בתקופה האחרונה נראה שהעיתונות הכלכלית בישראל עוברת תהליך מעניין: היא הופכת לחברתית יותר. התנפלות העיתונים על שכר הבכירים היא דוגמה אחת לכך, אבל גם טקסטים כמו זה של גיא רולניק, המופיע בעיתון שלא פעם משמן את גלגלי הקפיטליזם החזירי, הם עדות לתהליך הזה.

כיוון שהדבר הפך לבון-טון עיתונאי, אין להתפלא שטקסט כמו זה שהופיע הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" זכה למקום של כבוד, שווה ערך לידיעה על החלטת נגיד בנק ישראל שלא לשנות את שיעור הריבית. מדובר בידיעה של דוד רגב, עיתונאי רב-זכויות שמכסה את תחום הרווחה בעיתון. כותרת הידיעה היא "לא כוס התה שלהם".

הטקסט, המופיע על פני חצי עמוד (החצי השני הוא מודעה), נפתח במשפט "בפעם הבאה שיחליטו במשרד הפנים לחלק מתנות לעובדים יצטרכו כנראה לחשוב פעמיים". ויי ויי ויי, כבר בהתחלה "ידיעות אחרונות" מבהיר שהוא נכנס באמא של משרד הפנים. מגניב! אין כמו להיכנס באמא של משרד הפנים. יאללה, בואו נשמע!

(צילום: Paul-in_London, רשיון cc-by)

(צילום: Paul-in_London, רשיון cc-by)

הנהלת משרד הפנים החליטה לחלק לעובדי מינהל התכנון מתנה: כוס זכוכית לשתייה חמה וקרה. למה? כדי להגן על הסביבה, שכן אם העובדים שותים בכוס זכוכית, הם לא זקוקים עוד לכוסות החד-פעמיות. נפלא. מה עלות הכוס המיוחדת? (אילוסטרציה של כוס מופיעה לצד הטקסט). אני מקווה שאתם יושבים: ארבעה שקלים. מושחתים, נמאסתם!!

אה, רגע, זה לא הסיפור. מסתבר שרק עובדי המשרד הקבועים יקבלו את הכוס היוקרתית שבה יוכלו להכין לעצמם כוס תה, ואילו עובדי הקבלן – לא יקבלו. אפליה! לא סתם אפליה, אלא אפליה חמורה. איך יודעים שלא מדובר באפליה רגילה, מהסוג שמתרחש בבתי-ספר מסוימים שבהם אשכנזים לא מוכנים ללמוד עם ספרדים, אלא באפליה חמורה? ובכן, בטקסט מופיעים שלושת הסימנים המצביעים על כך שלא מדובר ב"אפליה רגילה", אלא ב"אפליה חמורה".

סימן מס' 1: עובד זועם

רגב איתר יועץ חיצוני שעובד במשרד הפנים שלוש שנים ושרק לפני חצי שנה הפך לעובד קבלן. העובד אומר "בזעם", מובן שבזעם: "אני עובד כאן במשרה מלאה, וההבדל בינינו לאחרים הוא שאנחנו מגישים חשבונית במקום לקבל משכורת. בין היועצים יש אדריכלים ומהנדסים. מישהו בהנהלת המשרד שכח כנראה שגם אנחנו בני-אדם".

לא ייאמן. פשוט לא ייאמן. אין להם שום טיפה של אנושיות במשרד הפנים. אנשים אטומים. מהנדסים ואדריכלים עובדים עבורם שנים על גבי שנים, והם לא נותנים להם כוס זכוכית שעולה ארבעה שקלים. הם שכחו שגם המהנדסים הם בני-אדם? גועל נפש.

סימן מס' 2: עורך-דין מזועזע

לאחר העובד הזועם מביא רגב את דבריו של עורך-דין ירושלמי שתמונתו מתנוססת בגאון צמוד לכתבה. פניו אומרות רצינות, עיניו מכווצות מאחורי משקפיים, וכולו משדר "אל תתעסקו איתי". אותו עורך-דין, שהוא לא סתם עורך-דין אלא "מומחה לבקרה ופיקוח על זכויות עובדי קבלן", הסביר לרגב שמשרדי הממשלה ממשיכים לפגוע בזכויות עובדים רק מפני שהם עובדי קבלן. "מדובר בתופעה שמתרחבת בשנים האחרונות גם למעמד הביניים. רק פיקוח ואכיפה על זכויות עובדי הקבלן יכולים לשפר את מעמדם ולהוציא אותם ממעגל העוני".

מלים כדרבנות. כמה מחברי הטובים ביותר הם עובדי קבלן, והם אמרו לי, לא פעם הם אמרו לי, שאם רק ייתנו להם כוס בארבעה שקלים, הם ייצאו ממעגל העוני. אני ניסיתי להגן על המדינה, באמת שניסיתי, והסברתי להם שאם יחלקו לכל אחד כוסות תה מזכוכית(!), תקציב המדינה יימצא בסכנה ושהם, עובדי הקבלן, צריכים להתאפק קצת ולהישאר עוד כמה חודשים בתוך מעגל העוני. "נוציא אתכם אחר-כך", הבטחתי להם. הם לא גילו הבנה.

סימן מס' 3: ישיבת חירום

לאחר שהשערורייה נחשפה מדווח "ידיעות אחרונות" כי "במשרד הפנים הכחישו תחילה את הדברים, אך בעקבות פנייה חוזרת של 'ממון' נמסר כי מדובר ביוזמה מקומית של אחד העובדים במשרד וכי לא מדובר במדיניות של הנהלת המשרד".


כמה אטומים, כמה. לא רק אטומים, גם שקרנים. הם הכחישו תחילה, אבל "ממון" לא ויתר. לא, הוא לא ויתר. הוא פנה פעמיים. פעמיים! אתם יודעים מה זה בשביל "ממון" לפנות פעמיים? כל הכבוד ל"ממון" שהתעקש ופנה פעמיים. רק אז, בפעם השנייה, משרד הפנים, באטימות מוחלטת, הסביר שבכלל מדובר ביוזמה מקומית של עובד. יוזמה מקומית? תגידו, עשו אותנו באצבע? אנחנו לא יודעים שהעובדים במשרד הפנים לא יוזמים שום דבר?

אבל זה לא נגמר כאן. "ממון" מדווח שבעקבות הפנייה השנייה, "קיימו אתמול ראשי מינהל התכנון ישיבת חירום, ובסיומה הודיעו כי הכוסות יחולקו גם ליועצים". אני רק יכול לדמיין לעצמי את ישיבת החירום הסוערת, שבה ראשי מינהל התכנון, לא סתם זוטרים, אלא ראשי המינהל, עוזבים את כל ההולילנד שמולילנד, לאחר שהם מקבלים ביפר בהול ובו מלה אחת: "ז'וזפין". למקרא מלת הקוד הם עוזבים הכל, מגיעים לחדר אפלולי ומקיימים ישיבת חירום. מסבירים להם ש"ממון" פנה פעמיים(!) וחשף כי לא כל העובדים קיבלו כוס זכוכית, כוס שבגינה העובדים נותרים במעגל העוני. לכן, הם שינו את החלטתם.

רבותי, כך עושים את זה כמו שצריך.

בשבוע הבא: עובדי אגף הפרי במשרד החקלאות מתלוננים: קיבלנו עפרונות ללא מחק לעומת אגף הירק שדווקא קיבל עפרונות עם מחק. אם יהיה צורך, "ממון" יפנה בשלישית.