"כשהתיק ביד שמאל, זה סימן שהכל בסדר. אם היא מעבירה אותו ליד ימין, זה אות לכך שהיא משתעממת מבן שיחה, ועל אחת ממלוותיה לחוש לעזרתה ולחלץ אותה מהשיחה". שלא תהיינה אי־הבנות, זהו לא פרוטוקול חשאי שהתגנב מישיבות הליכוד על רוטציית תיקים בין השר סילבן שלום ושמעון פרס. זהו בסך־הכל סיפורו של תיק ריק ושל מלכה טקסית במיוחד.

ב־3.8.04 פורסמה בעמוד האחורי של "ידיעות אחרונות" ידיעה על גינוניה של המלכה אליזבת ועל תיק היד המלכותי שלה, שהתגלה לעיני הציבור הבריטי כריק מתוכן. הסיפור, שהוגדר על־ידי כותב הידיעה כתעלומה מתמשכת שהגיעה לסיומה, תפס את מקומו כאחת משתי הידיעות הראשיות בעמוד האחרון של העיתון. ואם להוסיף בעדינות, לא רק התיק בידיעה היה ריק מתוכן.

העמוד האחרון, או השער האחורי, התחיל דרכו כאפשרות נוספת לקוראים לפתוח את הבוקר עם עיתון מבלי לקבל את צרות היום במנה אחת גדושה וסמיכה. כתבות קצרות עיטרו אותו ודיווחו על נס רפואי שהתרחש בקרב עמנו או על סיפור חיובי אחר, מלווה בתמונה ידידותית לא פחות. עם הזמן הצהיב העמוד והפך ל"מחסן של כאילו"; כאילו כתבות רלבנטיות, כאילו ידיעות אופטימיות. מנת יתר של סיפורי קוריוז מאחד ממוספי הפנאי ו/או מדורי הרכילות הובילה למילוי השטח האטרקטיבי שאיבד את הפוטנציאל במחי דף. על שארית העמוד, בשכנות לאותה אטרקציה, התפתח שטח פרסום לא מבוטל של משרדי נסיעות ודילים של הרגע האחרון, שהתרחבו עם הימים והתקבעו במקומם.

הסבר אחר לגימוד העמוד האחורי נעוץ, כנראה, בכך שעורכי העיתון, שעסוקים לרוב בהאבסה של עמודי השער והעמודים האמצעיים, שכחו שרצוי להשאיר ברשותם קצת שיקול דעת ואנרגיה גם לשער האחורי. לפעמים נדמה שלא נשאר להם מספיק אוויר לטפח את הכניסה האחורית, והם נאלצים להוריד סטנדרטים ולהתפשר על כל הבא ליד.

באותה ידיעה תמוהה מעדכן העיתונאי ש"שנים רבות תהו הבריטים(!) מה מחזיקה המלכה בתיק היד שלה". אמנם יש רמז קל לכך שאמנם הבריטים תהו, אבל מתי אנחנו תהינו? או כדברי המשורר, "כל סוף הוא התחלה חדשה". על־פי הפורמט הזה, למה לא לנסות להפוך את הקערה על פיה ולמכור עיתונים כשדווקא השער האחורי, הקל והאופטימי, יבצבץ מדוכני עיתוני הבוקר? מי יודע, אולי גם לבשורות טובות יש הכוח למכור בארצנו שבעת המרורים. האם לא יהיה נחמד יותר לשמוע שאנחנו חיים במדינה עם פוטנציאל מאשר לחיות עם פוטנציאל למדינה?

שרון לוי־מיכאלוביץ’ היא תסריטאית וקופירייטרית

גיליון 52, ספטמבר 2004