כתבי המחשבים מכירים את הריטואל: מדי תקופה קמה קבוצה של חברי-כנסת ומגישה מחדש את הצעת החוק לסינון תכנים באינטרנט, שמבקשת לחייב כל לקוח של ספקיות הרשת שרוצה להמשיך ליהנות מאינטרנט חופשי להצהיר שהוא לא מעוניין בסינון אוטומטי של תכנים – מעשה שיכניס אותו לרשימה שחורה של אנשים מפוקפקים שצורכים תכנים מפוקפקים.

בשבוע שעבר זה קרה שוב. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך באחד הגלגולים הנוכחיים של ההצעה, הכנסת העבירה אותה בקריאה טרומית, וחברת-הכנסת שמובילה את יוזמת החקיקה –שולי מועלם-רפאלי מהבית-היהודי – ניצלה את ההזדמנות לספין קטן.

אחד העיתונאים שעמם שוחחה חברת-הכנסת לפני שהתחוורה מהות הספין הוא אהוד קינן, עורך ערוץ "נקסטר" באתר mako. כמה ימים לאחר מכן שוחח על כך קינן בתוכנית "קול העין" עם המנחים איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל. להלן גרסה ערוכה של הראיון.

"חוק הפורנו", זה הכינוי שניתן להצעה. תוכל להסביר למאזין ההדיוט למה הכינוי הזה הוא בעצם ספין?

קינן: "כי המלה 'פורנו' פשוט לא כתובה בחוק. היא כתובה בדברי ההסבר ובהודעה לעיתונות, אבל בחוק עצמו כתוב 'כלי יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט'. מה זה 'אתרים פוגעניים'? מה זה 'תכנים פוגעניים'? אני מאמין שאנחנו מחזיקים פחות או יותר באותן השקפות עולם, ובכל זאת יש דברים שיפגעו בי ולא יפגעו בכם, ולהפך".

אהוד קינן (צילום: נעמה וייס)

מדובר למעשה בתיקון לחוק הבזק, ושם מציינים מה זה "פוגעני": תכנים שכוללים אלימות, הסתה, הימורים וגם פורנוגרפיה.

"נכון, אבל מה זה אלימות? מה זה פורנוגרפיה? האם אתרים שעוסקים בחינוך מיני, או בסרטן השד למשל, ולכן מציגים שדיים, הם אתרים מיניים? בהמשך המשפט שהקראתי כתוב 'בשים לב למקובל בתחום'. 'מקובל בתחום' זה משהו מאוד אמורפי שיכול להיות מקובל באופן שונה – 'ובהתאם להוראות שיקבע השר'. בגלל שמדובר בתיקון לחוק מתחום התקשורת השר הוא שר התקשורת. במקרה היום זה בנימין נתניהו, אבל זה יכול להיות כל שר אחר, והוא יקבע מה הקריטריונים לחסימת אתרים. אני רוצה להזכיר לכם שהיה שר בישראל [גלעד ארדן] שאמר שפייסבוק אחראים לפיגועים ושלמארק צוקרברג יש דם על הידיים. אז יכול להיות שהשר הנוכחי יתנהג באיפוק וסובלנות, אבל השר הבא יחליט שיש משהו לא בסדר בפייסבוק ויחסום את כל פייסבוק, או את כל יוטיוב, או את כל נטפליקס – שירות סרטים שכולל גם סרטים ארוטיים.

"אני לא רואה אותו חוסם את יוטיוב או את פייסבוק, כי אני חושב שתהיה התקוממות מאוד גדולה אם זה יקרה, אבל אם גם ספקיות האינטרנט יידרשו להפעיל איזשהו שיקול דעת, או חברה חיצונית שתפעיל סינון תקבל אפשרות להפעיל שיקול דעת, וירצו להחמיר במקום להקל – לאט-לאט ייחסמו כל מיני אתרים. ואז גם אם אני רוצה לחסום תכנים כי אני רוצה שהילדים שלי יימנעו מפורנו, אני אקבל כלי שהוא חוסם מדי. ואז בעצם לא עשיתי כלום, כי אצטרך לבטל אותו".

כל מה שאמרנו עכשיו רלבנטי לגרסה המקורית של הצעת החוק, אבל כאן נכנס ספין מספר שתיים. לא עבר הרבה זמן אחרי צאת ההודעה על קידום ההצעה בוועדת השרים, והתברר שמה שעבר שם זו גרסה מרוככת לגמרי. הצלחת להבין איך הם שינו את ההצעה?

"כן. קודם כל חשוב להגיד שבהצעה הנוכחית לא ביקשו לחסום תכנים באופן מוחלט. יכולת להתקשר ולבקש להסיר את החסימה, והכל היה חוזר לקדמותו. גם זה מצב שאנחנו רוצים להימנע ממנו – למה אני צריך להתקשר לבקש? אם זה עובד, אל תיגעו. אבל מה שבעצם קרה זה שמשרד התקשורת התנגד, ואמר: 'אנחנו לא חושבים שזו צריכה להיות ברירת מחדל. מה פתאום? מי שרוצה סינון, שיבקש'.

"בסופו של דבר ההצעה עכשיו כוללת תוספת של שני סעיפים בלבד לחוק הנוכחי, שכבר היום מחייב את ספקיות האינטרנט לספק שירות סינון ללא תוספת תשלום. כרגע הם צריכים להודיע לך על זה בשיחת טלפון ובהסכם: 'תקשיב, יש באינטרנט סכנות. אתה יכול לקבל סינון חינם'. לטענת משרד התקשורת, ההצעה החדשה כוללת עכשיו את הדרישה שהם גם ישלחו את ההצעה באימייל ובהודעת SMS, כי אנחנו כבר ב-2016 ואתה לא מסתכל בעלונים שנשלחים אליך בדואר. אגב, רק לא מזמן, כשהתחברתי לספקית אינטרנט חדשה – זה היה המסמך הראשון שהגיע אלי באימייל".

