בחודש שעבר הוגשו לשר הבריאות, יעקב ליצמן, המלצות "ועדת האסדרה לתזונה בריאה" בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר-סימן-טוב. לצד המלצות על סימון של מוצרים עם שיעורים גבוהים של סוכר, מלח ושומן רווי, איסור על שימוש בשומן טראנס, הנגשה כלכלית של מזון בריא ועוד – הדו"ח גם מציע להגביל מאוד פרסום של מוצרי מזון מזיקים. אם יתקבלו וייושמו, עשויות ההמלצות לחולל מהפכה באופן שבו מתייחסים הישראלים למזון שהם אוכלים.

ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס, שוחחו בחודש שעבר עם פרופ' איתמר גרוטו ממשרד הבריאות, חבר הוועדה, שבקרוב ייכנס לתפקיד חדש – המשנה למנכ"ל משרד הבריאות; ועם דורית אדלר, דיאטנית ראשית למועצה הישראלית לביטחון תזונתי ודוקטורנטית לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, והעיתונאית מיקי חיימוביץ', מגישת תוכנית התחקירים "המערכת" – שעקבו שתיהן מקרוב אחרי עבודת הוועדה. להלן גרסה ערוכה של הראיון שערכו איתמר ב"ז, עו"ד אלעד מן ונמרוד הלברטל עם פרופ' גרוטו.

פרופ' איתמר גרוטו (צילום מסך)

פרופ' איתמר גרוטו (צילום מסך)

פרופ' גרוטו, אתם מנסים לשנות את התדמית והתפיסה של מוצרי המזון שאתם מגדירים "מזיקים", בדומה לשינוי שעברו הסיגריות והאלכוהול. במקרה של הסיגריות, ראינו לאחרונה כיצד חברות הטבק וגם כלי התקשורת שילבו ידיים והפעילו לוביסטים שבסופו של דבר גרמו למשרד הבריאות ולשרה הקודמת, יעל גרמן, להתקפל ולא להחמיר את ההגבלות על פרסום מוצרי טבק. במקרה של תעשיית המזון הכוחות אפילו יותר חזקים. אתה חושב שהחקיקה בעניין הפרסום תצליח?

"אני מאוד מקווה, משלוש סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה והמשמעותית ביותר היא ההד הציבורי שקיים והתמיכה הציבורית שאנחנו מקבלים כחלק מתהליך התייעצות עם הציבור, שבאה לידי ביטוי בתגובות, בטוקבקים ובסקרים. אז זו בהחלט נקודה אחת לטובת העניין. הנקודה השנייה, הרבה חברי-כנסת היום מאוד בעניין הזה ויש לנו תמיכה מהם, ואני חושב שהאווירה בוועדת העבודה והרווחה והבריאות, ששם נצטרך להעביר את רוב התקנות, תהיה אוהדת. והדבר השלישי, שהוא משמעותי לא פחות, זה שבסופו של יום הגענו עם התעשייה להסכמות לגבי הנוסח הנוכחי של התקנות, כך שאני מצפה מהם שיתמכו ולא יתנגדו. שלושת הגורמים האלה, אני חושב, יאפשרו לנו להעביר את התקנות".

חברות המזון הפעילו עליכם, חברי הוועדה, איזשהם לחצים במהלך עבודת הוועדה?

"אני לא חושב, אי-אפשר לקרוא לזה לחצים. קודם כל, לתעשיית המזון ואיגוד המזון היה נציג בוועדה. הוא הביע את קולו והיו גם פניות ישירות, מחוץ לוועדה – לא מתוך לחצים אלא מתוך רצון להידברות. בסופו של יום היתה הידברות, כך לתחושתי וגם מתחושות של השר והמנכ"ל. לא היה איזשהו לחץ חריף".

היתה עבודה לוביסטית סביב עבודת הוועדה?

"אני לא ראיתי לוביסטים. יכול להיות שהם ייכנסו בשלב הבא. אבל כרגע לא".

"נרצה להביא את זה לחקיקה"

ההמלצות להגבלת פרסום של מזון מזיק עדיין אינן בשלות לחלוטין, מספר פרופ' גרוטו, אך יתמקדו בניסיון להגביל את הפרסום מסוג זה לילדים עד גיל 16. האתגר הברור הוא זה של האכיפה, במיוחד בכל הקשור למדיה מקוונת.

ברשת – שם הילדים צורכים את רוב התקשורת שלהם – הרבה יותר קשה לשלוט ולפקח על הפרסום. יש לכם דרך לפצח את הדבר הזה? אנחנו הרי יודעים שהיום הרבה אתרי אינטרנט מציגים לנו פרסומות שנתפרות לפרופיל הצרכני שלנו, הם יודעים אם אנחנו ילדה בת 12 או פנסיונר בן 75.

"אז פה אני לא ממש בטוח שנוכל לאכוף את זה, כי בסוף זה ברמת הפרט הפרטי לגמרי. אבל אולי מצד שני זה כלי להנחות אותו ברגולציה, אם באמת יודעים למי משדרים את הפרסומת, אז אפשר לנסות ולדרוש מאותן חברות שעושות את זה באמת לכוון את זה כך. אבל מבחינת האכיפה זה הרבה יותר מורכב".

