המכשירים הסלולריים הפכו בשנים האחרונות למוצר צריכה בסיסי. ב"גלובס" העריכו בשנה שעברה שלכל אזרח ישראלי, מגיל 8 ועד גיל 80, יש מכשיר סלולרי. בשנה שעברה נמכרו בישראל יותר מ-3 מיליון מכשירים סלולריים והיד עוד נטויה.

אין פלא לכן שיש שוק גדול של צרכנים שמבקשים לקבל מידע ביחס למכשירים הסלולריים החדשים שנכנסים לשוק מדי חודש. על הצורך הזה עונה המדור "טעון בדיקה" ב"ידיעות אחרונות", אשר מופיע בשנים האחרונות כמעט כל שבוע במוסף "ממון שישי".

הסקירה שמציע המדור היא קצרה ולעתים שטחית ממש. אורך המדור נע בין 350–400 מלה ומתרכז בעיקר בנתונים טכניים, תחושות והערכות סובייקטיביות. הוא לא מציע מבחנים השוואתיים אובייקטיביים המבוססים על תוכנות שבודקות מהירות, יכולות עיבוד, יכולת סוללה וכדומה.

לכשעצמו, אין בכך כל רע; לא כל צרכן מעוניין בסקירות עומק של אלפי מלה עמוסות בנתונים טכניים, וממילא "ידיעות אחרונות" הוא לא הפלטפורמה המתאימה לכך. למעשה, אם המדור היה מסתפק בסקירות סובייקטיביות מהסוג הזה, הוא היה עושה את עבודתו נאמנה. אלא שהמדור לא מסתפק בכך ומדביק לכל מוצר שנבחן ציון בסולם של 1 עד 10.

אם רוב המוצרים מקבלים ציונים גבוהים, שאלתי את עצמי, מה המשמעות של הציון?

ניל פוסטמן כתב בספרו "טכנופולין" (הוצאת ספריית הפועלים, מאנגלית: אמיר צוקרמן) שהמקרה הראשון של מתן ציונים לעבודות של תלמידים אירע באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1792, כאשר מרצה בשם ויליאם פריש הציג את הרעיון לייחס למחשבות אנושיות ערך כמותי. זה היה "צעד עיקרי בדרך לבניית מושג מתמטי של המציאות", כותב פוסטמן. ואכן, הציון הפך לעובדה חברתית שבלעדיה, מאמינים רבים, לא ניתן לרכוש או לבטא ידע אמיתי על המציאות.

מי שנותן ציון לטלפון סלולרי מבקש לטעון משהו לגבי האיכות שלו בהשוואה לטלפונים אחרים, הוא מבקש להציב אותם על סולם כמו-אובייקטיבי, מדויק, כמותני, שיש להתייחס אליו ברצינות. אבל בחודשים האחרונים שמתי לב שהמוצרים שנבחנים במדור מקבלים ציונים גבוהים למדי. אם רוב המוצרים מקבלים ציונים גבוהים, שאלתי את עצמי, מה משמעות הציון?

כיוון שהתחושה שלי לא היתה מבוססת על נתונים, ניצלתי ביקור בירושלים כדי לגשת לספרייה הלאומית, שבה ישנו מסוף המחובר לארכיון "ידיעות אחרונות". באמצעותו עיינתי בכל גליונות מוסף "ממון שישי" בחמש השנים האחרונות, מינואר 2011 ועד נובמבר 2016. בתקופה זו הופיע המדור "טעון בדיקה" 249 פעם (ישנם שבועות שבהם המדור לא הופיע בגלל חגים או פרויקטים מיוחדים). במרץ 2015 עבר המדור שינוי, ובמקום להופיע מיד אחרי כפולת העמודים של הפרשן הכלכלי סבר פלוצקר הוא נדחק אל עמודי הפנים של המוסף. זאת ועוד, ב-44 השבועות מאז ראשית 2016 הופיע המדור רק 27 פעם. גם בסוף השבוע האחרון המדור לא הופיע, לא ברור למה.

בכל מדור שבדקתי תיעדתי את הנתונים הבאים: התאריך שבו הוא התפרסם, שם הכתב או הכתבת אשר בחנו את המוצר, הדגם שנבחן, סוג המוצר שנבחן והציון שהוא קיבל. להלן סיכום הנתונים.

הכתב אשר בחן את מספר המוצרים הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות הוא עורך מוסף המחשבים של "ידיעות אחרונות", ישראל וולמן, שכתב לא פחות מ-143 סקירות. הרחק מאחור נמצא כתב הטכנולוגיה שגיא כהן עם 53 סקירות; כתבות הצרכנות שושנה חן ואיריס ליפשיץ-קליגר כתבו 19 ו-17 סקירות בהתאמה, וכתבים נוספים סקרו מספר קטן יותר של מוצרים.

מספר הפעמים שבהם מוצר קיבל את הציון המושלם "10" עומד על פעמיים, ומתוכם רק פעם אחת בעבור מכשיר סלולרי, גלקסי S2, שנבחן על-ידי ישראל וולמן ב-5.7.11. הפעם השנייה היתה כאשר שגיא כהן בחן ב-6.12.13 את הטאבלט אייפד אייר של חברת אפל.

