לסדרת הטלוויזיה המשטרתית "בלוז לכחולי המדים" היה ריטואל קבוע: הפרק נפתח בתיאור המצב המסוכן ברחובות ולאחריו פנה המפקד לשוטרים, טרם צאתם לסיור, בקריאה: "תיזהרו שם בחוץ". תחושה דומה מעניקה צפייה קבועה בתוכניות תחקיר בנושא צרכנות, דוגמת "שומר מסך" עם אמנון לוי ו"כלבוטק" הוותיקה עם רפי גינת.

מדי שבוע אנחנו חוזים בחוויות שליליות של צרכנים הנראים כמוני וכמוך, אשר ביקשו לקנות מוצר או להשתמש בשירות ונפלו קורבן לנוכלים. אנחנו חשים כמובן סימפטיה כלפי הקורבנות וכעס אל הרמאים, אך מעבר לכך שואלים את עצמנו - מה יכולנו אנחנו כצרכנים לעשות כדי לחסוך מעצמנו עוגמת נפש דומה?

דפוס הסיקור של תוכניות אלו דומה: כמה ראיונות עם צרכנים מאוכזבים, מזוהים או מוסתרים; לאחריהם נשלחים תחקירנים מצוידים במצלמה נסתרת להציג את תהליך הרמייה בהתהוותו. תיאור התחקירן או המנחה המלווה את הכתבה יוצר את הדרמה ומעניק לצופה הרגשה כי הוא שותף לחשיפה ייחודית ומרעישה.

לא אחת עולה מתוכניות אלה תמונה של אזלת–יד של רשויות אכיפת החוק אל מול נוכלים סדרתיים. היטיבה לתאר זאת גב' גלית אבישי, מנכ"לית המועצה לצרכנות, בתוכנית "כלבוטק" (20.11): "הצדק נופל בין הכיסאות". באותה תוכנית ניסה רפי גינת להראות שרשויות הצדק מסוגלות לפעול במהירות הבזק. הוא הציג את מקרה לכידתה של כנופיית עוקץ שנהגה לקנות סחורות בהמחאות מחשבונות בנק שאינם פעילים, אשר הוא עצמו נתן את האות לחשיפתה שבוע קודם לכן. גינת בישר לצופים כי "עוד באותו הערב פעלה המשטרה" והציג את הנאשמים כאשר הובאו להארכת מעצר. לאזרח לא נותר אלא לתהות אם יש קשר בין מעמדו התקשורתי של גינת כ"תפסן בשדה הפשע" בתוכניתו "בשידור חוקר" לבין היעילות שבה פועלת המשטרה.

לאור התיאורים על פגיעות סדרתיות בצרכנים, ראוי לבדוק אם אין מקום ללכת צעד אחד קדימה ולאחר פרסום התחקיר, להנחות את הציבור כיצד עליו לנהוג כדי להימנע מהישנותם של מקרים דומים (כך היה בעבר בתוכנית "כלבוטק"). לתוכניות תחקיר צרכניות יכול להיות תפקיד חשוב בהעצמת כוחו של האזרח מול נוכלים, וזאת על–ידי הצגת אמצעים ממשיים שעליו לנקוט לפני שהוא מתקשר בעסקה. שידור הדרכות מעשיות עשוי להעניק לאנשים תחושת ביטחון צרכנית בסיסית. כך, לצד הגישה הרווחת של "פראיירים מתחלפים" ניתן יהיה להציג "פראיירים שלומדים לקח".

חני קומנשטר היא מוסמכת לקומוניקציה ולעיתונאות מהאוניברסיטה העברית ומוסמכת לרגולציית טלקום ומדיה מה–London School of Economics

גיליון 54, ינואר 2005