ישיבה של "ועדת האסדרה לתזונה בריאה" (צילום מסך)

ישיבה של "ועדת האסדרה לתזונה בריאה" (צילום מסך)

זאת לא הפעם הראשונה שניסיתם להחיל רגולציה על פרסום של מוצרי מזון מזיקים.

"נכון, בעבר עסקנו בזה כשעברה החלטת ממשלה לגבי תוכנית 'אפשרי בריא', וזה היה אחד מהסעיפים. החלטת הממשלה שהתקבלה באותה תקופה היתה להחיל את זה באמצעות כללי הרשות השנייה. הגענו להסכמות עם הרשות השנייה אבל בסופו של דבר הם תפסו רגליים קרות בהקשר הזה, משום שזה יחול רק על טלוויזיה, ואמרו שאם אנחנו רוצים לקדם את זה רצוי שזה יהיה בכל המדיות, ולכן כדאי ללכת לחקיקה ראשית".

אילו הגבלות הטילו מדינות אחרות על תעשיית הפרסום?

"מדינות אחרות עשו שורה של צעדים, החל ממגבלות מסוימות על פרסום מזון עד גיל 12, 14. גם שם אני יודע שהיו קשיים באכיפה. תהליך נוסף שקיים הוא שהחברות עצמן יוצרות קוד אתי. יש חברות בינלאומיות שהלכו על קוד אתי והחליטו לאסור את הפרסום. דרך אגב, אפילו מקדונלדס העולמית החילה על עצמה את הקוד האתי הזה. הקוד האתי לא חל בישראל כרגע, הוא קוד בינלאומי של אותן חברות שהן גלובליות, אבל זה לא חל על כל החברות כמובן".

אתם בודקים שהן מצייתות גם לקוד האתי, או שעצם הקיום של הקוד האתי מספק אתכם?

"בהחלט לא מספק אותנו, לכן אנחנו נרצה להביא את זה לחקיקה, חברות המזון הודיעו שעד שנסיים את תהליך החקיקה – הן מוכנות לקחת על עצמן את הקוד האתי, כך שזה בעצם התהליך שיתבצע. במקביל לתהליך החקיקה אנחנו נרצה לראות מה הן יכולות לתת בהקשר הזה".

פרסום סמוי – רק בריא

דיברנו על פרסומות, אבל יש סוג של פרסום שנקרא "פרסום סמוי" – או "תוכן שיווקי", בלשון הדו"ח – איך אפשר בכלל לפקח על דבר כזה, שאפילו לא תמיד מכירים בקיומו?  

"זה הרבה יותר מסובך. זאת המלצה עקרונית שלנו, ולנסות לתרגם את זה למשהו מעשי יהיה הרבה יותר מורכב, ובהחלט עוד נצטרך לדון על זה מול אמצעי התקשורת השונים. אני חושב גם שנעשה את ביחד עם הרשות השנייה, מועצת הכבלים או שניהם".

לדעתך האישית, קמפיינים כמו "בית בריא" של תנובה או "שולחן משפחתי" של אוסם ב"ידיעות אחרונות", אלו דברים שיוכלו להמשיך להתקיים?

"במידה ויפורסמו רק מוצרים בריאים, אני חושב שכן".

מתוך פרסומת לקורנפלקס (צילום מסך)

מתוך פרסומת לקורנפלקס (צילום מסך)

בניגוד לוועדות ממשלתיות אחרות, ובאופן ראוי לציון, עבודת הוועדה של משרד הבריאות היתה פתוחה לציבור ולעיתונאים (בהגבלות מסוימות על הדיווח) וישיבותיה זמינות לצפייה ברשת. המודל היה זה של ועדת סל התרופות, המתנהלת גם היא בשקיפות – "עיקרון שמנחה אותנו בכלל במשרד הבריאות", לדברי גרוטו.

מה דעתך על אופן סיקור עבודת הוועדה? היתה תחושה שהתקשורת הכללית קצת הזניחה את הסוגיה הזאת.

"אני חושב שעיקר הסיקור היה במדורי הכלכלה והצרכנות, שהסתכלו יותר על הזווית הכלכלית. פחות ראיתי את כתבי הבריאות מתעניינים בזה, למרות שמדי פעם הייתי בקשרים איתם וחלקם היו גם בוועדה. ההתעסקות היתה יותר בכלים כלכליים, אבל בסופו של יום אולי יש לזה יתרון מסוים, כי לצערי למדורים הכלכליים יש יותר השפעה מאשר למדורי הבריאות".

לסיום, אתם חושבים לחדש את היוזמה לאסור על פרסומות לסיגריות?

"אנחנו דנים בזה כרגע במשרד הבריאות ובמשרד האוצר מה באמת נוכל לעשות. אנחנו רוצים להוסיף כללים חדשים – אני לא יודע אם איסור גורף, אבל בהחלט להוסיף כללים חדשים שיגבילו יותר את הפרסום מעבר למה שיש היום".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.

*   *   *

להורדת הקובץ (PDF, 2.19MB)

המלצות ועדת האסדרה לתזונה בריאה