [...] עקרון מדינת הרווחה גורס שיש לקחת יותר מהעשירים כדי לעזור לחלשים, וכי צריך למצוא דרך מאוזנת לעשות זאת בלי לפגוע ברצון העשירים ליזום ולהשקיע. הפערים העצומים בין הרשויות המקומיות הם בדיוק המקרה שדורש להפעיל עקרונות דומים של צדק חלוקתי".

חינוך לאהבת הארץ והמותגים

גם הטבלואידים מסקרים את פתיחת שנת הלימודים כמובן, אולם מקריאת התוכן בהם אפשר ללמוד פחות על הבעיות המהותיות של מערכת החינוך, ויותר על רגשותיהם של כמה ילדים ומבוגרים מוכרים.

"הולכים לבית-הספר" היא הכותרת הראשית, הבלתי עיתונאית, שמתנוססת בראש שער "ידיעות אחרונות" הבוקר, מעל תצלום [אלעד גרשגורן] של ילדה מכיתה א'2 בבית-הספר הבונים בקריית-ביאליק, שצולמה אתמול כשהיא מצביעה ומחכה לקבל מהמורה את רשות הדיבור. "שתגשימו את כל החלומות", מאחל נשיא המדינה שמעון פרס בטור (המבוסס על דברים שנשא אתמול) שתמציתו מתפרסמת בעמוד השער.

בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מתפרסמים דיווחים על שלושה ילדים-ידוענים שיתחילו היום את שנת הלימודים, כולם מוכרים מפרקים קודמים בטלנובלת המציאות של תעשיית החדשות: מוישה הולצברג מ"הפיגוע בהודו", איילון אלקנטרה מ"הילדים הזרים" ונעמה מרגוליס מ"הדרת הנשים". משום מה יש בעיתון גם ברכה מאת טל מוסרי לרגל פתיחת שנת הלימודים.

גם המוסף "24 שעות" מוקדש לפתיחת שנת הלימודים. כפולת האמצע במוסף מוקדשת לקידום צריכת מותגי אופנה לצעירים, ועמוד נוסף, שמופיע תחת הכותרת "ככה כריך", נעשה בשיתוף פעולה עם החברות המסחריות שטראוס, זוגלובק ורולדין, ועל כן במתכונים המומלצים שמתפרסמים בו אפשר למצוא מצרכים כגון "גבינת סימפוניה" או "100 גרם סלמי/פסטרמה (מומלצים סלמי ובקר 'דק דק דק' של זוגלובק)". אף פעם לא מוקדם מדי לחנך את הילדים לאהוב מותגים.

ב"מעריב" שומרים על כבוד מקצועי ובוחרים לכותרת הראשית דיווח על התפתחות בחקירת פיגוע. "בני 12 חשודים בהשלכת בקבוק תבערה על משפחה פלסטינית", נכתב. כפולת האמצע מוקדשת לארבעה מאמרים תחת הכותרת "הורים כותבים על התקוות והחששות".

ב"ישראל היום" האנטי-עיתונאות פוסעת צעד קדימה מעבר לגבול שהציב "ידיעות אחרונות". במקום לדווח בכותרת הראשית כי היום "הולכים לבית-הספר" ולהצמיד לה איחולי ברכה מנשיא המדינה, "ישראל היום" נכנס בעצמו לנעליו של הנשיא ומאחל לתלמידי ישראל בכותרתו הראשית "בהצלחה!" (סימן הקריאה במקור).

בכותרת הגג נמצא מקום למחמאה מרומזת לשר החינוך גדעון סער. "בלי שביתות ועם הרבה התרגשות: כ-2 מיליון ילדים חוזרים ללימודים". טור מאת שר החינוך עצמו, שתמציתו מתפרסמת בשער העיתון, נפתח במחמאה עצמית (או רמז לעורכים, תלוי בעיני המתבונן): "זו השנה הרביעית שאני פותח כשר החינוך, כולן נפתחו באופן חלק ומיטבי ללא שביתות או שיבושים משמעותיים אחרים.

"המטרה שלנו שאפתנית ולא נתפשר עליה", ממשיך סער, "להציב את ישראל בפסגת המדינות המובילות בחינוך. אני מאמין שהדבר אפשרי, מוקדם מכפי שחושבים, עוד לפני סוף העשור הנוכחי. זאת, בתנאי שנמשיך בתוואי ההשקעה, וגם בכיווני המדיניות הנוכחיים".

גם בהבטחה של קנדי להציב אדם על הירח עד תום העשור היה מי שזילזל.