ניסינו לקבל את נוסח ההצעה שעברה בקריאה טרומית מדוברות הכנסת, אבל לא זכינו לתשובה. לך יצא לך לראות את הנוסח המרוכך?

"עדיין לא. ביקשתי אותו מוועדת השרים ועדיין לא קיבלתי. לצערי לא ראיתי אותו מול העיניים, אז נצטרך להאמין לאמצעי התקשורת שזה הנוסח כרגע".

מוקדם יותר השבוע ריאיינת ל"נקסטר" את ח"כ מועלם-רפאלי, מובילת ההצעה. תקן אותי אם אני טועה, אבל היא לא הצביעה על הריכוך שעברה ההצעה שלה בדרך.

"לא. היא לא הצביעה על הריכוך. דיברתי איתה על 'רשימות הבושה', והיא אמרה שאדם צריך להבין שהוא חלק מחברה, שהוא לא נמצא לבד, ושהוא צריך לקבל את ההשלכות של זה: אם אתה רוצה אתרים בלתי מקובלים אתה צריך להרים טלפון, לבקש את זה באופן מיוחד, ולשאת בהשלכות. זה הסאבטקסט שאני הבנתי ממנה".

אחר-כך ח"כ מועלם-רפאלי כבר הגנה על ההצעה שלה בטענה שהיא רוככה ו"שאף אחד לא סוגר את האינטרנט ולא עושה כאן רשימות שחורות". היא בעצם הודתה בזה שהנוסח המקורי של ההצעה שהיא הובילה היה יוצר רשימות שחורות.

"יכול להיות. ההצעה הזאת כבר מתגלגלת כל-כך הרבה פעמים ועוברת כל-כך הרבה ניסוחים, וכל פעם היא נופלת – בגלל התנגדות של משרד התקשורת, או בגלל שיש בחירות, או בגלל שהיא סתם מתמסמסת. היא הוצעה גם על-ידי ח"כ מיקי זוהר בסוף 2015, ואני לא יודע מה קרה איתה מאז. היא פשוט נעלמה. חברי-כנסת מהקואליציה וגם מהאופוזיציה חותמים עליה כי על פניו, ולפי דברי ההסבר, היא באמת נראית כמו הצעה טובה שמגינה על ילדים ועוזרת למנוע מהם מלהגיע – אפילו בטעות – לאתרים פורנוגרפיים".

ח"כ שולי מועלם-רפאלי בפייסבוק, 31.10.16 (צילום מסך)

היום זה פורנו, אבל מחר אלה יכולים להיות אתרים כמו של שוברים-שתיקה או אונסק"ו, לא עלינו. כשאנחנו מדברים על הסכנות בהצעות כאלה, זה מתוך ראייה של חמישה שלבים קדימה.

"זה גם חמישה שלבים קדימה, אבל זה גם עכשיו. המלים 'בהתאם להוראות שיקבע השר' מאפשרות לשר – אם החוק יתקבל – להחליט מה ייחסם ומה לא, אבל אני אגיד משהו מעבר לזה: גם אם יחסמו אתרים ויחסמו תכנים, ותהיה איזושהי רשימה שמקובלת על כולנו שיחסמו באינטרנט – את התמונות של ענת הראל, למשל, לא שלחו באינטרנט, אלא בווטסאפ. לשר אין שליטה על ווטסאפ. אנחנו כבר מזמן לא שם".

זו סוגיה מעניינת, כי החוק עצמו, החוק הקיים, מדבר על סינון של אינטרנט – ואם אתה מתייחס אליו בלשון מאוד מרחיבה, אז "אינטרנט" זה לא רק אתרי אינטרנט שגולשים אליהם מהמחשב בבית, זה גם הדרך שבה הרבה אנשים צופים בטלוויזיה, מקיימים שיחות עם אנשים אחרים, שולחים ומקבלים קבצים ומידע.

"נכון. דברי ההסבר לחוק הם כמעט קופי-פייסט של ההצעות הקודמות, עם נתונים מלפני שנתיים-שלוש ויותר. האינטרנט כיום זה לא רק גלישה, זה גם מיילים, ווטסאפ, פייסבוק – ועוד איזה חמש או עשר שנים הוא יהיה משהו אחר לגמרי, יהיה קשה להתמודד עם זה. כשבא הווטסאפ אמרנו 'אנחנו יודעים מה זה', ופתאום הגיע סנאפצ'ט, שזה הודעות שנעלמות בלי להשאיר עקבות, ויש הודעות מוצפנות. אנחנו לא יכולים לעקוב אחרי כל השינויים האלה, אין לנו סיכוי בכלל לנסות".

כמו כן, מה שנראה לי כמו פורנוגרפיה, לך עשוי להיראות כמו אמנות.

"בדיוק. יש סרטים אמנותיים שיש בהם סצנות מין מאוד מפורטות, ריאליסטיות. אני חושב שאם אתה רוצה להוציא את הפורנוגרפיה אל מחוץ לחוק – תוציא אותה מחוץ לחוק. החוק אוסר על פרסום תועבה, תרחיב אותו. אבל אל תעשה את זה דרך האינטרנט".

בהכנת הידיעה סייע איתמר מרגלית

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.