ישראל וולמן היה קרוב לתת ציון "10" פעם נוספת, אך בסופו של דבר החליט לתת את הציון 9.7. זה קרה ב-1.5.15 כאשר העניק את הציון יוצא הדופן למכשיר  גלקסי 6S edge של חברת סמסונג. זו הפעם היחידה בחמש השנים האחרונות שניתן ציון שאינו נקודה מלאה או חצי נקודה. בהערת אגב יש לציין שמכשירי הדגל של החברות, כמו מכשירי האייפון של חברת אפל, לא מוצגים על-פי רוב במדור אלא בכתבות נרחבות ונפרדות, ומשום כך הם לא נכללים בבדיקה זו.

הציון: 8.5

הציון החביב ביותר על הכתבים אשר בוחנים מוצרים במדור הוא 9. במהלך חמש השנים האחרונות קיבלו 76 מוצרים את הציון המרשים. 67 מוצרים קיבלו את הציון 8.5, ו-47 מוצרים קיבלו את הציון 8. 24 מוצרים קיבלו את הציון 9.5 ו-31 מוצרים קיבלו את הציון 7.5 ומטה.

המוצר שקיבל את הציון הנמוך ביותר בבדיקת כתבי "ידיעות אחרונות" הוא Smartype, מקלדת עם מסך שפיתחה חברה שהוקמה על-ידי דב מורן. המוצר זכה ב-7.9.12 לציון 6.5 משגיא כהן. מאז לא נתקלו כתבי "ידיעות אחרונות" במוצר גרוע ממנו או גרוע כמוהו.

כדי להמחיש עד כמה כתבי העיתון מרוצים מהמוצרים שהם מקבלים לידיהם אפשר להצביע על העובדה שמבין 27 המוצרים שנסקרו מינואר 2016 ועד לימים אלו ממש היו רק שני מוצרים שקיבלו את הציון המשפיל 7.5; הטלפון הסלולרי של פלאפון, Gini E6 Plus (שגיא כהן, 15.7.16) והסמארטפון HTC Desire 728 (ישראל וולמן, 16.9.16). כל שאר המוצרים קיבלו ציונים שנעו בין 8 ל-9, כאשר ה-Nexus 6P קיבל את הציון הנדיב של השנה, 9.5 (ישראל וולמן, 15.1.16).

לאורך הבדיקה משך את תשומת לבי מספר אחד: 8.5. נדמה שהסולם שמדרג את המוצרים השונים הוא סולם שנע מ-1 עד 10, ואולם, בפועל הוא לא מכיר מוצר שקיבל ציון מתחת ל-6.5, וגם אז, זה קורה רק פעם אחת. טווח הציונים האמיתי של המדור נע בין 7 ל-9.5 (הציון 10 נדיר ביותר וניתן בפחות מ-1% מהמקרים). מכאן, שהציון 8.5 שוכן בסביבה נעימה: הוא לא מתלהב אבל גם לא נוזף, הוא ציון גבוה אבל לא מנקר עיניים, הוא ציון בינוני ביחס לציונים הנדיבים האחרים, אך הוא לא ציון נמוך שעשוי להעליב מי מבין היבואניות שטורחות לשלוח את המוצרים שלהן לבדיקה אצל אנשי "ידיעות אחרונות".

לכן אין פלא שהממוצע של ציוני כלל 249 המוצרים שנסקרו במדורים שבדקתי עומד על 8.532. אין פלא שזה גם הציון החביב על ישראל וולמן, הדמות הדומיננטית של המדור. וולמן העניק את הציון 8.5 ב-70% מהמקרים שבהם ניתן ציון זה בחמש שנים האחרונות (47 מבין 67 המוצרים שקיבלו ציון זה).

ראש מקלחת מנגן

הנה כמה נקודות נוספות שעלו במהלך הבדיקה.

הנקודה הראשונה היא שאף שהמדור מספק סקירה נאה של מכשירים מדגמים שונים של חברות שונות, קשה להתעלם מחיבתו של המדור למכשירים סלולריים של היצרנית סוני-אריקסון ומאוחר יותר של סוני. אף שנתח השוק של מוצרי סוני בארץ הוא זעום בחר עורך מוסף המחשבים ישראל וולמן לבדוק באופן אישי 100% מבין 20 מוצרי החברה שנסקרו במדור בחמש השנים האחרונות.

הממוצע של מכשירי סוני גבוה יותר מהממוצע הכללי של המוצרים, ועומד על 8.75. רק מוצר אחד קיבל את הציון העלוב 7.5, בעוד שישה מוצרים קיבלו את הציון המקסימלי 9.5. הם תופסים נפח מרשים של 25% מכלל הפעמים שבהם ניתן הציון 9.5 בחמש השנים האחרונות (כאמור, הציון 10 ניתן בפחות מ-1% מהמקרים ולכן מבחינה אפקטיבית 9.5 הוא העשר החדש).

