עוד במהלך שידור התחקיר המופתי של מערכת "עובדה" על התנהלות סביבתו הקרובה של ראש הממשלה נתניהו החלו פעילים פוליטיים לצייץ ולכתוב פוסטים של תדהמה מממצאי התחקיר והערכה לאילנה דיין. כשבסופו של התחקיר הקריאה דיין בהטעמה את תגובתו המופרעת של נתניהו, שכל כולה השמצה כלפי דיין עצמה, רבים התחילו לראות בדיין חברה למחנה ואת התחקיר כחלק ממאבק של שמאל-ימין. כך למשל תנועת "דרכנו" פרסמה את תמונת דיין והכיתוב "I'm with her".

אך בעוד דיין היא סנגורית בולטת של העיתונות החופשית כחלק מובנה ומובן מאליו של היותה עיתונאית בכירה, הניסיון לשים אותה במחנה של אנשי השמאל או של מתנגדי נתניהו פוגע גם בה, גם בתוכנית "עובדה", גם בעיתונות החופשית ולמעשה – גם במחנה השמאל.

מערכת "עובדה" פרסמה תחקיר מוצלח שהוסרט על-ידי גלעד טוקטלי בצורה מרשימה. תגובתו של נתניהו לתחקיר, ולמעשה לשאלות שהפנתה אליו מערכת התוכנית, היא הסתה כלפי דיין, וניכרות ממנה מניפולטיביות, בכיינות וגם מידה לא קטנה של היסטריה. תגובה זו אכן חושפת מערכת קבלת החלטות פגומה בלשכה החשובה במדינה, ולפיכך היא מוסיפה לתחקיר שקדם לה בכך שהיא מראה את התוצר התקשורתי של אותה הלשכה.

אך אלמלא היתה דיין עיתונאית רצינית, ואלמלא היתה מערכת "עובדה" עושה עבודה עיתונאית מוצלחת – לא היה כל תוקף לתחקיר זה. ואם דיין היתה עיתונאית שהציבור יודע עבור איזו מפלגה היא מצביעה, עיתונאית שהיא חלק ממחנה פוליטי, התחקיר היה נפגע. יתר על כן, במקרה כזה, תגובה המאשימה את דיין ב"שמאלנות" היתה יכולה להיתפס כלגיטימית (גם אם לא בנוסח הארוך, הבוטה והמופרע הנוכחי).

כך, מי שמבקשים להכניס את אילנה דיין אל "מחנה השמאל" או לכל הפחות למחנה מתנגדי נתניהו, פוגמים ביכולתה לעשות את עבודתה העיתונאית – ומתוך כך גם פוגעים בעוצמתו של התחקיר על נתניהו. מכיוון שאיני עיתונאי אלא פעיל פוליטי, חשוב לי לומר כי ניסיון זה לשיוך פוגע גם במחנה הפוליטי. דיין היא אשה מבריקה ומרשימה. לו היתה בוחרת להצטרף למערכת הפוליטית היתה מביאה תרומה גדולה לכל גוף שאליו היתה מצטרפת. אך היא לא עשתה זאת, ולא ניכר כי יש לה כוונה כזו.

הניסיון לנכס את דיין למחנה השמאל דומה לניסיון לנכס למחנה זה את חברת-הכנסת אורלי לוי-אבקסיס כשעזבה את ישראל-ביתנו, או את משה יעלון כשפרש מתפקיד שר הביטחון. זה ניסיון קצת פתטי להוסיף אישים מרשימים ורציניים אל מחנה פוליטי שבבירור אינם חלק ממנו.

תנו לאילנה דיין לעשות את עבודתה. ראוי להעריך אותה כשהיא עושה עבודה זו היטב, ראוי לבקר אותה כשהיא מחפפת. אבל מלבד העיתונאים שבוחרים לפעול כאנשים פוליטיים, מומלץ להותיר לעיתונאי להיות עיתונאי ולפעיל הפוליטי להיות פעיל פוליטי.

עמיר סגל הוא מנכ"ל עמותת "עובדים"