החוק בישראל מתייחס להתעללות בקטינים וחסרי ישע באופן חמור ביותר. העונש על עבירה זו נע בין 7 ל-9 שנות מאסר, אם ההתעללות נעשית בידי האחראי על הקטין. אם לא די בחומרת העבירה, ואולי כדי להדגיש את היותה כזו שהמחוקק רואה בה עבירה משמעותית, נקבעה בחוק חובת דיווח על גורמים שונים כאשר מתעורר יסוד סביר לחשוב כי עבירות כאלה נעברו או נעברות כלפי קטינים או חסרי ישע.

על הרקע הזה ניתן בהחלט להבין גם את העניין החדשותי והציבורי שמצאו במהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2 בסיפור שכינס תחת כנפיו חשד להתעללות בקטינים, מוסד חינוכי והורים חשדנים ומודאגים.

במהדורת ערב חמישי האחרון (דקה 34:30) שודרה כתבה על החלטתם של הורים מודאגים, שחשדו כי ילדיהם לא זוכים ליחס נאות בגן, לעשות מעשה. הם הסתירו מכשירי הקלטה בגן ותיעדו באמצעותם התנהגות פסולה לכאורה של מטפלות ונשות צוות הגן כלפי פעוטות – התנהגות שהיא פוגענית וחמורה לכל הדעות.

אולם הכתבה מעוררת שאלה עקרונית: האם עצם התיעוד אינו נגוע בפליליות? והאם מי שמשדר אותו אינו נתפס גם הוא לדבר עבירה? ייתכן מאוד כי התשובה על כך חיובית גם היא, תוך שהיא מחבלת באפשרות לעשות שימוש עתידי בתיעוד המוקלט והנסתר הזה נגד צוות הגן, היות והוא למעשה האזנת סתר אסורה.

חוק האזנת סתר אוסר על האזנה לשיחת הזולת, אם היא נעשית באמצעות מכשיר (להבדיל מ-eavesdropping) וללא הסכמה או ידיעה מצד אף אחד מהדוברים בה. העונש הקבוע בצד עבירה זו הוא חמש שנות מאסר. עונש דומה קבוע לגורם המציב את המכשיר שבאמצעותו נעשית האזנת הסתר. אם כן, הורים ששתלו במקום מסתור בגן מכשירי הקלטה והקליטו שיחות שהם לא היו צד להן חשופים לכאורה לחקירה פלילית. יתרה מכך, האזנת סתר היא גם עבירה עצמאית ונפרדת לפי חוק הגנת הפרטיות, ואף מקימה זכות לפיצוי ניכר ללא הוכחת נזק.

לסיכון המשפטי הנשקף להורים אין להתייחס בביטול, אך גם חברת החדשות, הכתב ובעלי תפקידים אחרים, שהביאו את ההקלטות לשידור – עלולים להיות חשופים לסיכון פלילי. חוק האזנת סתר קובע גם כי "המשתמש ביודעין וללא סמכות כדין בידיעה או בתוכנה של שיחה שהושגו על-ידי האזנת סתר, בין שנעשתה כדין ובין שנעשתה שלא כדין, או מגלה ידיעה או תוכן שיחה כאמור ביודעין לאדם שאינו מוסמך לקבלה, דינו – מאסר חמש שנים".

כאמור, האופן הפסול שבו הושגה הראיה במקרה זה יכול גם להשליך על היכולת לעשות בה שימוש לצורך הגשת תביעה (או כתב אישום) נגד גננות או נשות צוות מתעללות. ככל שהראיה הושגה באופן פסול, לא ניתן יהיה להגישה כראיה לבית-המשפט, למעט במקרים מיוחדים.

כאן לא מסתיים העניין. במהלך הכתבה הובאה שיחה בין כתבת חדשות 2 לאשת מכירות בחנות ציוד אלקטרוניקה, תוך שאשת המכירות מסבירה לה על יכולות המכשיר ומדריכה אותה כיצד ניתן להסתיר אותו מתחת לשולחן או בין הבובות בגן. בנסיבות הללו, שבהן אשת המכירות לכאורה מודעת לכוונת הכתבת להשתמש במכשיר לשם ביצוע האזנות סתר, ייתכן והיא עצמה חוטאת בסיוע לעבירה פלילית, וייתכן אף בשידול לבצע עבירה – שידול שתועד בשיחה והובא במסגרת הכתבה כך שהציבור הרחב נחשף אליו ללא כל הסתייגות או אזהרה מטעם חברת החדשות. אם כן, כמאמר השיר, זה הולך ומסתבך.

אמנם, אם מכשיר ההקלטה נשתל בתיקו של הילד או על גופו, ניתן אולי יהיה לטעון כי הוא חלק מהשיחה, והסכמת ההורה להקלטת השיחה לה הוא שותף, היא כהסכמת הקטין להקלטה. עם זאת, גם הגישה הזאת אינה חפה מתהיות ומסיכונים – ועלולה לתת "הכשר" לבצע עבירות פליליות באמצעות קטינים. שיחות שנקלטות במכשיר ההקלטה שהילד אינו מעורב בהן או שאינו חלק מזירת ההתרחשות שבה הן מתקיימות ומבוצעות, ספק אם יוכלו להיחשב כשיחות שהוא צד להן. הדבר נכון במיוחד כשבסיטואציה מעורבים קטינים נוספים.

אלא שלצד הקשיים החוקיים שמעוררות ההקלטות ששודרו בערוץ 2 לא ניתן להתעלם ממצוקת הורים החוששים שמא ילדיהם חשופים להתנהגות פוגענית במהלך היום. האם אין למעשיהם הצדקה חוקית ומוסרית הניתנת להגנה באמצעות המשפט הפלילי? האם מצופה מהם להתקשר למשטרה ולהמתין באין מעש עד אשר זו תואיל לחקור את התלונה (אם בכלל)? האם המשטרה תטריח שופט בית-משפט מחוזי להתיר לה לבצע האזנות סתר למתרחש בגן? ובהנחה שהמשטרה תחליט לחקור את המקרה באופן פשוט, איזו ראיה תעמוד לחובת הגננות מלבד סברות של ההורים או רסיסי עדויות של פעוטים רכים? המציאות, אם כן, מורכבת – וספק אם המשטרה צריכה לקפוץ בכל פעם שהורה חושד שהיחס לילדו בגן אינו מיטבי.

ייתכן בהחלט כי במקרים מעין אלה ראוי לנהוג ביחס סלחני כלפי הורים המגלים, באמצעות האזנות סתר, התנהגות פוגענית כלפי ילדיהם. מאידך, אם נתיר לציבור הרחב לבצע האזנות סתר "על תנאי" שהתוכן שנקלט בהן יהיה מוצדק – לא יהיה ערך לחוק ולפגיעה החברתית הקשה שהוא מבקש למנוע.