נקודה שנייה היא שקטגוריית המוצרים העיקרית שהמדור בוחן היא טלפונים סלולריים. בחמש השנים האחרונות נבחנו 151 טלפונים סלולריים שזכו לציון ממוצע של 8.597, אולם לפחות בראשית דרכו המדור סקר מוצרים מקטגוריות נוספות, שנבחנו על-ידי כתבות הצרכנות שושנה חן ואיריס ליפשיץ-קליגר.

ליפשיץ-קליגר, בתו הצעירה של עיתונאי "ידיעות אחרונות" הוותיק נח קליגר, בדקה, התנסתה וסקרה מייבש כביסה, טלפון קווי, מכונת קפה, מצלמת וידיאו, מקפיא, שואב אבק, טלפון אלחוטי, אוהל לארבעה, מטען נייד, ראש מקלחת מנגן(!), מדפסת, מיקסר, סל-קל לעגלה, מסיר שיער ותנור.

הציון הממוצע של 17 הסקירות של ליפשיץ-קליגר הוא 8.67 והציון הנמוך ביותר שהיא נתנה הוא 7. זה קרה פעם אחת, ב-18.2.11, כאשר התבאסה ממייבש כביסה של Rinnai. למרבה השמחה, היא למדה מאז להיות נדיבה, ומספר הפעמים שבהן העניקה את הציון 9 עמד על לא פחות מ-11.

שושנה חן, לעומתה, ניתחה, התעמקה ובחנה שלוש עגלות תינוקות, שתי מכונות כביסה, מוניטור לתינוקות, מחשב לפעוטות, מייבש כביסה, מיקסר, מגהץ גיטור, מכשיר לניקוי רצפות, שני שואבי אבק רובוטיים, מיני טאבלט, מכשיר טיגון, מזוודה(!), מיקרוגל, מכשיר סודה-סטרים וסיר לטיגון, שזכו לציון ממוצע של 8.342 (שואב האבק של iRobot מדגם סקובה 450 ממש איכזב את חן, שנתנה לו ציון 7. היא העניקה את הציון 9 רק חמש פעמים).

מישהו ב"ידיעות אחרונות" צריך לשבח את כתבות הצרכנות של העיתון, אשר על-פי רוב בוחנות מוצר אחד מקטגוריה אחת ומסוגלות לתת לו ציון כה מלומד. בעוד שישראל וולמן עוקב אחר תעשיית הסלולר קרוב לעשרים שנה, ולכן הוא מצויד בגוף ידע מצטבר וניסיון מקצועי מקיף, קשה להבין על סמך מה ניתן הציון 9 לראש המקלחת המנגן שבחנה ליפשיץ-קליגר: האם הוא 9 באופן אבסולוטי, האם יש בו מהות פנימית שזועקת "תשע!", או שמא מדובר בבחינה השוואתית לראשי מקלחת מנגנים אחרים?

מאחורי הציונים

התוצאה של הבדיקה אוששה את החשד שלי: אין לייחס לציונים כל משמעות. מדובר בשעשוע אווילי של טבלואיד, שמחפש למשוך תשומת לב למדור שמציע סקירות בסיסיות. אלא שאין להוציא מכלל אפשרות שהקורא המזדמן אינו מבין שאין כאן סולם אמיתי של 1 עד 10, שהוא לא זוכה לסקירה המבוססת על מבחנים אובייקטיביים ושהמספר בו הוא נתקל לא מייצג שום "אמת" לגבי המציאות – אפילו לא קרוב לכך.

לא בטוח גם שהקורא המזדמן מבין שכתבי המדור מעולם לא נתקלו במוצר ממש גרוע ושבאופן פלאי מתמזל מזלם לקבל לידיהם מוצרים ממש מצוינים, ממש-ממש מעולים, מוצרים מרשימים, מעוררי השראה, מוצרים נפלאים ומומלצים. עשר של מוצרים. כלומר 9.5.

נקודה אחרונה לסיום. כאשר התחלתי לכתוב את הטקסט שאתם קוראים עכשיו לא הייתי בטוח לרגע האם המדור נקרא "שווה בדיקה" או "טעון בדיקה". גיגלתי את שני השמות ומצאתי שהוא אכן נקרא "טעון בדיקה". אלא שאז מצאתי דבר מה משונה. בכמה מהקישורים המציגים סקירות שונות של המוצרים, כמו זה, או זה או זה או זה, ממש מתחת לתמונה של המוצר, מופיע צירוף המלים "יחסי-ציבור".

תחילה ייחסתי את צירוף המלים לתמונה, כלומר שהצירוף "יחסי-ציבור" מתייחס למקור של התמונה, למשרד יחסי-הציבור של היבואן שלו שייכות זכויות היוצרים על התמונה. אלא שאז נתקלתי במדור הזה, שגם בו מופיעה תמונת יחסי-ציבור אך המלים "יחסי-ציבור" לא מופיעים תחתיה, ובמדור הזה, שבו מופיע באותו המיקום ממש שם המדור, "טעון בדיקה".

זו בטח טעות.