תענוג חולף

בעיתון "גלובס" פורסמה אתמול ידיעה מתורגמת מה"פייננשל טיימס" שהוקדשה למצב השוק העולמי למוצרי היוקרה. זהו שוק שההיגיון לקיומו מתבסס על לקוחות בעלי עודף גדול של ממון, המוכנים להשקיע במותג כמות עצומה של כסף, עד כדי כך שגם האיכות הגבוהה ביותר לא תוכל להצדיק את המחיר. באופן בלתי נמנע, זהו שוק המתבסס על פערים כלכליים ניכרים. אולי בעתיד שוויוני יותר הרמה המוסרית של שוק מוצרי היוקרה תיחשב דומה לזו שמרבית האנושות מייחסת כיום לשוקי העבדים של המאות הקודמות, אבל כרגע מדובר בשוק לגיטימי, ו"גלובס" מדווח על מצבו.

"קשה להיגמל מצימאון לשמפניה ומתשוקה לתיקי יד מפוארים", נכתב בפתח הידיעה, "ונראה שחברות מוצרי היוקרה ממשיכות לשמור על חסינות מפני הרוחות הקרות הנושבות ברחבי הכלכלה העולמית". לפי הידיעה, רישמונט, חברת מוצרי המותרות הגדולה בעולם במונחי מכירות, דיווחה על קפיצה של קרוב ל-25% בהכנסות בחודשים אפריל-יולי. שולי הרווח התפעולי עומדים בחברה על 23%. כדוגמה מוזכר כי על תכשיטים נבחרים כמו שעוני קרטייה מרוויחה רישמונט 330 דולר מכל 1,000 דולר שמוציאים הקונים. גם חברת LVMH, שמוכרת תיקי לואי ויטון, בשמים של דיור ושמפניה במותג דום-פריניון, דיווחה לאחרונה על זינוק ברווח הנקי של מחצית השנה הראשונה ב-28%, ל-1.7 מיליארד יורו.

אולם המשך הידיעה פסימי יותר. העלייה בהכנסות, כך מוסבר, נובעת בעיקר מתנודות בשערי המטבע, ולא מעלייה במספר המוצרים הנמכרים. השוק הסיני למוצרי יוקרה אינו מתקדם בקצב משביע רצון, השוק האירופי למוצרי יוקרה בבעיה, והשוק האמריקאי למוצרי יוקרה שומר על כוחו ותו לא. על כן מי שכתב את הידיעה ממליץ לא לרכוש כעת מניות של חברות המייצרות מוצרי מותרות, שכן גם הן הפכו, למעשה, למוצר מותרות. "אפילו זוג נעלי ג'ימי צ'ו אינן מספקות יותר מתענוג חולף", מוסבר, כאילו רכישת "תענוג חולף", אחד אחרי האחר, אינה ממילא אבן הבנייה הבסיסית בשוק הצריכה העולמי, ממסטיק בזוקה ועד שעוני קרטייה.

נוסטלגיה

"הפרקליטות תסגור את תיק השוחד נגד אריאל שרון ובניו בגלל חוסר ראיות", מדווח גידי וייץ בראש שער "הארץ". לפי דיווחו, מצבו הרפואי של החשוד המרכזי בלקיחת שוחד, אריאל שרון, הקשה על החקירה, כמו גם אי-היכולת לחקור את איש העסקים מרטין שלאף, שהדיר רגליו מישראל.

כזכור, על החקירה דיווח לראשונה העיתונאי ברוך קרא ב"הארץ", בעקבות הדלפה של מידע מעו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ', מי שכיהנה אז כבכירה בפרקליטות המדינה. היה זה לפני קרוב לעשור. טחנות הצדק טוחנות לאט לא רק בחקירת השוחד של אריאל שרון ובניו; גם התיק בעניין גלט-ברקוביץ'' נגד "הארץ" תלוי ועומד. הערעור שהגישה, לאחר שתביעת הפיצויים שלה נדחתה, אמור לעלות בפני בית-המשפט העליון בשלהי השנה הבאה.

מתחנפים

פרשת הרפז, אולי הפרשה שבה קיים הפער הגדול ביותר בין כמות הדיווחים לעניין הציבור, שוב בכותרות.

"הפצ"ר ממליץ על חקירה פלילית נגד גבי אשכנזי", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ". עמוס הראל וגילי כהן מדווחים, בהמשך לדיווח של ערוץ 10, כי הפרקליט הצבאי הראשי הביע עמדה זו במכתב שהעביר ליועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בשל התנהלותו של אשכנזי בפרשת מסמך הרפז.

בדיווח על כך בשער "ידיעות אחרונות" נמצא מקום להבלטת עמדת "מקורבי אשכנזי", "הפצ"ר מתחנף לברק".

ב"ישראל היום" ו"מעריב" לא מסתפקים בדיווח על ההחלטה של הפצ"ר, ומצרפים גם טור דעה, של שני העיתונאים המזוהים ביותר עם פרשת הרפז – דן מרגלית ובן כספית. "חקירה, אחת ולתמיד", דורשת כותרת מאמרו של מרגלית. "על החקירה להיות כוללת", הוא כותב. "[...] מי שמצפונו נקי צריך לברך על צעדו של עפרוני".

מנגד כותב בן כספית ב"מעריב" טור המגנה את הודעתו של הפצ"ר ומגונן על הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. לפי כספית, הפצ"ר הוא שליחו של ברק, שפעל למינויו, וכל ההתפתחות הנוכחית היא תוצאה של לחץ בקרב מחנה ברק, ששם לב כי ידו בפרשה מתחילה להיות על התחתונה.

אגב, בידיעה מאת הראל וכהן ב"הארץ" נכתב כי מינויו של הפצ"ר "היה תוצאה של פשרה בין השר ברק לבין הרמטכ"ל הנוכחי, בני גנץ, לאחר שכל אחד מהם ניסה לקדם את מועמדותו של קצין אחר לתפקיד".

מדוע "ישראל היום" מקדם תיאוריות קשר?

"ישראל היום" מקדם הבוקר תיאוריית קשר שהוא עצמו מדווח כי אין בה ממש. "האם באמת נחתנו על הירח?", שואלת כותרת גג לתיבה הנלווית לסיקור מותו של ניל ארמסטרונג. "הדגל מתנוסס על הירח. 'מהיכן הגיעה הרוח?'", נכתב בכיתוב תצלום.

אילן גטניו מדווח כי "מות ארמסטרונג החיה את תיאוריית הקשר", ומונה את "הטענות המרכזיות" של מי שמסרבים להאמין כי ארה"ב הנחיתה אדם על הירח בשנת 1969. אמנם, בסיום הדיווח מצוין כי צילומי לוויין מהתקופה האחרונה מוכיחים כי אכן התבצעה נחיתה בירח, אך חובבי הקונספירציות יכולים בוודאי לבטל גם זאת בתירוצים שונים.

בניגוד לדיווחו של גטניו, מי שמחיה את תיאוריית הקשר הוא לא מותו של ארמסטרונג, אלא כלי תקשורת כמו "ישראל היום", שמפיצים ברצינות מידע שהם עצמם יודעים וכותבים שאינו נכון. זו אינה הפעם הראשונה שעיתון זה עוסק בתיאוריות קשר, ומטבע הדברים עולה השאלה, מדוע? מדוע העיתון מקדם מדי פעם בפעם תיאוריות קשר מופרכות שכאלה? אפשר רק לשער מה נאמר בישיבות החשאיות שעורכים המיליארדר שלדון אדלסון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ועורך העיתון עמוס רגב, שמוביל בסופו של דבר לתוצאה הזו. מי שעולה בדעתו תיאוריה משכנעת מוזמן לשגר אותה למערכת "ישראל היום", ולהמתין לפרסום.

ענייני תקשורת

במדור הסאטירי "באנה באנה" [אור ישראלי, מיקה אלמוג, ליאת שביט, מאיה סובול, שחר סגל ולילך לשם-ברנע], שראה אור בגליון מוסף "הארץ" האחרון, נכללה רצועה מצחיקה שלעגה למנהיג הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף. הרצועה הציגה ארבע וריאציות על העדכונים שקיבל הרב בנוגע לתקיפה באיראן, בכל וריאציה תוארה פגישת עדכון של הרב בנושאים שאינם ברומו של עולם.

אתמול דיווח ישראל כהן מאתר "כיכר השבת" על זעם בקרב בכירי התנועה על "הארץ", "שבמדורו הסאטירי בחר לצחוק ולעורר גיחוך מההתייעצויות הנערכות תדיר בביתו של הרב עובדיה, תוך שהם פוערים פיהם כנגד גדול בישראל בצורה משפילה ומזלזלת וחסרת תקדים ברדידותה". ח"כ נסים זאב, כך מדווח, הביע "כאב רב מהפגיעה בדמותו של מרן הגר"ע יוסף שליט"א ואמר כי מדובר בהידרדרות נוספת של מה שכונה בעבר 'העיתון לאנשים חושבים' וכיום כולם כבר יודעים שהוא מיועד לאנשים ללא דעת ובינה".

הזעם של בכירי ש"ס, כך נראה, אינו מרתיע את "הארץ". הבוקר מוקדשת הקריקטורה היומית [עמוס בידרמן] לוריאציה נוספת על העדכון שקיבל הרב יוסף בעניין התקיפה באיראן.

מבקרי הטלוויזיה של "הארץ" ו"מעריב" מציינים כי אתמול שודר בערוץ 1 שידור חוזר של סרט תעודה על אביו של ראש הממשלה, בן-ציון נתניהו, ששידורו הראשון היה אך לפני שבועות אחדים.